“זה משרד ששלחתי לו מלא, אני לא יודעת אם יש טעם בכלל לשלוח למשרד הזה שאילתות מרוב שהוא מצפצף על הכנסת. זה לא אתם, אתם לא אשמים, אבל לא עונים לנו על שאילתות, אנחנו לא מקבלים תשובות, אז יוצא מצב שבו הזדמנות אחת בשנה, ובשנים האלה כמה פעמים בשנה, אנחנו יכולים לשאול אתכם שאלות שאנחנו לא מקבלים תשובות.
“בהמשך למה שאמרה חברתי חברת הכנסת שלי טל מירון, השאילתה הזו נשלחה לפני 421 ימים, אבל האמת שזה לא השיא, כי השיא שלך ושל משרדך הוא 917 ימים ללא מענה לשאילתה שהגשתי ביוני 2023.
“יושב-ראש הכנסת הפך את הכנסת הזאת לאסקופה נדרסת, אנחנו פשוט בדיחה, העובדה שמגישים חברי כנסת הצעות דחופות לסדר-היום ולא מגיע השר הרלוונטי, פשוט מייתרת את ההצעות הדחופות האלה לסדר-היום.
“בכנסת הזאת אין יוצאי דופן – הכלל הפך להיות שלא השר הרלוונטי משיב.
“יש מספיק שרים שרלוונטיים לעניין הזה כדי לענות, שהם לא בהכרח שר הביטחון, אבל גם לא בהכרח שר המורשת. שוב, בכל הכבוד. וכמו שאמרתי, ופה אני עוד אעביר את הפנייה הזאת גם ליושב-ראש הכנסת, זה ביזוי של העניין.
“באמת, אמרתי, כעבור 320 ימים לקבל תשובה לשאילתה, שהיא יחסית בעיניי פשוטה, אני חושב שיש בזה טעם לפגם.
“מקבל תשובה שמונה חודשים אחרי, כשהוא אמור לענות אחרי 21 ימים. שמונה חודשים אחרי. תראו את התשובה: התשובה לשאלתך – אין. זה השר לביטחון לאומי, שאמור איפשהו לענות לחברי כנסת.
“מבטלים לי 60 שאילתות, אתה בא לדיון להציג את הפעילות, אתה רואה מצגות וסרטונים ואתה לא יכול להישאר בוועדה – אין אף פיקוח. וכשאתה שואל שאילתות, אז אתה מקבל תשובה: אין, על שאלה מאוד לגיטימית, אפילו לא בצד פוליטי.
“זה במקרה הטוב, במקרה הרע, יש כאן חברי כנסת משני צדי הבית, שלא מקבלים תשובות לשאילתות שלהם מהשרים עצמם. במשרד האוצר יש עשרות פניות שלא נענו, אפילו בתשובה מתוך נימוס. כלום ושום דבר.
“אני רואה את השאילתות כעוד מהלך או כלי מאוד מאוד חשוב של הכנסת שהיא נותנת לחברי הכנסת, וצריך לחזק את זה, שתרבו בזה, כי זה כלי עבודה מצוין.
“השאילתות שאני הגשתי – ואדוני יושב-ראש הכנסת, אתה ער לכך – 123 שאילתות שאתה עוד לא ענית לי. השאילתה הראשונה שהגשתי לך הייתה ב-13 בפברואר 2023 – שנתיים ושלושה חודשים לא ענית לי על שאילתות. יש לי את כולן פה. אני חושב שאתה שברת שיאים לא רק בכמות הנרצחים, אלא בכמות הזלזול שלך למוסד הזה.
“אתה יכול לדבר על הרבה חברי כנסת, אבל אני עזרתי לך שהחוק במירון יהיה מסודר בהתאם להמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, אז אני מצפה לתשובה, כי זו הפעם השלישית שאתם פשוט לא עונים.
“בכל נושא ההצעות לסדר-היום, לצערי, אמרתי את זה לפני שבועיים ואני אגיד את זה עוד פעם, או לפני שלושה שבועות: אנחנו רוצים לראות בהצעות לסדר-היום את השרים של אותם משרדים שיבואו ויגיבו לנו פה. אני מבקש להעביר את זה ליושב-ראש הכנסת.
“לא עונים לי על שאילתות. לא עונים לי על שאילתות. יש מעל 900 שאילתות שלא עונים לי.
“חברי הכנסת הגישו את השאילתות, ביקשו לקבל את החומרים, את המידע – והשרים התעלמו מהשאילתות, 900 שאילתות. יש פה הרבה מאוד שרים שלא ענו.
“ולכן, אני באמת חושב, שגם אם הצעת החוק הזו כנראה לא תעבור היום, בין אם תרצה לדחות אותה ובין אם יצביעו עליה והיא תיפול, המשימה עצמה היא משימה חשובה, משימה משמעותית, וצריכים יחד לפעול כדי שהיא תתממש. חייבים לתת מענים. חייבים לתת מענים בזמן.
“הוועדה לביקורת המדינה פה בכנסת, יכולה וצריכה, לדעתי, גם לזמן שרים שמתעכבים במתן תשובות לשאילתות ולזמן את משרדיהם, ולחייב אותם להתייצב ולהגיע.
