“אז תקשיבי מה הוא אומר: בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק והפרשנות שניתנה להם על ידי בית המשפט העליון, פרשנות המתבססת על הכרזת העצמאות, הפכו זכויות אדם בישראל לזכויות חוקתיות.
“חוקי יסוד הם המסד החוקתי של מדינת ישראל. חוקים, אם הם נחקקים בניגוד לעקרונות היסוד שנקבעים להם, ייפסלו. הוראות, תקנות, נהלים, כל מה שסותר את הוראות חוק היסוד בטל ומבוטל.
“לחוק יסוד במדינת ישראל אין שום משמעות, חבר הכנסת מלכיאלי. אני מתפלא עליך שעוד לא הבנת.
“ולכן, הילת הקדושה של חוקי היסוד, לפחות בכל הנוגע לבית המשפט העליון לא קיימת. אנחנו נמשיך לפעול בהתאם לתפיסתה של הכנסת, גם כאשר בית המשפט פורע את החוק.
“במשך שנים לימדו אותנו המלומדים, ובראשם אהרן ברק, כי גם אם אין למדינת ישראל חוקה, הרי חוקי-היסוד שלנו הם אלו שמרכיבים את החוקה, ולכן הם חסינים מביקורת שיפוטית; עד שהכנסת החלה לחוקק או לשנות או לתקן את חוקי-היסוד בניגוד לעמדתם של אותם מלומדים. בדרך זו הכפיף אהרן ברק את כל המערכת החוקית וחוקי-היסוד, חוקי-העל, לקביעה שאין ביקורת שיפוטית על חוקי-היסוד.
“אם אהרן ברק, במהפכה המשפטית שלו, חשב ואמר: אנחנו יכולים לבטל חוקים רגילים, גם זה בלי סמכות חוקית. איזה פרשנות הביאה אותו לומר: אנחנו יכולים לבטל חוקים רגילים לאורם של חוקי-היסוד, כי חוקי-היסוד של מדינת ישראל הם סוג של חוקה, סוג של חוקה במדינת ישראל. ואם הכנסת, בטעות כנראה, חוקקה חוק רגיל שמתנגש עם חוק-יסוד, יש סמכות לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, לבטל את החקיקה הרגילה הזו.