“יש כמובן גם תקציב ייעודי להיבטים רגשיים וטיפוליים עבור אותם תלמידים, כאשר ההגדרה היא ש-30% לפחות מסל תקומה ו-25% מסל תנופה יוקצו למענים רגשיים וטיפוליים.
“הם באים כי הם מרגישים כאב, ובסופו של דבר הם צריכים לקבל מענה בקהילה – רק שאין מענים בקהילה.
“אנחנו חייבים כיוון אחר – איתור מוקדם לא כסיסמה, אלא כמדיניות. חיזוק שירותי בריאות הנפש בקהילה עם תקנים, תקציבים ונגישות אמיתית.
“הסטודנטים הללו זקוקים למענים נפשיים שאין למערכת יכולת לטפל בהם. רק היום שמענו שוועדת הבריאות טרם התכנסה בעניין החשוב הזה למרות בקשת התאחדות הסטודנטים.
“תופעה זו נובעת מהיעדר מענים קהילתיים מתאימים. ככל שמצטמצמים השירותים במערכת בריאות הנפש גוברת מעורבותם של אנשים עם מוגבלות נפשית במערכת הפלילית.
“למשל, עשרות רופאים, מצד קופות החולים, יצאו בתוכניות והוכשרו, רופא בקהילה או רופא משפחה, למתן מענה נפשי ראשוני. וזה כבר קיים, זאת אומרת שאחת מהנקודות שאתה אומר, איך בן אדם מקבל וקובע תור – זה נכון.
“במדינת ישראל מערך שירותי הטיפול במשברים נפשיים בקהילה לוקה בחסר. אין כל מענה עבור אדם המתמודד עם משבר נפשי אקוטי ועבור בני משפחתו.
“הורים, לצערנו, לא יודעים לאן לגשת, וגם כשהם מודעים שלילד שלהם יש בעיה, או שכבר הם עושים את הצעד ופונים – חסרים מטפלים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, במיוחד בשפות זרות. זמן ההמתנה לטיפול יכול להגיע, אדוני היושב-ראש, לכשנה ויותר.
“אין מענים ציבוריים לילדים עם קשיים נפשיים והמחסור קיים גם ברפואה הפרטית. בהיעדר מענים, הקושי הולך וגדל, הולך ומשתלט על הילד כולו, עד לצורך באשפוז הפסיכיאטרי.