“הכנסת מחוקקת, השופטים שופטים והיועצים מייעצים!
“נכון, זכותה של הממשלה לממש את האג'נדה, אבל לא זכותה של הממשלה להשתמש ברוב שיש לה כדי להיות עריצה.
“אומנות ניהול מדינה. כן, המדינה הזו, יש בה שלוש רשויות: רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת. אף אחת לא עליונה על אף אחת, ואתה לא תבוז לנו ולא תקרא לנו בשמות מהסוג הזה. ככה פשוט.
“הבסיס של החוק הזה הוא מצד אחד לתת למערכת הממשלתית, בהפרדת רשויות, לגוף המבצע כלים לבצע, כי היום יש לו מעצורים בתוך הגוף המבצע, וזה לא הגיוני.
“אתה עקבת במשך חודשים אחרי הטיעונים שלנו, בין היתר גם בנשיאות הכנסת, כי אתה יושב שם, אחר כך יושבת ראש הוועדה טענה שאנחנו משמיצים אותה, כשלא הייתה שום השמצה, אבל טענו להפרעה בוטה של עיקרון הפרדת רשויות, טענו להתנהגות מאוד מזלזלת בוועדה מצידו של שר התקשורת, טענו לפגמים משמעותיים.
“אני רוצה להגיד דבר חד וברור – עיקרון הפרדת הרשויות הוא עיקרון שצריך לשמור עליו. חבר כנסת הוא חבר כנסת. שר לא יכול להיות בשום פנים להיות חבר הוועדה.
“הממשלה השתלטה כליל על כנסת ישראל. אין הפרדת רשויות. זו חקיקה ממשלתית בה השר השתלט לחלוטין על ניהול הוועדה, סדר היום של הוועדה ועל כתיבת החוק.
“כשיש יו"ר ועדה מאותה הסיעה של השר שמביא את החקיקה נוצר ניגוד עניינים מובהק.
“החוק הזה – יש לו רק מטרה אמיתית אחת, והיא רעב בלתי נשלט של הקואליציה המופרעת הזאת לשליטה, וחיסול כל הבלמים והאיזונים במערכת אכיפת החוק ובין הרשויות בשלטון. אגב, זהו קו שהולך לאורך כל הקדנציה הזאת ועובר כחוט השני כמעט בכל הצעות החוק שמעבירה הכנסת בכל הנוגע לתחום המשפט.
“אני בכלל אומר, כל העניין הזה של הפרדת רשויות זה מבאס, זה הורס את היכולת לשלוט באמת. אנחנו רוצים מנהיג אחד עליון, שהוא זה שיחליט מה עושים במדינה. מי צריך את כל השטויות האלה? גם ככה רמסתם את הכנסת, היא כבר לא שווה כלום. הממשלה מחליטה הכול, אתם חותמת גומי, חבורה של מחלקת דגים קפואים שאין לה שום say בשום דבר. אז בואו נגדיל, וגם נבטל את הוועדות המקצועיות למינוי בכירים. ואני אומר, תעלו שלב אחד למעלה.
“אתה לא מייעל פה את התפקוד של המערכת באמצעות שיפור מנגנון השכר והתגמול – אם המסר שאתה מבקש להעביר או שיש איזה תפיסה של עקרון הפרדת הרשויות, כבוד לשלוש הרשויות, ולכן אתה אומר שלא הגיוני שבקודקוד של כל אחת מהרשויות יהיו פערי שכר דרמטיים, נראה לי לא הגיוני שגורם ברשות אחת עובר את נשיא המדינה, אז בוא תפשט את החקיקה הזאת.
“אתה לא תמציא פה את השיטה מחדש למרות שאתה רוצה מאוד. אתה ממשלה ואנחנו כנסת. בוקר טוב להפרדת רשויות.
“מעולם, באף פרלמנט בעולם לא עושים את הערבוב הזה בין הרשויות.
“תראה אדוני, אני מאוד מאמין בהפרדת רשויות. לכנסת יש את התפקידים שלה ולממשלה את התפקידים שלה. אבל יש פרוצדורה של חקיקה.
