“ראינו שידיו של יועץ המשפטי לממשלה תהיינה עמוסות אם החוק הזה ייצא לפועל לא כמוביל אבל כשותף בסוגיות שנוגעות גם לעניינים פליליים.
“הדיון כאן הוא בעיקר על יועצת משפטית מודחת, ששכרון הכוח גרם לה לחרוג מסמכויותיה בחוק ולפעול באופן לעומתי ומגמתי כנגד דרג נבחר; יועצת משפטית עם אפס אחריות לאומית, שהחליטה לעצור כל יוזמה לאומית ימנית; שעסקה בלא סמכות ובחוסר אחריות בסוגיות הקשורות לביטחון המדינה; יועצת משפטית שחשבה שאם היא רק תיגע בחברת הכנסת טלי גוטליב, האמיצה שבחברות הכנסת, אם היא רק תשתיק אותה, היא תפיל את המבצר כולו.
“אני רוצה להבין מה בין סמכות האובר-רולינג של הממשלה לסמכויות הללו של היועץ המשפטי. אם נישאר עם ההגדרה שקיימת היום בחוק, שבעצם מאפשרת ליועץ המשפטי למשוך אליו את הסמכות לנהל את ההליך המשמעתי, איפה זה פוגש את המסלול של האובר-רולינג של הממשלה, או שבמסלול הזה היועץ המשפטי חובש כובע עצמאי לחלוטין?
“מאחז כוח בלתי חוקי – אני יודע איך מתייחסים למאחזים בלתי חוקיים אצלכם. מאחז כוח בלתי חוקי שהוחזק בידיים של היועץ המשפטי לממשלה היום עובר צד. תהיה מחלקה עצמאית – שלא כפופה לשום גורם פוליטי, תפסיקו עם הפייק – שתבדוק תלונות. היום יש לנו סיטואציה של שוטרים שעברו לעבוד במקום עבור מדינת ישראל, עבור האנשים שיכולים לתפור להם את התיק הבא במח"ש. הדבר הזה לא ייתכן.
“עוד חידוש – אגב, בלעדי, לא קיים בשום מקום בעולם: יועץ משפטי שמודיע לממשלה: אני לא אייצג אותך בבית המשפט – נו, מילא – ולא רק שאני לא אייצג אותך בבית המשפט, גם את כממשלה לא תייצגי את עצמך. יושב פה השר לוין. לדעתי הוא הגיש מסמך לבית המשפט, ובית המשפט משתף פעולה עם העבריינות הזאת ועוד דוחף אותה, ואומר: אני לא מוכן לקבל מסמך אם לא חתום עליו היועץ המשפטי לממשלה, במקרה הזה היועצת.
“כל כללי האיזונים והבלמים מבוססים על העיקרון הזה, אבל במדינת ישראל יש גוף שאין עליו לא איזונים ולא בלמים, לא הגדרת אחריות ולא גידור של סמכות, לא מורא חוק ולא כללי מינהל תקין. זהו תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואך טבעי שבסוף דמות כל כך כושלת מבחינה משפטית וכל כך מושחתת מבחינה מוסרית כמו גלי בהרב מיארה תגיע למקום הזה ותראה לכולנו עד כמה המצב מעוות.
“כיום בחוק היועץ המשפטי הוא הפרשן המוסמך של החוק. בהצעה המובאת בפנינו מבטלים סמכויות מהותיות. הממשלה רשאית להתעלם מחוות הדעת של הייעוץ המשפטי, ואם קיבלה החלטה אחרת, ההחלטה הזאת היא שתשורשר למטה, למשרדים השונים.
“היועמ"שית – עובדה מספר 4 – היועמ"שית, קלנר, עובדת אצל הציבור ולא אצל הממשלה. ואם אחרי ארבע שנים עוד לא הבנת את זה, המצב שלך הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי.
