“אנחנו נמצאים בצונאמי של בריאות נפש, ואם לא תהיה התערבות טיפולית, המחיר ילווה את החברה בעוד שנים רבות.
“יכולתם לטפל ולחזק את אגף השיקום, אגף שקורס תחת עומס. העובדים והעובדות המסורים נמתחים עד קצה גבול היכולת שלהם. הם מתריעים כבר חודשים רבים כי האגף על סף קריסה.
“היו לכם 1,000 ימים, 1,000 ימים שבהם יכולתם לטפל ולחזק את אגף השיקום, שקורס תחת העומס; עובדים ועובדות מסורים שנמתחו עד קצה היכולת שלהם, שחודשים רבים הם מתריעים כאגף על סף קריסה.
“מי שתומך בחוק הזה, חבר הכנסת פרוש, אין לו כבוד לא לתורה ולא לאלוהים. מי שמאמין באמונה שלמה בכוחה של התורה לא צריך להעניק לה מעמד חוקתי.
“היו לכם למעלה מ-1,000 ימים להוסיף תקנים של מטפלים ומטפלות, לקצר את זמני ההמתנה, להפחית בביורוקרטיה בשביל אלו שנלחמו ונפצעו בנפש בהגנה על המולדת.
“היו לכם למעלה מ-1,000 ימים לטפל בכך שחייל נכה צה"ל לא יכול לקנות דירה כי אין חברת ביטוח שתבטח אותו, כי הוא מוגדר בקבוצת סיכון.
“היו לכם למעלה מ-1,000 ימים לטפל בכך שחייל שרוצה לקנות דירה – הוא לא יכול לקנות דירה כי אין שום חברת ביטוח שתבטח אותו, כי הוא מוגדר כחייל או כלקוח בקבוצת סיכון. אותו חייל שסיכן את החיים שלו מוגדר כי חברת ביטוח לא רוצה לבטח אותו.
“אמשיך להיות מעורבת בהעלאת המודעות לבריאות הנפש. אני חייבת את זה לגיל, לי, למשפחה ולמדינה שלנו. לא אפסיק להילחם על כך.
“אנחנו מעריכים את מה שעשית עבור המדינה, אנחנו רואים וזוכרים אותך. אנחנו מכירים במוות שלך ובפציעה השקופה. גם עכשיו אתה לא לבד.
“זה בעל משמעות עבורי יותר מכל קריירה גדולה שתהיה לי. אמשיך להיות מעורבת בהעלאת המודעות לבריאות הנפש. אני חייבת את זה לגיל, לי, למשפחה ולמדינה שלנו. לא אפסיק להילחם על כך. זו המלחמה היחידה שאין לה הפסקת אש או חוזה שמעיד על סיומה.
“ברגע שמורידים שעות כוננות, וזאת כשהאתיקה של פסיכולוג מתייחסת לכך שהוא צריך להיות זמין בכל שעה לכל מקרה כזה או אחר, זה גם לא הוגן וזה גם פוגע בשכר שלו.
“בסופו של דבר, אנחנו כן מדברים על שינוי מפתח התקינה כדי להוסיף תקנים חדשים. אבל שינוי מפתח התקינה לא יכול להיות בלי שיתוף פעולה של השלטון המקומי, כי אנחנו נהיה באותו מצב שבו אנחנו רוצים להוסיף הוצאות לרשות המקומית, ולמשרד החינוך יש כסף, אבל לרשות המקומית אין כסף להוסיף.
“יצאה כותרת מאוד יפה על העלאת שכר ב-40%, אבל, תכלס, בשטח, אנחנו רואים שהם מרוויחים אותו הכסף, וחלקם אפילו נפגעים מזה.
“האם הנקודה היא שיש מועד אחד בשנה, שמאפשר להם לבחון את עצמם ואת המתאם, ומי שלא עבר אותו צריך להמתין שנתיים, וזאת בשונה מרפואה, עריכת דין, רואה חשבון? האם לא נכון לקצץ את זה?
“כי, בסופו של דבר, אנחנו צריכים להסתכל על התמונה הכללית, והתמונה הכללית מראה כרגע שיש פחות מ-50% תקינה. סליחה, תת-איוש.
“אני רק רוצה לוודא האם זה נמצא באג'נדה שלכם, כפי שאנחנו עושים. כלומר, האם את קמה לעבוד עם זה בבוקר, או שאתם מקימים איזשהו גוף מצומצם קבוע אחת לשבוע או זום, שעוסק בעניין?
“המצילים צריכים לקבל על זה כסף כי הם נמצאים בבית והם לא יכולים לתכנן תוכניות כי משהו הולך לקרות. הם לא יכולים לצאת מהבית. הם צריכים להיות במרחק קריאה.
