“רוב העובדים שעובדים בבחירות, בוודאי עבור המפלגות, מדובר בעובדים חד-יומיים, שלא עובדים קבוע, או סטודנטים, או גמלאים. אם הם היו מגישים את זה, הם לא היו מגיעים לרף המס בכלל. לוקחים מהם 18% בלי שום הצדקה.
“מבחינתי, המיסוי הנמוך הוא אקט אזרחי. אני רוצה שצעירים יהיו בכנסת ויעזרו בספירת המעטפות הכפולות, שאנשים יעבדו בשביל המפלגות ולא יהיו בים. זו חגיגה דמוקרטית.
“אבל אנחנו גם מבינים את הקושי, וכפי שאמרו חברי הכנסת פינדרוס וולדי, והניסיון עבר, 18%, לגמרי אפשר לרדת לשם. וזה יקל גם על המפלגות ועל הציבור. אין שום סיבה שלא. בואו, לא מזה מדינת ישראל תתעשר, מהמיסים.
“חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו, קובע את הסדרי המיסוי לעניין תשלומים המשולמים לעובדים המועסקים בשל הבחירות בתקופת הבחירות בלבד, ובין היתר קובע הקלות במיסוי תשלומים שמקבלים עובדים כאמור, עד לסכום הקבוע בחוק – נושא של תיאום מס, כל מיני דברים שחלים בדרך כלל על עובדים רגילים. מטרת המחוקק הייתה לעודד עבודה בבחירות, לעודד את המושג של בחירות, שהוא דמוקרטיה אמיתית. לכן, זה היה החוק, נכון להיום.