“שמענו הבוקר את היועצת המשפטית המודחת, עורכת הדין מיארה, אולי בקול בכייני כזה, בראש חוצות היא מתבכיינת שפוגעים להם במגדל השן. היא זועקת חמאס. למערכת המשפט ולגברת מיארה אני אומר מכאן: רק על עצמכם יש לכם לבכות. אתם במו ידיכם, ביהירות, בהתנשאות ובשכרון הכוח, החרבתם במו ידיכם כל חלקה טובה. השיא נחצה בהתערבות שלה לעיני כול במינוי ראש המוסד. ההתנהלות הנפשעת והמופקרת של עורכת הדין מיארה נגד מינוי ותפקיד ביטחוני כל כך רגיש, תוך ניסיון כוחני לקבל החלטות קריטיות לביטחון המדינה, הוכיחה שהמערכת הזו איבדה כל רסן. התנהלות מופקרת שכזו מחייבת אותה להתפטר באופן מיידי. אבל משלא עשתה זאת חובתנו לבלום זאת לפחות בחקיקה, בכל מה שיש לה כוח ביד.
“אני רוצה לדבר על הפיצול עצמו ולהסביר את המסגרת שבה אנחנו נמצאים. במהלך דיוני החקיקה שמענו פעמים רבות את הביטוי המאוד-מעניין – ואני רוצה לתת את הקרדיט לד"ר לבונטין שאמר את זה. הוא אומר: אני תמיד ידעתי שמה שכתוב בספר במדבר, "הן עם לבדד ישכֹּן" – עם ישראל עם לבדד ישכון. הוא אומר, אבל לא ידעתי שעם ישראל הוא עם לבדד יחוקק. מדינת ישראל היא המדינה היחידה שבה יש צבר כזה גדול של סמכויות וכוחות בידיים של אדם שאיננו נבחר ציבור, היועץ המשפטי לממשלה – במקרה שלנו, היועצת המשפטית לממשלה. אין לזה אח ורע בעולם. אין לזה גם הצדקה.
“אנו מסדירים כאן בצורה ברורה את מערכת היחסים. חוות הדעת המשפטיות ישקפו ככלל את הדין הקיים, אך אם הממשלה תראה טעם לכך, היא לא תהיה חייבת להתייחס לחוות דעת מסוימת כמשקפת את הדין ותהיה רשאית לפטור את גורמי הרשות המבצעת מחובה זו, וכן גם לגבי ייצוג המדינה בערכאות הסמוכות. קביעת עמדת המדינה בהליכי משפטים תהיה נתונה חזרה בידי הממשלה. במקרים שהיועץ יסבור שלא ניתן לייצג עמדה זו או שהשר הנוגע בדבר יסבור שעמדת המדינה לא תיוצג כראוי, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שעמדתה תוצג באמצעות עורך דין אחר. לצד זה אנחנו שומרים על האינטרס הציבורי במובנו הרחב באמצעות מינוי משנה בכיר ליועץ המשפטי לממשלה שיופקד על תחום קריטי זה.
“היום יש ליועץ המשפטי לממשלה ארבעה כובעים, או חמישה כובעים, לפי ההנחיה שלו, כובע אחד של התביעה כללית יורד, שאר הכובעים נשארים אצלו.
“אם אתה סבור שהיועץ המשפטי לממשלה פועל כזרוע הארוכה של המחוקק, כך שהוא יכול לקבוע דין מכוח עצמו ופרשנותו ולא רק לפרש דין קיים, טוב מאוד שהמחוקק מבהיר שזו לא הכוונה.
“זה שהיו עץ המשפטי לממשלה פועל באופן שלא מוסדר בשום חוק ולפעמים בתי המשפט גם מכבדים את זה, יש לי רשימה ארוכה של מקרים בהם בתי המשפט בהם בתי המשפט פועלים גם בניגוד לחוק.
“קבענו כלל שמי שמייצג את גורמי הרשות המבצעת זה היועץ המשפטי לממשלה. יש כאן חריג או כלל שבא ואומר שהיועץ המשפטי לממשלה יכול להסמיך למעשה מישהו שאיננו עורך דין לייצג את עצמו וזה דבר חריג.