“אנחנו נשמח שהרשויות המקומיות ומשרד החינוך ייתנו לילדים שלנו ויבחנו אותם לפי היכולת שלהם להביע את הרגש שלהם ואת מדד הזהות והשייכות שלהם לבתי הספר.
“אנחנו צריכים לדבר על עולם הרגש ולהבין שאנחנו בתקופה מאתגרת, שתלך ותהיה יותר מאתגרת, כי אירועי 7 באוקטובר מחקו לחלק מאיתנו את הבית הרגשי, את הזהות והשייכות שהייתה להם.
“אני מבקש ממשרד הבריאות, לאור כל מה שנאמר כאן, הבנו שהכוונות טובות, אבל הביצוע כרגע לא מוכיח את עצמו, לשקול לדחות את הפעימה השנייה עד שאנחנו נקבל באמת את כל הנתונים והתשובות ונראה שבאמת הזמנים של ההמתנה הם זמנים סבירים.
“השאלה היא אם היה שכר הוגן עבור מטפלות בשירות הציבורי היינו מקבלים 100% משרה, ככה זה גם יוצר פחות בלגן בכל המערכת.
“מאחר שהחוזר של דצמבר 2021 הוא עדיין בתוקף, וזה נאמר גם בדיון הקודם, שהורה שלא יכול לקבל את השירות הסביר בקופת החולים, קופת החולים מחויבת לשלם לו טיפול.
“יש את חוזר מנכ״ל מדצמבר 2021, חוזר שמגדיל פרקי זמן מחייבים למתן אבחון וטיפול, וככל שהקופה אינה עומדת בהם, חובה לאפשר למטופל לקבל שירות בפרטי בהחזר.
“דווקא בגלל שהתחלתם עם המצגת, אני כן חושב שראוי, לא לדברי פתיחה מאוד ארוכים, אבל כן להגיד שמשרד הבריאות התחייב בוועדה האחרונה שהוא ישלח כל חודש נתונים כדי שאנחנו, חברי הוועדה והציבור, המגזר השלישי, נוכל ללמוד אחרי הרפורמה והאם נכון להיכנס לפעימה השנייה, וטרם קיבלנו קרוב לארבעה חודשים את הנתונים.
“הבסיס של הרפורמה הזאת, לטפל בילדים וליצור רצף טיפולי. ואם יש שלושה מטפלים או מטפלות על תקן אחד, איפה אתם דואגים לרצף טיפולי?
“ואז נלך אחורה ונגיד, אולי ה-80 שקלים שאנחנו משלמים לשעה כשבחוץ מקבלים 400, המטפלים לא מגיעים.
“ליאור, סליחה שאני מתפרץ לדברים שלך, אמרת דבר חשוב, יכול להיות שצריך להקים קו ייעודי עבור הרפורמה, תלונות של הורים, כי היום אין להורים לאן לפנות חוץ מחברי הכנסת וליו"ר הוועדה ולמנהלת הוועדה, ואנחנו לא כתובת של פניות ציבור.
“השאלה היא האם זה לא נכון לקבוע מפתח תקינה כדי שאנחנו נוכל לבוא ולא להגיד לכם רק שאתם לא טובים, אלא להגיד לכם: תקשיבו, הגדרתם מטפל אחד ל-1,000 ילדים, בואו, זה לא עובד.
“שנה-שנה וחצי זה לא ריאלי שלילד שצריך טיפול, והורה בהתפתחות הילד רוצה לתת לילד שלו את הדבר הטוב ביותר, והוא לא יכול ללכת לשוק הפרטי, הוא לא יכול לקבל את זה, אתם משאירים אותו בבית.
“הפתרונות הם גם הסברה אבל גם אפשרות אחרת, שילדים יפגשו מישהו אנושי, פסיכולוג, אם זה בשירות הציבורי, אם זה בבתי הספר.
“אנחנו אחרי 7 באוקטובר ואנחנו מדברים על זה שצריך לשפר את מפתח התקינה, שלא יכול להיות שיש פסיכולוג אחד ל-1,000 תלמידים וכלום לא נעשה; ואנחנו מדברים על זה שצריך לקבוע תקן ליועצת בבית ספר שיהיה לה 100% שעות להתעסק ברווחה ובנפש של הילד ושל הצוות המקצועי, ושהיא לא תתעסק במסיבות סוף שנה; ואנחנו מדברים על התורים ארוכים בקופות החולים, ששם אין מפתח תקינה ואין לנו איזושהי הגדרה מהו טווח זמן סביר לפגוש פסיכולוג.
