מאז שאני בכנסת, וביתר שאת מאז שאנחנו בקואליציה, הובלנו מהפכה שקטה, לדוגמה, בתחום שרק אני מתעסקת בו. שקטה, אבל היא היסטורית וחסרת תקדים, בתחום שהוזנח פה 73 שנה – מערך בריאות הנפש, החוסן והטיפול הקהילתי. לא הבטחנו הבטחות באוויר, הבאנו מעשים מתוקצבים: הזרמנו תוספת עתק של 1.4 מיליארד שקלים לבסיס תקציב בריאות הנפש, לצד תוכנית חירום לאומית שנקראת מקום לנפש, שהוסיפה מאות מטפלים בקהילה; שברנו את חסמי כוח האדם; ביטלנו את התוכניות לרפואה לזרים והכנסנו מאות תקנים לסטודנטים ישראלים; הובלנו מהפכת שכר היסטורית, עם הקפצה של כ-40% בשכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, והגדרנו את הפסיכיאטריה כמשימה לאומית עם תוספת שכר ומענקי קליטה בפריפריה; הקמנו מענים חלוציים בשטח, מפיילוט מד"א נפשי שמגיע פיזית לבית המטופל בשעת משבר, ועד מיסוד מקצועות ביניים כמו עוזרי רופא, אחיות מומחיות קליניות ותומכי בריאות נפש, כדי לקצר את התורים.