“בשנייה שנתת נאום חוצב להבות על כך שמדובר בפגיעה בהפרדת הרשויות ועל כך שכאשר יושבים אנשים שאינם חלק מהמערך המשפטי של מדינת ישראל או של התביעה הכללית, מדובר במשהו שפורץ את הגדרות של הפרדת רשויות, עקרונות חוקתיים בסיסיים, אז השאלה על האם מוסדות כאלו שקיימים בכמעט כל מדינה בעולם, או של משפט מושבעים, או של גרנד ג'ורי או של מנגנונים אחרים, האם לשיטתך פוגעים בעיקרון של הפרדת רשויות אותם מנגנונים, האם הם נוגדים מושכלות יסוד של משפט חוקתי, זה הכל.
“התשובה היא, ובזה סיימנו, שאני לא רואה שום הבדל בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. לצערי צריך להיות הבדל. אני חושב שבית המשפט לא צריך להתנהג כמו מפלגה פוליטית, אבל אני לא רואה שום הבדל בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, בוודאי לא כאשר הרשות השופטת עוסקת בפוליטיקה, ואם אתה רוצה לעסוק בפוליטיקה ובעניינים ציבוריים, כמו שהרשות המחוקקת הכילה ומכילה גם משפחות שכולות שלפעמים לא נעים לשמוע ולא נעים לראות את הצורה שבה הם מתנהלים, גם בג"ץ צריך ללמוד להכיל את זה, אם הוא רוצה להתעסק בנושאים ציבוריים.
“אני רוצה להגיד שהביזוי של הרשות המבצעת גם כלפי הרשות השופטת וגם כלפי הרשות המחוקקת, כל יום פורצת פה דרך חדשה וגבול חדש.
“שללת עכשיו את הפרדת הרשויות. עכשיו אני מבין למה אתם מפרקים את הדמוקרטיה, בגלל שראש הממשלה מחזיק כוח גם עליך, וגם על יושב-ראש הקואליציה וגם על כל אחד - -
“אתה מאיין לגמרי את היכולת להפרדת רשויות. אתה פותח לשר צוהר – אגב אני לא בטוחה שכל השרים היו רוצים את זה – להיות נתונים ללחצים של אזרחים שיתלוננו בפניהם ויגידו להם שנעשה להם עוול, תגיד לו שיעדכן את תיק החקירה.
“כולנו יודעים שראש ממשלה בישראל, יהא אשר יהא, בסופו של דבר הוא נותן מרווח פעולה לכנסת, ליושב-ראש הכנסת, ליושב-ראש הקואליציה, והוא בסופו של דבר, הוא ואנשיו, מקבלים החלטות.
“במדינת ישראל אמורות להיות שלוש רשויות: הרשות המחוקקת שהיא אנחנו, הרשות המבצעת שזאת הממשלה והרשות השופטת שאלה הם בתי המשפט. בממשלה הזאת הרשות המבצעת היא הרשות המחוקקת כי יש השתלטות מלאה ומי שיגיד לי לא, שיבוא.
“חבל שלא למדתם מארצות הברית לתמוך בהגבלת כהונה, בהפרדה אמיתית בין הרשויות, בהסכמה לרעיון שמבטלים חוקים של הקונגרס בבית המשפט העליון.
“ולכן האמירה של "יתחילו לריב", יתחילו לריב, יהיה בלגן, לא יהיה בלגן, תהיה הפרדה של סמכויות. הפרדה של סמכויות בוודאי היא יותר מבולגנת אם תרצו, מאשר איחוד של כל הסמכויות בידיים של גורם אחד.
“ועם כל הכבוד לעדי, זה שהיא ישבה אצל השר כשכתבו את החוק, כשמגיע לפה, לוועדה, יש לנו הפרדת רשויות.
“בית המשפט במדינת ישראל צריך לפעול על פי החוק. החוק הוא שנתן לבית המשפט את סמכויותיו, ורק הסמכויות האלו, אלו שניתנו לו. גם הרכב של 90 שופטים, אדוני יושב-הראש, לא יוכל למנות כאן שר בממשלה או להדיח כאן שר בממשלה, כי זו סמכות שלא נתונה לבית המשפט, זו סמכות שנתונה לראש הממשלה על פי מה שהוא קיבל מהעם.
