משה סולומון
Moshe Solomon
“אני חושב שנוכחות ציבורית של הנושא הזה, ברגע שיש שיח ציבורי, הסיכוי למצוא אותה גדל, וזה ברור לכולנו.
“אני יודע שנעשו טעויות רבות בתחילת החקירה, דיברו על זה חברותיי קודם לכן, אבל אני יודע להגיד עוד דבר אחד, אני חושב שחשוב לומר גם את הדבר הזה, למרות הכאב הגדול: כל הגורמים המקצועיים שפועלים בסוגיה הזאת, פועלים באמת בחרדת קודש כדי למצוא איזשהו שביב מידע בנושא הזה.
“דבר שני, אני פונה לגורמי המקצוע, כל מי שיכול לעזור בזה, אם זה משרד הקליטה ואם זו הסוכנות ואם זה משרד השיכון, יש בקשה אחת, כל-כך פשוטה וכל-כך חשובה, אם אפשר לתת איזשהו מזור, איזושהי תמיכה קלה למשפחה הזאת, אם כרגע האבא טספאי ביקש סיוע, הרי הם כרגע במרכז הקליטה, מגיע להם דיור כלשהו, אם אפשר לעזור להם, לממש את הבקשה הכול-כך זעומה הזאת, לעבור לגור כאן בעיר הקודש ומפה להתפלל לחזרתה, בואו נעשה את כל המאמץ כדי לתת איזשהו מענה לבקשה הזאת.
“המסקנה הברורה מאוד מהנתונים שהציגו בפנינו כאן היא שקודם כול האמירה הבלתי אחראית שהייתה כאן בשנים האחרונות לכך שאין זכאי שבות באתיופיה התפוגגה. יש זכאי שבות, ואם יש כרגע רק עשרות משפחות ולא בדקנו את כולן, המשמעות היא שיכול להיות שיש גם מאות משפחות.
“לכן אני מבקש כמו שאדוני היושב ראש ביקש שהמדינה תיכנס לנעלי הבדיקה הזאת. אני לא יודע באיזה אופן, אבל אם יש כרגע 75 בדיקות שצריכות להיעשות, אני מבקש שזה יקרה בתוך חודש-חודשיים ולא בתוך שנה-שנתיים.
“אם בסוף יש לנו כאן איזשהו סיכוי מאוד גבוה שהאנשים האלה הם זכאי שבות, אין סיבה שהמוסדות הלאומיים או הממשלה או המדינה לא יקחו אחריות ויעשו את הצעד הזה.
“לדעתי, הדרך הטובה ביותר זה לא לשלוח משלחות כל הזמן, אלא אם שמנו תקנים, שיהיה גורם קבוע באדיס באתיופיה או בכל מקום אחר כדי שהוא יבדוק מעת לעת, ואז לא יהיה צבר של ביקוש כשנצטרך אותם.
“יתרה מכך, גם אם בעתיד תהיה איזושהי החלטת ממשלה, אני מבקש מכל מי שיהיה כאן לא לבדוק את כולם תחת האצטלה של החלטת הממשלה כדי לחסום כל אפשרות להביא את המשפחות שלהם, אלא להסתכל על כל משפחה ומשפחה, ואם היא זכאית שבות היא יוצאת מהמעגל.
“אנחנו דיברנו בפעם שעברה שאין צורך שב-100% מהזמן שלהם יגיעו לאיזשהו אתר. הדברים יכולים להיעשות מרחוק.
“יותר מזה אני אגיד – אני יודע מראש שאותם שמונה עובדים התקבלו כולם לתפקיד הזה, הם לא יעזבו את תפקידם הקודם, אלא הם יעשו את זה בנוסף לתפקיד.
“התהליך הזה הוא תהליך בירוקרטי לא פשוט, הוא ארוך, לוקח זמן. אבל מעבר לכך יש לו עלות שנעה בין 12,000 שקל ל-15,000 שקל למשפחה. זאת עלות לא פשוטה, זה לא מעט כסף.
