“זה אומר שאנחנו מצפים שהיום הזה לא יהיה רק נחלת יהדות אתיופיה; הוא יהיה נחלת כלל אזרחי מדינת ישראל, כלל עם ישראל, כי אנחנו מאמינים שרק שמרנו עליו.

“כשמנסים שנייה להבין מה עושים ביום הזה, אז יהדות אתיופיה, כפי שאמרה חברתי פנינה, יהדות אתיופיה נהגה לקיים, לציין את היום הזה בכל שנה בכ"ט בחשוון, 50 יום אחרי יום כיפור; מין מעבר כזה מהממד הפרטי והמחילה הפרטית והקומה הפרטית ביום כיפור בינינו לבין בוראנו, מעבר של 50 יום עד הקומה הלאומית, הקומה הקהילתית, שבה אנחנו מבקשים מחילה ברמה הלאומית. זו המשמעות של היום הזה.

“יום הסיגד הוא יום ייחודי ליהודי אתיופיה, והוא מהווה יום משמעותי בחיי הדת של הקהילה. קיומו מדי שנה בשנה מהווה מוקד לגיבוש הזהות היהודית, הרוחנית והקהילתית.

“בעזרת השם ביום רביעי הקרוב יתקיים יום מאוד מיוחד. הוא נקרא יום הסיגד. הוא לא חג, הוא יום סיגד, יום של תפילה, תחינה ואחדות ושלמות העם והארץ.