“איפה אתם באים ומציבים גבול לרשות השופטת ואומרים לה: עד כאן, מכאן את כבר לא יכולה להמשיך לרמוס את רצון העם ואת רצון הבוחר?
“ובאותה נשימה אני קורא היום את נשיא המדינה, הנשיא הרצוג, שאומר נגד הודעת ראשי הקואליציה: לומר שלא לציית לפסק דין זה אסון וסכנה גדולה למדינה. אבל להסיג את גבול הרשות המבצעת ולהסיג את גבול הרשות המחוקקת על ידי בית המשפט העליון, זו לא סכנה לדמוקרטיה, אדוני הנשיא?
“הצעה זו מבקשת לקיים דיון עקרוני, רציני ומעמיק היכן עובר קו הסמכות של הרשות השופטת, מהם הכלים למנוע חריגה מסמכות ואיך מחזירים את האיזון החוקתי בין הרשויות בלי לפגוע בעצמאות השיפוטית, אך גם בלי להפקיר את שלטון החוק ואת רצון העם. זו איננה הצעה נגד מערכת המשפט; זו הצעה בעד שלטון החוק ובעד שלטון העם.
“כשהממשלה אומרת בריש גלי: אני מצפצפת על בקרת הכנסת, זו בושה וחרפה שלא נראתה כדוגמתה; ניסיון למחיקת הפרדת רשויות באופן בוטה וגס שהוא תעודת עניות למשרד הרווחה שמוציא נוהל כזה תחת ידו. אני מודיעה מכאן: אמשיך לעשות את העבודה שלי ואמשיך לבקר ולסייר בכל רחבי הארץ, ואם יש לממשלה חשש מהביקורים האלה שתעשה בדק בית אצלה.
“יש פה רמיסה מוחלטת של הפרדת הרשויות, רמיסה מוחלטת של כנסת ישראל, תוך רמיסה של הייעוץ המשפטי לכנסת. זה תהליך שהוא תקדימי.
“זאת הוכחה שכשרוצים לקיים משטר דמוקרטי של איזונים ובלמים, אפשר לעשות את זה.
“לפיכך, וביתר שאת בימים מורכבים ומאתגרים אלה, יש חשיבות עליונה להעביר מסר ברור פנימה, לאזרחי ישראל, ומחוצה לה, לעולם: כנסת ישראל תקפיד להמשיך ולקיים את החובה היסודית כלפי שלטון החוק ופסיקות בג"ץ. חברי הכנסת מבינים את המשמעות העמוקה והיסודית של כיבוד שלטון החוק ואת ההשלכות של הפרת פסיקות בג"ץ בידי אחת הרשויות השלטוניות האחרות – הצבת הרשות המבצעת או המחוקקת מעל החוק. במשטר דמוקרטי החוק הוא השולט, ואף רשות שלטונית לא ניצבת מעליו.
“אני חושב שהמלחמה הזו הוכיחה שכשאנו פועלים יחד, אין גבול להישגים, ואפשר וחובה לעבוד יחד גם על תיקון מערכת היחסים שבין הרשויות.
“אנחנו נמצאים במצב בלתי אפשרי שבו אנחנו, בית המחוקקים, איבד כבר ממעמדו, וכל יכולותיו וסמכויותיו נמצאים כמה מטרים מכאן, בבית המשפט העליון. האיזון בין המשולש הקדוש של רשות מחוקקת, מבצעת ושופטת הופר ואינו קיים עוד. ידעו תלמידי ישראל כי בבחינה המעשית באזרחות כשלנו כולנו.
“חבריי, אני סבור ששומה על כל אחד מהחברים בבית הזה לשמור בכל כוחו על הדמוקרטיה הישראלית, ובמסגרת של איזונים ובלמים לאפשר לעם לעצב את מציאות חייו.