“הוא בהחלט גם שוחח איתי לאחר מכן, והכוונה היא שכל מי שזכאי שבות, כל מי שמזרע ישראל – לא רק שאנחנו צריכים להעלות אותו, אלא חובתנו להעלות אותו.
“מאחר שאנחנו מדברים על הוראת שעה וזה זמן קצר, אנחנו מדברים כרגע על טווח קצר מאוד, שלושה עד חצי שנה, אני מבקש בסעיף 49ח(א), במקום אחת לחודשיים, שזה הביקורת לכנסת, יהיה אחת לחודש. גם ככה הזמן הוא קצר מאוד.
“ב-26ו(ה), לאחר המילים 'המפורטים בסעיף 26ד' יבוא 'ובלבד שתלמיד ישיבה כאמור נכח לפחות באחת משתי הביקורות לפי סעיף 26ו(ד)', למה? אנחנו יודעים להגיד שברגע שיש לנו פעמיים שבן אדם לא נכח עליו יחולו כל הסנקציות שדיברנו עליהן קודם לכן.
“אחת, הוא לא ייעצר בשל עבירה לפי סעיף 46 לחוק העיקרי או לפי סעיף 92 או לפי סעיף 94 לחוק השיפוטי, אם הוא עמד בדברים האלה, ודבר שני, אם הוא עמד לדין יופסקו כל ההליכים נגדו.
“סעיף 1, בסעיף 26ב, לאחר המילים 'להקפאת מעצרם' תבוא המילה 'בלבד', כך שהשורה תהיה 'הסדר מיוחד להקפאת מעצרם בלבד של תלמידי ישיבות', כלומר המילה 'בלבד' מייצרת מצב שבו אנחנו ממסגרים את העניין של המעצר למעצרים בלבד ולא לדברים אחרים.
“בהגשת תצהירים, הבסיס צריך להיות שכשאדם מגיש תצהיר צריך להיות מאוד ברור ש26ד הוא הבסיס לדבר הזה, אחת, זה שהוא לומד באמת 45 שעות בשבוע, ב', שהוא לא עובד, ו-ג', שראש ישיבה יכול להצהיר על הדברים האלה שלו.
“אני רק רוצה לומר, כל ההסתייגויות האלה, תפקידן הוא אחד, אני בעד ביטול מעצרים של תלמידי הישיבה ולכן ההסתייגויות האלה אמורות לעשות פעולה שבה אנחנו עושים רק לאותם תלמידי ישיבה שעומדים בכללים.
“כלומר אנחנו רוצים להגיע למצב שבו ארבעת הסעיפים האלה צריכים להתקיים כדי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות.
“הסיפור הזה של ההצהרה, אנחנו רוצים שזה יהיה לא רק על העניין של לימוד בישיבה 45 שעות בשבוע אלא גם העניין של התעסוקה עצמה. גם זה חשוב שנבין שמי שלומד תורה לא הולך לעבודה.
“הרעיון הוא בסופו של דבר, אנחנו כן רוצים מצד אחד לעקוב שאכן לא יהיו מעצרים, אבל מצד שני שהדבר הזה לא יהיה טרמפ כדי להסיר כל מיני סנקציות אחרות. לכן כל העניין הזה של עצירת מעצרים בלבד הוא טוב כדי למנוע את העניין של הסנקציות.
“בהוראות מעבר, בסוף אנחנו מדברים על טווח זמן מאוד קצר של החוק הזה הנוכחי ולכן טווחי הזמן של הבדיקה שאנחנו צריכים לעשות לא יכולים להיות שלושה חודשים או חודשיים, לכן אני מציע בסעיף 10, במקום 'לא יאוחר משלושה חודשים', בהוראות המעבר שאדם צריך להסדיר את מעמדו, יבוא 'לא יאוחר מחודש'.
“הרעיון הזה של לתת למשרתי המילואים ולהלומי הקרב ולכל האנשים האלה לא צריך לבוא דרך חוק-יסוד: לימוד תורה, כי בעיניי הוא אפילו נוגד את הדבר הזה.
