“היו לכם למעלה מ-1,000 ימים להוסיף תקנים של מטפלים ומטפלות, לקצר את זמני ההמתנה, להפחית בביורוקרטיה בשביל אלו שנלחמו ונפצעו בנפש בהגנה על המולדת.
“ואנחנו כאן, גם ממשלת ישראל – אתם צריכים לדאוג לעובדים האלה גם לתנאים, גם לשכר וגם לכוח אדם. זו חובה מוסרית, וכרגע המוסר כאן נעלם מהבניין הזה.
“קרוב לשלוש שנים לא הוספו תקנים לאגף השיקום, יש מחסור בכוח אדם, ואני רוצה מכאן לעובדים - -
“לצערי אנחנו רואים שבאגף השיקום יש מחסור גדול של מטפלים ומטפלות. בנתונים שקיבלתי משר הביטחון הבנתי שכל חודש יש 1,500 פניות לאגף השיקום. ציינת את הטיפול של רופא אחד ב-3,000 פצועים. זה מצב שלא יכול להיות שנתיים אחרי מלחמה.
“גם אגף השיקום קורס. הוא קורס. הם יצאו נדמה לי בהצהרה עכשיו שאין להם מטפלים והם קורסים.
“העובדים של אגף השיקום במשרד הביטחון כבר שנים פועלים על קצה גבול היכולת שלהם. המערכת כבר לא עומדת בעומס, ואז מקימים ועדה שתבחן את המסקנות, ותבחן את הבעיות שאנחנו מדברים עליהן עוד לפני 7 באוקטובר.
“לצד הגידול חסר התקדים בהיקף המטופלים באגף, עיקרון חשוב נותר בעינו: משרד הביטחון מחויב לטיפול המיטבי בפצועי צה"ל ולהבטחת רצף המענים הניתנים להם. בדיוק משום כך פעל משרד הביטחון להגדלת המשאבים והיקף העובדים באגף. תקציב אגף השיקום גדל פי שלושה ליותר מ-10 מיליארד שקל; אגף השיקום תוגבר ביותר מ-130 תקנים חדשים, וגויסו 500 משרתי מילואים שמעניקים מענה ישיר לנכי צה"ל במסגרת פרויקט תל"ם.
“המצב באגף השיקום של משרד הביטחון הוא מצב חירום. האגף לקראת קריסה. המערכת פועלת במשך שנים על קצה גבול היכולת שלה והמסוגלות שלה להעניק שירות חיוני לפצועי ונכי צה"ל.
“ככה צומח הדיפ-סטייט במשרד ראש הממשלה, שכולנו ראינו בשנים האחרונות את ההשפעה השלילית וההרסנית שלו על מדינת ישראל.
“יש עוד עבודה רבה: חסרים רופאים באגף השיקום, יש צורך בבתי איזון, בתוכניות ליווי למשפחות, בשיפור השירות ובקיצור זמני המענה, אך אנו מתקדמים צעד אחר צעד.
“אנחנו בכנסת מנסים כבר זמן רב להביא לשינוי באגף השיקום, שינוי שיטיב את הטיפול. ניסינו – נכשלנו. במידה מסוימת האשמה גם בנו. אסור לנו להרים ידיים.
“אני באמת חושב שלאור הנתונים האלה, אולי שווה להפוך את אגף השיקום למשרד בפני עצמו, כי זה הולך להיות הדבר שאנחנו הולכים להתעסק בו ב-2024, 2025 ו-2026.