“כי אנחנו בוועדה הזאת הצבענו על העלאת המע"מ, כי הקפאנו את השכר לעובדים.
“14 מיליארד שקלים, היינו יכולים לחסוך את העלאת המע"מ. העלאת מע"מ בשנה זה 7 מיליארד שקלים. בסופו של דבר הגענו למצב פיסקלי שלדעתי לא היינו בו אי פעם, עם דירוג אשראי של 1993, עם רמת חיים שיורדת כל יום, עם מעמד הביניים הישראלי שקורס, ואתה עוד אומר שיש לך כסף להמשך המלחמה ולממשל הצבאי ברצועת עזה – כשרק הממשל הצבאי, לפי כל ההערכות הרציניות, לא שלך, יעלה בין 30 ל-35 מיליארד שקל בשנה.
“מענה על הצעה דחופה לסדר-היום: דרכים למניעת ניצול לרעה של העלאת המע"מ על ידי עסקים והשפעתה על הצרכנים הישראלים. העלאת המע"מ בעקבות מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות היא צעד שהתקבל מתוך הכרח, במטרה להתמודד עם האתגרים הכלכליים העומדים בפני המשק הישראלי. למרות החששות שהעלאה זו תוביל להשפעות שליליות על מחירי המוצרים בשוק, חשוב להציג את הרקע, ההצדקות והמשמעויות של ההחלטה, לצד המחויבות להבטחת יציבות כלכלית ושגשוג עתידי.
“בתוכניות הכלכליות מופיעים הקפאת הקצבאות שהן אובדן של כ-150 שקלים לאוכלוסייה שכל שקל חשוב לה. מדברים על העלאת מע"מ נוספת.
“בתקציב הזה אפשר היה לקצץ חמישה מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים – מה שלא נעשה; בתקציב הזה אפשר היה לסגור לפחות עשרה משרדים מיותרים, ורק על זה לחסוך כשני מיליארד שקלים. והינה הגענו לשבעה מיליארדי שקלים, ואם הממשלה הייתה עושה את זה, לא היה צורך להעלות היום את המע"מ.
“העלאה של אחוז במע"מ, שלא תתבלבלו, זה לא אומר שמשפחה המוציאה 1,000 שקלים, עכשיו יעלו לה ההוצאות בעוד עשרה שקלים, אלא זה הרבה יותר. כי אם המים לייצור מוצר עולים, והחשמל לייצור מוצר עולה, והמוצרים הבסיסיים לייצור מוצר עולים – אז הכול עולה. אבל כשמוכרים אותם מעלים את זה בקצת יותר – יותר מהאחוז במע"מ – ואז המוצר הבא עולה יותר, ונוצר מצב שמוצר – כמו נגיד בגד – לא יעלה בעוד אחוז, הוא יעלה בעוד עשרה אחוזים.