“אבקש להביע את הכאב מחד גיסא, את המחאה מאידך גיסא ואת ההערכה לכוחות ההצלה – כיבוי אש, משטרה ואזרחים.
“קודם כול, אני עולה לכאן בעיקר לשבח גם את משטרת רמלה, משטרת ישראל, סגן ניצב אפי תשובה, מפקד התחנה, שפעל ופועל ללא לאות, ולוחמי האש שהגיעו למקום – תמונה מאוד מרגשת כשרואים את לוחם האש מנשק את ספר התורה.
“אני מסייג את עצמי: רק במזל ורק בזכות העובדה שיש לנו את כוחות ההצלה והכיבוי הכי טובים שיש בעולם.
“אני רוצה להודות לחובשים ולארגוני ההצלה. דווקא במקרה אני רוצה להזכיר שני שמות, כי אני יודע שהם הצילו אנשים בגל הקור הקודם – אלחנן מאמו ודודי אדלהייט מבני ברק.
“כוחות הביטחון וכוחות ההצלה הם מקור לגאווה לא רק בישראל אלא בכל העולם. הפעולות ההירואיות המיוחדות ידועות בעולם, וביום הזה אני רוצה במיוחד לציין את אלה שאפשר לומר שזה לא התפקיד שלהם, ולמרות זאת הם עושים את זה.
“כל אחד ואחת מהמתנדבים והמתנדבות – מגיעה להם כל ההוקרה. כשאנחנו מדברים על ארגונים, הארגונים האלה בנויים מבני אדם ואנשים שעוזבים באמצע היום, באמצע הלילה, עוזבים את העבודה, עוזבים את הילדים, עוזבים את הבית, עוזבים את המשפחה ורצים להציל נפשות.
“שוטרות ושוטרים גילו אומץ לב יוצא דופן; הם לא חשבו על הסיכון; הם היו נחושים לקיים את שליחותם וחובתם לתושביהם. הם הסתערו מול מחבלים רוצחים מצוידים היטב, ולמרות נחיתות מספרית הצליחו לחסלם ולמנוע טבח נוסף וכיבוש יישובים נוספים.
“לכן, באמת אני רוצה לקרוא לכל הציבור בישראל, בואו ונגיד תודה לאותם הארגונים האלה. בואו נחזק אותם כל אחד לפי יכולתו גם בתרומות, גם בעזרה, כי לפעמים גם תקציבי המדינה לא תמיד יכולים לעזור להם לשרוד ולהתקיים.
“הפגיעה בכוחו של צה"ל, כוחו הביטחוני, הכמותי והאיכותי של צה"ל, תהיה תוצר לוואי של ויתור על מצאי, על עומק הבחירה שיש לצה"ל.
“אין מספיק מילים אשר יוכלו להכיר תודה לכוחות הביטחון הלאומי ולגופי ההצלה בישראל. כמות ההערכה אל הגיבורים האמיתיים, שמצווים עלינו בגופם ובפועלם מציאות שקטה ככל האפשר במדינת ישראל הקטנה והמגוונת, היא אין-סופית.
“האתגר הזה ממחיש לנו עד כמה גדולה החשיבות של כוחות הביטחון, כוחות ההצלה למיניהם וסוגיהם. תמיד, תמיד תמיד תמיד, הפעולה שלהם תהיה כרוכה בסיכון, במאמץ וגם בכאב, והכול בסוף גם יוצר חיבור גדול, חיבור של אחדות.