“הרוצח לא נתפס, המחבל מסתובב חופשי, אבל לפחות הנפגעים יזכו למענה שיאפשר להם לחזור לחיים. מה יותר מזה? למה לא? למה לא לאפשר לאותם נפגעים שירו לעברם, שניסו לקטול את חייהם, שנפגעו ושנפצעו, שלא יכולים להשתקם מאז אותו היום לפני 17 שנה, את היכולת להשתקם.
“גם במקרה הזה נפצעו שלושה ילדים, גם במקרה הזה אני רוצה שניתן סיוע מיידי ומהיר למשפחה הזו, ונפנה אותם בצורה הנכונה.
“אנחנו חייבות וחייבים לבנות את האפשרות לקבל את זה, לא רק לבוא לבקש. אנחנו צריכות וצריכים למצוא את הדרך להגיע אליהם ולהגיד להם: הינה, יש לכם, קחו, טפלו בעצמכם.
“יש אנשים שעדיין לא חזרו לעבודה; יש אנשים שאם בשנה הראשונה – אני זוכר את זה, אני זוכר את מה שאתה מדבר, החוק שמעניק גם טיפולים רפואיים על חשבון הביטוח הלאומי, זה מאוד מוגבל בזמן. אתה לא יכול אחרי שנתיים להשתמש בחלק מהשירותים.
“אבל אומר השר כאן, הוא בהחלט חושב שהמדינה צריכה לשקול מתן פיצוי הולם מעבר לסל שציינתי כרגע, לסל ההטבות הניתנות, מתוך הכרה באחריות המדינה למחדל הנוראי של 7 באוקטובר.
“זו ההזדמנות לציין שיש משימה אחת פתוחה: החוק הזה לא מטפל בתושבים, במשפחות, צעירים ומבוגרים, בעיקר תושבים שהם משפחות עם ילדים שירצו לבנות את ביתם במקום חדש, שלא יעמוד להם הכוח לחזור חזרה לשטח מרחץ הדמים, האונס והטבח.
“קודם כול, אני מברכת על כך שאתה רוצה לחוקק את זה. אני חושבת שזה ראוי. וגם ראוי שהטיפולים המוצעים יהיו בהיקף זהה – כפי שאתה הצבעת, באמת יש צורך זהה.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 254), שזה לא אומר לכם כלום, אבל הצעת החוק המונחת בפניכם היא הצעת חוק ממשלתית, שנועדה לאפשר למוסד לביטוח לאומי להעניק את הסיוע שיינתן לנפגעים מ-7 באוקטובר ולבני משפחות הנספים מ-7 באוקטובר שהם תושבי ישראל – את זה לא צריך להביא בחקיקה, כי זה בא בהסכם בין האוצר והביטוח הלאומי באישור ועדת העבודה והרווחה, אבל יש גם נפגעים ובני משפחות נספים שאינם תושבי ישראל. את זה אנחנו באים לתקן, שזה יכלול גם אותם. גם הם נפגעו יחד עם כולם ואין סיבה לקפח אותם. אנחנו חייבים לעשות את זה דרך חקיקה.
“כדי לאפשר מתן סיוע, כאמור בהמלצות הוועדה הציבורית, כפי שאומצו בהחלטה 2185, גם לנפגעים שאינם תושבי ישראל מוצע לתקן את החוק, כך שהמוסד יהיה רשאי להעניק סיוע ומענים נוספים גם למי שאינו תושב, וזאת במסגרת הסכם לפי סעיף 9 לחוק, שייערך בין המוסד לביטוח לאומי למשרד האוצר, המתגבש בימים אלו.
“אני שמחה שאנחנו מצליחים בתוך השנה המאתגרת והקשה הזאת להביא דברים משמעותיים שמסייעים באופן ישיר למשפחות שנפגעו הכי הרבה, בצורה אנושה יש לומר, מהמלחמה, מלחמת חרבות ברזל.
“בשל ייחודיותם של אירועי 7 באוקטובר והצורך במתן מענים שלא קיימים בחוק נפגעי פעולות איבה ובמתן מענים משלימים למענים הקיימים, מינה שר האוצר ועדה ציבורית למתן סיוע לנפגעי האירועים.
“אני רואה שיש מאמצים רבים על מנת לעזור ולסייע גם לאנשים שמתמודדים עם מצוקות נפשיות.
“אבל המענה המקיף של מערכת הבריאות, הקהילה והתמיכה החברתית כדי לסייע לניצולים להשתקם ולחזור לחיים תקינים ככל האפשר תוך התמודדות עם פצעים נפשיים ופיזיים הם לא מספקים.
“המדינה לא חזתה אירוע בסדר גודל כזה, ולצערי גם היום היא לא ערוכה עד הסוף לטיפול בהשלכות קצרות הטווח וארוכות הטווח. המענים המוצעים היום למשפחות עדיין לא מספקים.
“המדינה מנסה אבל היא עושה את זה בתבניות שהיו ידועות לפני 7 באוקטובר. התבניות האלה לא מתאימות למציאות של היום. הממשלה, המחוקק, חייבים לצאת מהקופסה.
“אני מסיים, משפט אחרון: כשהדג מסריח מהראש ואת הצחנה מריחים בכל הנגב המערבי, וכשמועצת אשכול הופכת למועצת השכול ואין מענה, על כולנו החובה להושיט יד לקורבנות הזוועה ולסייע להם בכל דבר ועניין.
“לכן בא החוק שלפניכם, שהוא פרי שותפות של 83 חברי כנסת ועוד רבים שהיו רוצים להצטרף אבל איחרו, או שרים וסגני שרים שלא יכלו חוקית להשתתף, להעניק בסיס חוקי ומשפטי למענקי סיוע לכל הנפגעים שהחוקים הקיימים כבר עוסקים בהם ובמשפחות שהחוק הקיים עד היום עדיין לא מאפשר.