“ונראה לי שאין יותר חשובים מהדברים האלו של בן-גוריון בימים האלו עם כל מה שאנו רואים בזמן מלחמה בכנסת הזו לגבי הפרדת הרשויות והניסיון לפגוע בה.
“יש לנו משהו מאוד מיוחד בוועדה לביטחון לאומי; יש לנו שומר מטעם השר, שדורס לחלוטין את הפרדת הרשויות.
“והוא מבוסס – אגב, לאורך כל השנים במדינת ישראל, מדינת ישראל התקיימה כדמוקרטיה לעילא ולעילא, במציאות שבה הכנסת היה לה את מעמדה, והממשלה היה לה את מעמדה ולרשות השופטת ולבית המשפט היה את מעמדם. ואז התחיל תהליך של כרסום, שאנחנו מכירים אותו.
“לפני כמעט שבועיים פניתי במכתב ליושב-ראש הכנסת בדרישה לסגור את החמ"ל שממוקם בקומת המרתף של הבית הזה, חמ"ל שעובדי הכנסת מכנים בסלנג "חמ"ל בן גביר". לא קיבלתי תשובה על פנייתי. היום, לאחר שראש האגף לרישוי נשק התפטר, פניתי בדרישה נוספת, בפנייה נוספת ליושב-ראש הכנסת, לסגור לאלתר את החמ"ל שמופעל על ידי עובדי הכנסת תוך רמיסת עקרון הפרדת הרשויות ובאופן שמעלה שאלות כבדות מאוד על העמידה בכללי המינהל התקין.
“והיכולת הזו, כשמדברים על משילות ועל הפרדת רשויות ועל כמה הפרדת רשויות באמת חשובה, אז בואו נתחיל מהפרדת הרשויות החשובה ביותר – בואו נדאג שהכנסת לא תהיה חותמת גומי של הממשלה, כי אין הפרדת רשויות אמיתית בין הכנסת לממשלה. לפני שאנחנו דואגים לחסל את האיזונים והבלמים בין הרשות השופטת למבצעת, והופכים גם אותן לאחת, בואו נדאג שיהיו איזונים ובלמים בין הכנסת לרשות המבצעת.
“מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ונדאג שתמשיך להיות כזאת. שיטת המשטר שלנו אמורה להיות דמוקרטיה של הפרדת רשויות, ונדאג שהיא תחזור להיות כזאת. תודה רבה.
“גם בעבר, עד להחלטות בעניין דרעי ופנחסי בשנת 1993, לא התערב בית המשפט בהחלטות למינוי או לפיטורי שרים. החלטות אלו, שקבעו ששיקול דעתו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין, זיכרונו לברכה, לוקה בחוסר סבירות, היו החלטות שגויות לטעמנו, שהכניסו את בית המשפט לשדה הפוליטי ופגעו בכך במעמדו של בית המשפט, באמון הציבור ובהפרדת הרשויות במדינה.
“לאט-לאט התחרפנו, איבדו מערכת איזונים ובלמים, ואז זה הופך להיות שלטון יחיד, זה הופך להיות טוטליטריזם, זה הופך להיות שלטון כול-יכול וברגע שהשלטון כול-יכול הוא דורס את האזרחים.
“כל שלטון צריך איזונים ובלמים, כל שלטון. אין מנהיג שהוא מורם מעם, אין מנהיג שהוא מורם מעל החוק, אין מנהיג שהענווה לא מתאימה לו.
“אגב, אותה בעיה הייתה כשלגוף אחר הייתה השליטה המלאה בוועדה למינוי שופטים. וחלק מהתיקונים שנעשו בשנים האחרונות, שהפכו את זה למצב שבו אין לאף אחד שליטה מלאה, ועדיין צריך לתקן, בין שזה את נציגי לשכת עורכי הדין ובין שזה נציגים אחרים, אבל אי-אפשר לייצר מצב שבו הרשות המבצעת שולטת גם ברשות המחוקקת וגם ברשות השופטת, ומאותו רגע אפשר לקרוא לשיטת המשטר הזאת בהרבה מאוד שמות. דמוקרטיה זה לא אחד השמות שאפשר לקרוא לשיטת המשטר הזו.