“הנקודה השנייה, והיא קריטית בעיניי, וחבר הכנסת סגלוביץ' הזכיר אותה אז אני אתייחס לזה כי זה נראה לי ממש חשוב, בעשרות חוקים שמקנים סמכויות מאוד מאוד רגישות לגבי זכויות אדם, שהכנסת נתנה, היא שמה בתוך החוק כגורם מאזן את היועץ המשפטי לממשלה.
“בסעיף 29, החידוש בו ונושא הדיון של היום הוא: כאשר היועץ המשפטי לממשלה משתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין, בין לפי הדין הזה, בין לפי דינים אחרים, בין לפי רשימת החוקים שנחליט בסופו של דבר שהיא הולכת ליועץ המשפטי לממשלה – הוא צריך לקדם את האינטרסים של המדינה ואת האינטרס הציבורי.
“לכן אחד הדברים שאמרתי בדברי הפתיחה הארוכים שלי, שכמובן הקשבת לכולם כי שמתי לב, היה שיכול מאוד להיות שהמנגנון שהוצע פה בהקשרים אחרים כמנגנון מאזן, הוא לבוא ולהגיד: הדמות, בין אם היא היועץ המשפטי לממשלה עצמו, בין אם הדמות היא המשנה הראשון ליועץ המשפטי לממשלה, שהוא דמות יותר מקצועית אך כפופה ליועץ – כאשר אתה אומר שהסמכויות האלו יהיו אצלו ואם תרצה לתת לו הנחיה אתה חייב לתת את ההנחיה הזאת כתובה, אתה חייב להניח אותה על שולחן הכנסת או ועדה מוועדות הכנסת, זה גורם לכך שהדינמיקה הזאת שאתה מדבר עליה, היא מנגנון מרסן.
“אפשרות שנייה היא לתת את זה ישירות ליועץ המשפטי לממשלה ולהגיד לו: כמו מנכ"ל משרד החינוך שנותן חוזר מנכ"ל ושוקל אינטרס ציבורי, גם אתה תשקול אינטרס ציבורי, אבל כשאתה שוקל אינטרס ציבורי אל תקבל הנחיות מראש הממשלה; תשקול את האינטרס הציבורי.
“השאלה היא, האם העובדה שהנושא בתפקיד הזה איננו נבחר ציבור ומחזיק כל כך הרבה סמכויות, כפי ביקורת שנמתחה לא רק על ידי אנשי הקואליציה הנוכחית, אלא על ידי אמנון רובינשטיין, על ידי פרידמן, על ידי נאמן, כמו שאתה אומר, פרופ' אבינרי ואחרים, רבים-רבים, שבאו ואמרו שריכוז סמכויות כה גדול בידיים של אדם לא נבחר – האם אתה לא סבור שהגיע הזמן שנכריז שתמו ימי המנדט הבריטי והמשרה הזאת תהיה בידיים של נבחר ציבור או תפוצל, כמו בכל מדינה דמוקרטית בעולם שלא נותנת כוח כזה לפקיד ממונה?
“אתה ואני וכולנו תוצר של מציאות חולנית, חולנית לחלוטין, שסמכות ייעוץ משפטי לממשלה, שהייתה אמורה לתת חוות-דעת במקרה שהם נשאלים, שצריכה לתת הנחיות כלליות, משתמש היועץ המשפטי לממשלה באופן עקבי ושיטתי גם בעירוב סמכויות עם התביעה הכללית וגם יורד למיקרו מנג'מנט ולמתן הוראות ספציפיות לבעלי סמכות.
“אבל למשל הוראה על אי-פתיחה בחקירה, היא לא קשורה לכובע הפרקליטותי, היא קשורה לכובע הייעוצי.
“אני חושב שמה שמופיע בחוק, שיש סמכות ליועץ המשפטי לממשלה להנחות ולהורות, כיום צריכה להישאר לו הסמכות הזאת, לתובע הכללי, בכל הנוגע לחקירות פליליות.
“כאשר לא מוזכרת סמכות מפורשת שניתנת ליועץ, אלא הסמכות היא בידי בעל סמכות אחר ברשות המבצעת, הסמכות הזאת לא צריכה להידון על ידי בהליכי החקיקה.
