“אז מה המשחק הזה? אנחנו מאפשרים, לא נלחמים מספיק בבית המשפט כשהוא מבטל חוקים, מבטל חוקי-יסוד. מצד שני, מנסים להגביל אותו בשתי מילים בתוך החוק, כן או לא, כאשר ברור לנו שאם ירצה יצחק עמית לעשות משהו, הוא פשוט יעשה מה שהוא רוצה.

“מה זו דמוקרטיה? דמוקרטיה זה העם הולך לקלפי והכנסת והממשלה מבצעים את המדיניות. ולא פקידים שעוצרים לאור יום את מי שקורא לעברם "פרשת משפטים בושה", או שהשר לא מוצא בעיניהם או שבג"ץ פתאום נותן לעצמו סמכויות מכוח עליון, מועצת גדולי הבג"ץ, שיכולים גם לבטל חוקי-יסוד.

“ברגע שאתם מבטלים חוק-יסוד, אפילו מבטלים חוק – אף אחד לא נתן לכם סמכות לפסול חוקים. אם עשיתם את זה, אנחנו מודיעים לכם כממשלה וככנסת שלא מקבלים, כחלק מהאיזון הנדרש בין הרשויות.

“למה אתם לא שואלים מה יגיד האזרח אם בג"ץ מצפצף על החוק? מה יגיד האזרח אם בג"ץ רואה את חוקי הכנסת ושופטי בג"ץ נשבעים כמונו, נאמנים כמונו, למדינת ישראל ולחוקיה, והם באים ואומרים נכון, כתוב בחוק שצריך שני שלישים מ-15, אבל אנחנו קובעים שגם שבעה מספיקים? בלי נימוק, בלי פרשנות שגויה, בלי לומר שחוק הוא לא חוקתי.

“אני רוצה להסביר. אתן לכם לדוגמה את אחד הצווים. באמת, יש המון המון עתירות כנגדי בבג"ץ, כמעט כל דבר ששנוי במחלוקת במדיניות, שבשבילו אזרחי ישראל הולכים לקלפי – תקשורת, משפט, מינויים – הדברים החשובים באמת, שלהם יש משמעות, האם הצד הזה מושל או הצד הזה מושל – את כל הדברים האלה בג"ץ עוצר בהינף קולמוס, בלי שניתנה לו סמכות. ואני אתן דוגמה.