“מאז שאני בכנסת, וביתר שאת מאז שאנחנו בקואליציה, הובלנו מהפכה שקטה, לדוגמה, בתחום שרק אני מתעסקת בו. שקטה, אבל היא היסטורית וחסרת תקדים, בתחום שהוזנח פה 73 שנה – מערך בריאות הנפש, החוסן והטיפול הקהילתי. לא הבטחנו הבטחות באוויר, הבאנו מעשים מתוקצבים: הזרמנו תוספת עתק של 1.4 מיליארד שקלים לבסיס תקציב בריאות הנפש, לצד תוכנית חירום לאומית שנקראת מקום לנפש, שהוסיפה מאות מטפלים בקהילה; שברנו את חסמי כוח האדם; ביטלנו את התוכניות לרפואה לזרים והכנסנו מאות תקנים לסטודנטים ישראלים; הובלנו מהפכת שכר היסטורית, עם הקפצה של כ-40% בשכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, והגדרנו את הפסיכיאטריה כמשימה לאומית עם תוספת שכר ומענקי קליטה בפריפריה; הקמנו מענים חלוציים בשטח, מפיילוט מד"א נפשי שמגיע פיזית לבית המטופל בשעת משבר, ועד מיסוד מקצועות ביניים כמו עוזרי רופא, אחיות מומחיות קליניות ותומכי בריאות נפש, כדי לקצר את התורים.
“700 מיליון ש"ח חסרים כדי לשקם את מערכת בריאות הנפש והפרא-רפואית. 700 מיליון ש"ח כדי לבלום כאן נחשול של פוסט-טראומטיים ולסייע ולהושיט את היד.
“יש כאן הזנחה. חלק אמרו 30 שנה, אני אומרת 75 שנה של הנושא הזה, שנדחק לקרן זווית לא בסוף שרשרת המזון, אלא בסוף של הסוף של שרשרת המזון, ככל שיש לזה סוף.
“המלחמה הזו יצרה מצב שבו תקציבים רבים הושתו לדבר הזה, כ-5 מיליארד שקל הושת לסיפור של בריאות הנפש בכלל. זה נכון לגבי צה״ל, לגבי כולם. ויכול להיות שכאן משרד הבריאות צריך לקחת חלק מהעוגה הזו ולהגיד, הנה, זה משמעותי גם לנו, וזו הזדמנות שאפשר יהיה להרחיב, מה שאמרה פנינה קודם על שני תקנים, להגדיל את זה ל-20 תקנים.
“ולכן – ושימו לב לנתון המדהים והמטורף הזה – כל מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי, הסיכוי שהוא יחזור להתאשפז שוב בבית חולים פסיכיאטרי, כי מצבו הנפשי הוחמר בעקבות האשפוז הראשון הוא 70%. אני חוזרת, 70% מהמתאשפזים בבתי החולים הפסיכיאטריים בשנה, חוזרים לאשפוז שני, שרק מחריף את מצבם. ועל זה הרוב המכריע של תקציב הבריאות לנפש הולך.