“הדוגמה הנשחקת שאני נותן היא שמי שנשברה לו היד לא יכול לחכות 8 או 10 חודשים לפגוש רופא ומי שנשברה לו הנפש צריך לפגוש פסיכולוג.
“הבעיה כאן היא לא רק הסכמי השכר, היא גם שאין כאן גורם מתכלל שמטפל בכל נושא בריאות הנפש, וכל אחד לוקח לעצמו איזו נישה, והוא רוצה להיות זה שנותן את המענה.
“אז העלו את השכר ב-40% והורידו את שעות הכוננות, כך שיש מקרים מסוימים שפסיכולוג מרוויח פחות כסף ממה שהוא הרוויח גם אחרי עליית השכר.
“אני לא חושב שמילואימניק שמגיע ללמוד תואר ראשון או שני, צריך לקבל את הטיפול הרגשי שלו באוניברסיטה, אלא דרך משרד הביטחון.
“אכיפה היא לא פתרון של בעיה, אנחנו צריכים לתת אלטרנטיבה, ועל זה צריך לדבר כאן, לא על איך להעניש – מניעה, ומניעה מגיעה מאלטרנטיבה.
“כשנכנסתי לתפקיד בעיריית בת ים, סגן ראש העיר צביקה ברוט, זה היה לפני הקיץ, אוגוסט, ואז עשינו שולחן עגול עם היחידה, הרשות הלאומית, ואמרנו: בואו נוסיף פיקוח לילדים בגינות; ונדליזם, נרגילות והכול – פקחים וקנסות, נרתיע אותם, ואז חשבנו שאנחנו צריכים להוסיף מגרשי ספורט ופעילויות, והוספנו עשרות מרכזי ספורט.
“ככל שתהיה תעסוקה לבני הנוער, שתהיה להם אלטרנטיבה, נפתור ונצמצם את אלימות בני הנוער.
“תרבות הדיון כאן היא המראה של החברה הישראלית, ומה שאנחנו מוציאים מכאן, אנחנו בסופו של דבר נותנים לגיטימציה לתוקפנות של בני הנוער, לנהגים ברמזורים, וככל שנשקיע יותר כספים וניתן משאבים, אם לא נלמד את הילדים שלנו וניצור להם הרגלים חדשים – ודיברו על זה, הרגל חדש הוא לעסוק בספורט, ואז נשאל: האם ברשות המקומית יש את מגרש הספורט בשביל אותו בן נוער?
“ואנחנו יודעים שנושא בריאות הנפש עולה כאן בשנים האחרונות וזו פציעה שקשה לנו לראות אותה. הרבה יותר קל אם היית הולך עם גבס ביד בקניון היו שואלים אותך איך נפלת.
“המדינה לא צריכה לפעול, הממשלה צריכה לפעול בלשנות סדרי עדיפויות. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. מדינה לא יכולה לעשות כלום, אנחנו חיים בתוך מדינה שמובלת על ידי סדרי עדיפויות והחלטות ממשלתיות כאלה ואחרות.
“בסופו של דבר, אנחנו מדברים על השמנת יתר, שזה קצה הקרחון, אני רוצה לדבר רגע על הבעיה, והיא שאין קשר ואין שולחן עגול בין המשרדים.
“כשאנחנו מדברים על השמנת יתר, חשוב לדבר גם על הפרעות אכילה. יש חבל דק בין שני הנושאים האלה, וככל שנדחוף יותר את בני הנוער, הילדים וההורים לכיוון מניעת השמנה, אנחנו יכולים ליצור בדיוק את המקרה ההפוך.
“אם הייתי לוקח את כל מה שנאמר כאן עד עכשיו – אנחנו צריכים לדבר על הטמעת הרגלים חדשים בקרב בני הנוער, הילדים והציבור הכללי. אם תהיה לי האלטרנטיבה, לצורך העניין ברשות המקומית בבת ים, ואין לי את הכסף לחדר כושר, דאגנו שיהיו מתקני ספורט בהרבה מאוד גינות. הנגשנו לציבור וראינו שזה עובד.
“הם נמצאים מול אגף השיקום, הם צריכים ייצוג משפטי. בושה. זה בושה שהמדינה לא דואגת להם.
“ברגע שהם חזרו מהקרב, אנחנו צריכים, וזה בדיוק מה שיושבת-ראש הוועדה עושה כאן, ועוד חברי כנסת כמו מיכאל ביטון ואני שנמצאים כאן, כדי שתהיה להם את האפשרות לקבל ייצוג במחיר מפוקח.