“אני מציע לכולנו כאן לא לתת דוגמות של חיילי המילואים באיזושהי הקבלה למה שאנחנו רוצים לעשות בחוק הזה.
“אני לא הייתי בהתחלה אבל שמעתי אותך מהדרך, ואמרת שיש הגדרת לומד תורה ולימוד תורה שנמצאת בחוק. באיזה חוק מדובר, איפה נמצא החוק הזה, האם יש איזשהו חוק כרגע שאליו אנחנו מייחסים את החוק הנוכחי?
“אם ההשלכות לא ברורות בכלל, איך אפשר לחוקק את החוק הזה?
“כלומר, אם החוק הזה עובר, האם עובד כלשהו שנמצא באיזשהו משרד יכול לדרוש כל מיני דברים מינהליים שהוא צריך כלומד תורה?
“לו יצויר מצב שבו החוק הזה עובר, יכול להיות מצב שבו מנכ"ל משרד או מנכ"ל משרד השיכון, במקרה הזה, האם תיתכן אפשרות שבו מגיע עובד למנכ"ל משרד כזה או אחר, ואומר לו: אני רוצה ללמוד בכל בוקר בשעות העבודה, שעה או שעתיים דף יומי, ואני רוצה שזה יהיה חשבון העבודה?
“אני רוצה, אחרי שככה היה פה דיון ארוך, האם החוק הזה הוא דקלרטיבי באמת או אופרטיבי, האם הוא יישומי, ואני מבין שמהדברים שנאמרים כאן, די ברור שיש לו גם עניינים יישומיים ולא רק עניינים של הצהרה כזו או אחרת, מתוך הדברים שנאמרים כאן גם מחבריי וגם מהיועץ המשפטי.
“אני רוצה רק להבין לפי שני הסעיפים האלה, הסעיף הראשון כערך לימוד תורה וסעיף השני כמאזני צדק לערכי יסוד אחרים, בהנחה שהחוק הזה עובר, על פי מה שכתוב כאן, גם בדברי ההסבר וגם בשני הסעיפים הללו, מה יוגדר לימוד תורה? האם מפה ניתן להבין מה יוגדר לימוד תורה? גם בזמן, גם באיכות, גם אולי בצורה כלשהי?
“אני אדגיש את זה כל הזמן, שלא יובן מדבריי לרגע אחד שאני לא רוצה בערך לימוד התורה. אני יכול להעיד על עצמי, למדתי בישיבה שנים רבות, הייתי בצבא, שלא ייצא מדבריי.
“עוד שאלה אחת להעביר את הסוגיה הזאת, האם ייתכן מצב שבהנחה שעובר החוק, ששופט עליון יכול להגדיר לימוד תורה, גם לימוד קונסרבטיבי, רפורמי או ביקורת המקרא כדי חלק מלימוד תורה?
“האם אני יכול למסגר את זה סביב אותם לומדי תורה שיש להם הגדרה ולהגיד, לגביהם יש הוראת שעה של שלושה חודשים וחצי שנה?
“בסוף אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו עוצרים את המעצרים בלבד.
“הניסוח שאני מדבר עליו יוצא מנקודת הנחה, של נכונה ולא תורמת העובדה של מעצרי תלמידי ישיבה שלומדים תורה ממש, תורתם אומנותם. ולכן, אם כך, אני רוצה להוריד מהפרק כל האחרים, גם תלמידי ישיבה שאינם לומדים תורה.
“במקום מה שקראתי כרגע, ב-26ג, אני מציע לכתוב כך, "ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, שמטרתו הקפאת מעצרי תלמידי הישיבה בלבד, מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה". בצורה הזאת התייחסנו למטרה של החוק הזה, שמדבר על הקפאת מעצר לתלמידי הישיבה בלבד.
“שאלה שנייה, האם אפשר לקבוע כלל שמי שמגיע לעשות צו ראשון, לא יהיה בין אלה שנעצרים? כלומר, מלכתחילה, זה שהוא מגיע לצו ראשון, הוא לא ייכנס לסיפור של יאיימו עליו במעצר כזה או אחר, גם אם הוא משתמט, גם אם הוא כרגע עריק.