“לכן ההצעה מבקשת להסמיך ולהנחות את ועדת האתיקה להתכנס שלוש פעמים כל כנס ולדון בעניינם של שרים שמצפצפים על תקנון הכנסת ולא עונים על שאילתות. היא תוכל להעיר להם, לנזוף בהם, או לקנוס אותם, להוריד להם, לנכות להם חצי אחוז משכרם על כל הפרה.
“היא פוגעת בציבור בכך שהיא לא עונה לשאילתות, היא פוגעת בזכות הציבור לדעת, היא פוגעת בעקרונות יסוד של חופש המידע והביטוי.
“על 160-150 שאילתות שלא ענו לי – אף אחד פה מחברי הכנסת, לא מהשרים, לא מדבר. אתם תהיו בדיוק כמוני. אף אחד לא עונה על שאילתות. זה התקנון, אבל לא אכפת לנו, נכון?
“יש לי שאילתה מפברואר, כמו שאתה יודע – שלושה שבועות למענה, או השאילתה האחרונה ששלחתי, שהייתה לפני חודשיים. למשרד החינוך, למשרד הביטחון, למשרד ראש הממשלה, למשרד להגנת הסביבה – נושאים שאני חושבת שהם חשובים, כמו למשל משבר בפסולת בניין או הטיפול בפסולת בניין, כמו למשל הנושא של הלוואות לדיור. קשת שלמה של שאילתות. אני פשוט לא מקבלת מענה.
“אנחנו צריכים וזכאים לקבל תשובות על השאלות שלנו. העברנו לך שאלות. הכנסת מבקשת שאלות מהוועדה. השר לא עונה על שום שאלה שלנו.
“סבבה, אם התקנון מבקש ממני להתייחס להצעת החוק הזו, אני אתייחס להצעת החוק הזו, אבל באותה מידה אני מצפה שיענו לי, למשל, על 64 שאילתות, שאני לא מקבל תשובה עליהן למעלה משנה וחצי. וצריך להתייחס גם לזה שלפי התקנון השר שהגיע היום לוועדה היה צריך להגיע לפני שישה חודשים.
“אנחנו מגיעים, והמשרדים, לא כולם, אבל מחלקם לא מגיעים נציגים, לא מגיעות תשובות, לא מתייחסים לבקשות שלנו בכובד ראש בדיונים המהירים, והדבר הזה צריך להשתנות.
“אני חושב שהנושא הוא סופר-חשוב והשאילתה שלך היא מאוד מוצדקת, ולכן גם אמרתי את הדברים שאמרתי.
“שואלים אותי בשאילתה מכובדת בכנסת מה קרה לתקציב של התוכנית שבוטלה ואיך קרה שבוטלה – תוכנית שעוד לא נולדה, שבטח לא תוקצבה, שהיא בתהליך התהוות ובכלל בעבודה.
“אם יש במענה האמור דברים מסווגים, יש דרך לעשות זאת. אפשר לעשות זאת בצורה מסווגת שלא תפגע בסודות מדינה ובדברים שאנחנו חושבים שלא יועילו לביטחון המדינה. יש דרך לעשות זאת. אבל אפשר וצריך היה לעשות זאת מראש, והיינו מתמודדים עם זה.
“השאילתה לא אושרה על ידי יושב-ראש הבית, למרות שהתקנון מאפשר אישור ארבע שאילתות דחופות בשבוע, ובשבוע הזה – שבוע שלא עמוס בחקיקה, לא עמוס בדיונים – אושרה רק שאילתה דחופה אחת.
“הקשבתי קשב רב לתשובה שלך, שהיא תשובת אל על. גם אני פניתי לאל על באופן ישיר, ואני יודע שפקידה באל על התקשרה לגברת ביאעה.
“באופן כללי, שאילתות זה כלי מאוד מאוד חשוב. זה נראה שרק לפעמים, או יכול להיות שכתשובה ראשונה, זה תשובה שיכול להיות שהיא אולי לקונית, תשובה סטנדרטית.
“מרבית חברי הכנסת ששואלים שאילתות מקבלים תשובה, במקרה הממש-ממש טוב, בתוך זמן פי שלושה או פי ארבעה מהזמן המותר על פי תקנון הכנסת. גם בטיפול המשרד שאתה עונה בשמו, אני מחכה כמעט ארבעה חודשים למענה על שאילתות.
“חברת הכנסת בן ארי, אומר לך משהו: אני חושב שהתהליך הזה של שאילתה, הכלי הזה של שאילתה – דווקא כמי שהיה ראש מטה שר והיה צריך לטפל בשאילתות של חברי כנסת – אני חושב שהוא כלי עבודה מדהים. הוא מדייק אותנו.
“לפני ההודעה, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לבקשה של יושב-ראש הכנסת: השאילתות הן באמת אחד הכלים הפרלמנטריים החשובים של חברי הכנסת וגם מהיעילים שבהם. לצערי, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה, ובאמת השרים – שרובם היו בעבר חברי כנסת, שהגישו שאילתות ומכירים בחשיבות של הכלי הפרלמנטרי הזה – נא לתת יותר תשומת לב, ולהבין את המשמעות, וכן להגיע בזמן.