“בתחום שבו ניתנה סמכות מפורשת ליועץ המשפטי לממשלה בנושאים הללו: חוק סדר הדין הפלילי (מעצרים), חוק סדר הדין הפלילי הרגיל – כל החוקים האלה, אני מסכים, זה צריך להיות לתובע.
“בדיון המהותי, אני אומר גם כמראה כיוון לדיון, ואני גם לא אתן לדיון ללכת למקום הזה, אין לי שום כוונה, למעט הדברים שדיברנו עליהם ודברים שעלו במהלך החקיקה שכן דורשים התייחסות, אבל הרעיון הוא שמה שהיום נמצא בידיים של התובעת הכללית של מדינת ישראל, גלי בהרב מיארה, לא תיפול שערה משערות ראשה ארצה.
“אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, יועץ כשמו כן הוא – הוא אמור לייעץ, לא לקבוע מדיניות, לא להפעיל אג'נדות אישיות. האג'נדות האישיות שלו מן הסתם קיימות, אך הן לא אמורות להוות חלק מסל השיקולים המקצועיים שבאמצעותם הוא אמור לבצע את עבודתו.
“"המצב הקיים" – ממשיך פרופ' אבינרי, שנת 2009. חברים, אני באמת לא הייתי צריך להכין נאום, מיותר – "אינו תוצר של חקיקה פרלמנטרית, שעברה דיון ציבורי מוסדר. סמכויותיו בפועל של היועץ המשפטי הן שעטנז בלתי סביר של מורשת קולוניאלית מנדטורית, פסיקות של בג"ץ, החלטות של ועדות שלא עברו מעולם תהליך חקיקה, הכרעות חד-צדדיות של היועץ המשפטי לגבי סמכויותיו שלו עצמו, והיסטוריה של כמה אישים חזקים וכוחניים שמילאו את תפקיד היועץ בתקופה של חולשה שלטונית".
“היועצת המשפטית היא ראשת התביעה הכללית, היא מייצגת את המדינה בערכאות, היא נותנת ייעוץ משפטי לממשלה לגופיה בכפוף – כך כתוב – בכפוף לביקורת שיפוטית, כשתמיד – כך כתוב – בראש ובראשונה, היא מייצגת את האינטרס הציבורי ואת השמירה על קיום החוק. תזכרו: שמירה על האינטרס הציבורי. כל מה שהיא עושה צריך להיות בפריזמה הזו.
“אחרי שהיועמ״שית מינתה את עצמה במקום הרשות המחוקקת, היא מינתה את עצמה במקום הרשות המבצעת, וכעת גם במקום רשויות החקירה. אני נחוש מאי פעם לסיים בקרוב עם הביזיון הזה, שלא היה כדוגמתו מקום המדינה.
“מעצר זה, כמו שורת פעולות אחרות מצד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הוא ביטוי נוסף לחוסר הבנה עמוק של תפקידה. היועצת אינה שומרת על שלטון החוק; היא פועלת כסוכנת פוליטית שמנצלת את כוחה לרדוף אנשי ימין ולחסום את מדיניות הממשלה. התנהלותה הפכה מייעוץ שיפוטי לגיטימי, למקור של שיבוש ועיכוב ופגיעה ביכולת הממשלה לתפקד ולפעול בעבור אזרחי ישראל.
“אין אף מדינה בעולם שבה היועמ''ש הוא הקובע והוא המחליט!
“היועמ"שית טועה לחשוב שהיא ראש הממשלה, וכל חוק שהיא לא אוהבת הופך מיד לסכנה לדמוקרטיה. אם היועצת הייתה באה לדיוני הועדה היא הייתה מגלה שהבעיה היא שהחוק לא מאפשר לשר לקבוע מדיניות, למרות שכל גורמי המקצוע סוברים שהשר הוא זה שאמור לקבוע את מדיניות המשטרה.
“היועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל מתנהג כאילו הוא ראש הממשלה האמיתי - והשמאל שלא מצליח לנצח בצורה דמוקרטית, מתחבא מאחורי הסינר שלו.