“אני אומר את זה רק לגבי אלה שאני כרגע מקפיא להם את המעצר, לא לגבי כל השאר. כל השאר הם בחוק, ב-ג(1)
“הצעה נוספת, להוסיף שהצהרת תלמיד הישיבה לא תהיה רק על סעיף אחד של הלימוד בישיבה אלא גם על העיסוק. כלומר, שסוגיית העבודה לא תרד מההצהרה הזאת. כלומר, גם הישיבה וגם ההצהרה.
“ביחס לסעיף הזה, 26ה, אני אומר להכניס, להחזיר את כל סוגיית הצו הראשון. אני מבין שיש בתוך זה לקונה. הלקונה היא, שאם אני לא נתתי את הסיפור של הקפאת מעצרים, אז כל מי שיבוא לעשות צו ראשון יכול להיעצר.
“בסעיפים הנוספים צריך להתייחס לכך שכל הסנקציות האחרות חלות על כל האחרים בתוך הדבר הזה. ואז אתה מעתה ממסגר את סביב המטרה, סביב הרצון להקפיא בהוראת שעה רק תלמידי ישיבה שבאמת לומדים בהם.
“אני שב וקורא פה לאחיי החרדים, לחבריי לקואליציה ולראש הממשלה: משפחות שכולות מתבוננות בנו עכשיו, משפחות של גיבורים שנפלו עם גמרא בתיק, עם סידור, עם ספרי לימוד. החוק הזה, בעיתוי הזה, מעביר מסר אחד: לימוד תורה הוא ערך יסוד שיכול לבוא על חשבון ערכי יסוד אחרים. בואו נעצור, בואו נחכה. אפשר להביא אותו בהסכמה, אני באמת באמת מאמין בכך. תודה רבה.
“אנחנו נכנסים לימי בין המצרים, זו הזדמנות מצוינת לכולנו בבית הזה לבחון את עצמנו, לקרוא לאחדות – לא אחידות – לפעול יחד למען אזרחי המדינה, לעבוד כולנו יחד כתף אל כתף.
“גם אם נחוקק את זה כאבן יסוד בזהות של עם ומדינת ישראל, בואו נעשה את זה בהסכמה, בהצבעה של כל חברי הכנסת, לפחות היהודים, שנמצאים כאן. לא בצורה כזאת. לא בדרך כזו.
“אני קורא מפה לאחיי החרדים, כן, אחיי החרדים – אנחנו עושים שבירת לוחות בדורנו. למה? למה? למה? לימוד התורה הוא יסוד העם היהודי. גם אם נחוקק את זה כאבן יסוד בזהות של עם ומדינת ישראל, בואו נעשה את זה בהסכמה, בהצבעה של כל חברי הכנסת, לפחות היהודים, שנמצאים כאן. לא בצורה כזאת. לא בדרך כזו.
“החוק הזה, בעיתוי הזה, מעביר מסר אחד: לימוד תורה הוא ערך יסוד שיכול לבוא על חשבון ערכי יסוד אחרים. בואו נעצור, בואו נחכה. אפשר להביא אותו בהסכמה, אני באמת באמת מאמין בכך.
“אני אומר פה שחוסם העורקים הזה עלול ליצור נמק – אני חובש בעברי – נמק בקרב משרתי הסדיר, נמק בקרב משרתי המילואים ובני משפחותיהם.
“כשנפגשו איתי גורמים שונים סביב השולחן שאינם פה, טרם הנחת החוק, ולא אפרט מי ומה, אמרתי שאתמוך בחוק אם הוא יהיה נקודתי, מצומצם ורק בעניין המעצרים. אני באמת חושב שעניין המעצרים לא טוב, הוא לא טוב. הוא לא תמונה טובה, הוא לא נכון, ודאי וודאי לא ללומדי תורה.
“אני בעד, ואמרתי את זה למזכיר הממשלה, שסוגיית המעצרים באשר הם מעצרים, תרד. אבל כפי שזה מופיע כאן כרגע, זה עושה הרבה יותר מזה.