“כבר קרוב לשלושים שנה הרשות השופטת מתייחסת לרשות המחוקקת כמו אל ילד קטן.
“שאלת האיזונים והבלמים והפרדת הסמכויות בין שלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – היא מאבני היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית. אנו מכבדים מאוד את שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת.
“אויבים מבחוץ טועים לחשוב שהדמוקרטיה שלנו, של כולנו, מבטאת חולשה, ולהבדיל, יריבים מבית טועים בהערכת המחויבות של מיליוני ישראלים – מיליוני ישראלים – להגבלת הכוח של השלטון, של כל שלטון, גם כשהוא נבחר כדין. כך ראוי בחברה חופשית.
“והדבר החשוב ביותר, אדוני היושב-ראש – באמצעות בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות. זה מונע ריכוז של כוח בידי צד אחד.
“אני חושב שהיום מערכת המשפט חזקה מדי ביחס לשאר הרשויות, ביחס לכנסת ולממשלה, ואת הדבר הזה חשוב מאוד לתקן.
“וכעת נבאר ברשותכם עיקרון נוסף, ונבער מהשיח טעות נפוצה: בדמוקרטיה המהותית יש מחסום לשליטה בלעדית של הרשות המבצעת, קרי הממשלה, ראש הממשלה בדמוקרטיה פרלמנטרית או הנשיא בדמוקרטיה נשיאותית. המחסום יכול להיות חוקה, יכול להיות ממשל על-פדרלי או יבשתי, בית תחתון ועליון, וכמובן בתי המשפט.
“לכן, אם רוצים לעשות רפורמה משפטית, הרפורמה היא חוקה אמיתית שתגדיר גם את הפרדת הרשויות, תייצר את העוגן ואת ההפרדה ואת הכוח גם לכנסת, מצד אחד, וגם את איך חוקי היסוד לא הופכים להיות האסקופה הנדרסת.
“בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם יש מנגנונים לביזור הכוח הפוליטי, לוודא שהכוח הפוליטי בידי הרוב מוגבל.
“- - שבו הרשות המבצעת היא זו שממנה וקובעת מי הרשות השופטת, היא זו שממנה וקובעת איך תיראה הכנסת, אז הגענו פשוט לסיטואציה שבה במדינת ישראל יש לנו רשות מבצעת ועוד שתי רשויות שכפופות לה: אחת המחוקקת ואחת היא הרשות השופטת.
“הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
“הצעת החוק הזאת, כמו הצעות אחרות שנידונות בימים אלה, מבקשת בעצם לשבור את כל האיזונים, לא לשים מגבלות לכוח.
“61 חברי כנסת לא יכולים לעשות כל מה שהם רוצים בלי גבולות ובלי רסנים. זאת, חברי, לא דמוקרטיה – זו עריצות. אתם מבקשים למחוק את האיזונים והבלמים ולהעביר סדר-יום שיכול לעבור רק במדינה שאינה דמוקרטית.
“[איילת שקד Ayelet Shaked (Twitter)](https://twitter.com/Ayelet__Shaked/status/1396475249462546434) "פשרת האוזר" היא קומבינה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם, ועדיין בית המשפט חרג מסמכותו, בפסיקה מקוממת, המהווה צעד נוסף בהפיכה שיפוטית. ושוב, החלוקה בין דעות השופטים בפסק הדין לא מפתיעה ומעידה כאלף עדים על הצורך בהמשך מינוי שופטים שמרנים שישמרו על עקרון הפרדת הרשויות.
“**חברת הכנסת מאי גולן בטוויטר:** הבחירה הפעם היא בין הקמה של ממשלת ימין של המחנה הלאומי שתפעל אחת ולתמיד לקידום הפרדת רשויות ורפורמות נוספות וקריטיות במערכת המשפט - לבין ממשלת שמאל בראשות לפיד ושות׳ שתמשיך להתרפס ולהלל את ההתנהלות האנטי דמוקרטית של שופטי בג״צ. http://twitter.com/GolanMay/status/1358873077136977922