“אם המדינה לא יודעת לסבסד להם סיוע משפטי אחרי שהם חזרו מהקרב, אנחנו צריכים לדאוג לפחות שתהיה הגינות, כי יש מקרים שלשכת עורכי הדין לא טיפלה בהם, ושחייל משלם 400,000 שקלים, ואחרי קיזוזים ומשא ומתן יורד ל-200,000 שקלים, זאת בושה וחרפה ללשכת עורכי הדין, אתם צריכים להעיף אחד כזה.
“אז אולי יש קשר לדברים ואנחנו יודעים מה הבעיות. יש קשר, אבל אין הצדקה. אין הצדקה שחבורת נערים מכים באכזריות ודוקרים למוות בחור צעיר, רק בגלל שביקש מהם לעצור עם ספריי השלג, לא להתיז. השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו: איך אנחנו מטפלים בילדים ובילדות מלאי הזעם, שאיבדו את החמלה והזהות שלהם; איך אנחנו מכווינים את אותם בני נוער למצוא את הזהות שלהם לא בעולם הפשע – באגודות הספורט, במכינות, בשנות השירות; איך אנחנו דואגים שמקרה כזה לא יחזור. האשמות לא יכולות לכפר על האובדן, אבל טיפול נכון, תוכנית לאומית, טיפול והשקעה בבני ובנות הנוער שלנו – של משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי, משרד התרבות והספורט – בהחלט יכולים לפתור את המצב.
“אבל יש כאן ממשלה שקיצצה בתקציבים בביטחון לאומי, בתרבות והספורט, במכינות קדם צבאיות, בתנועות וארגוני הנוער, וצריך לדבר על זה. זה לא יפתור את המקרה הבא, אבל זה יכול למנוע.
“האשמות לא יכולות לכפר על האובדן, אבל טיפול נכון, תוכנית לאומית, טיפול והשקעה בבני ובנות הנוער שלנו – של משרד החינוך, המשרד לביטחון לאומי, משרד התרבות והספורט – בהחלט יכולים לפתור את המצב.
“כולנו יודעים ש-7 באוקטובר פצע את כולנו וגרם לכולנו להטיל ספק באנושיות. כולנו יודעים. אבל יש כאן ממשלה שקיצצה בתקציבים בביטחון לאומי, בתרבות והספורט, במכינות קדם צבאיות, בתנועות וארגוני הנוער, וצריך לדבר על זה. זה לא יפתור את המקרה הבא, אבל זה יכול למנוע. תודה רבה.
“אבל המגמה המדאיגה של גידול במקרי אלימות בקרב בני הנוער בכמעט שלוש השנים האחרונות היא לא זרה לנו; העלייה של עשרות אחוזים בשימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני הנוער מוכרת וידועה לכולנו; המחסור בשוטרים ושוטרות, והביטחון שיש לנו ברשויות המקומיות, ברחובות, מורגש לכולנו.
“אם הממשלה הייתה שמה את הדברים החשובים בקדמת הבמה והיינו יודעים לקבל את אותם חיילים שאנחנו שולחים לקרב , בזרועות פתוחות ולתת להם את השירות שאנחנו יודעים שהם צריכים לקבל באגף השיקום, היינו מונעים הרבה מאוד מקרים.
“באגף השיקום יש היום 1,500 פניות שמטפל בהם עובד סוציאלי אחד ואנחנו צריכים לשאול את ההנהגה ואת מי שמקבל את ההחלטות למה המצב הזה עדיין קיים.
“העניין הוא לא תקציבים, כי תקציב אגף השיקום גדל פי שלוש בשנתיים האחרונות, הבעיה שהתקנים הם אותם תקנים.
“אני לא חושב שאנחנו חברי הכנסת צריכים להביא לכם את כל הפתרונות. אתם גורמי המקצוע ואתם צריכים לבוא לשולחן עם אופציות וחלופות כאלה ואחרות.
“בפועל בשטח אף אחד לא יושב ומביא לנו פתרונות לשולחן. אנחנו צריכים לעשות גוגל ולבדוק את הפתרונות שיש. אתם הגורמים המקצועיים, תביאו פתרון לשולחן וללוחמים האלה שבאים לכאן בלי משכורת יום אחרי יום לדיון אחרי דיון במשך שנים ושומעים את אותן התשובות.
“זה לא נתפס לי בקו המחשבה שהלומי קרב, לוחמים ולוחמות מוגדרים כקבוצה מסוכנת וחברות הביטוח לא רוצות לבטח אותם. אין דבר כזה.
“לחייב את חברות הביטוח שיבטחו את הלוחמים והלוחמות לפי היגיון ויחסיות.