סרבנות גט

“סרבנות הגט העיקשת הופכת להיות כלי נשק נוסף, אכזרי לא פחות, שנועד – להמשיך לשלוט בחייה.

“במקרה הזה הסרבן יכול, זה בידיו, ברגע שהוא נותן גט, הוא יכול לא ללכת לכלא. יש הבדל בין מי שזה בידיו למי שזה לא בידיו.

“לסיכום, מטרת הצעת החוק היא לזרז את ההליך לקבלת פסק דין לגירושין ולצמצם את סרבנות הגט והסבל שהיא מסבה. בתי הדין הרבניים יקיימו דיון במתן פסק דין לגירושין לא יאוחר מחצי שנה לאחר הגשת התביעה.

“והרבניים, אני אומרת לך בתור מי שייצגה, אם יש סרבן שמוכן לתת גט, הם מתכנסים גם ב-02:00 כדי לתת את הגט.

“לסיכום, מטרת הצעת החוק היא לזרז את ההליך לקבלת פסק דין לגירושין ולצמצם את סרבנות הגט והסבל שהיא מסבה. בתי הדין הרבניים יקיימו דיון במתן פסק דין לגירושין לא יאוחר מחצי שנה לאחר הגשת התביעה. חשוב לי לציין כי ההצעה אינה פוגעת בסמכותו של בית הדין לקבל החלטה שיפוטית ולפסוק לפי שיקול דעתו המנומקת.

“מסורבות הגט אינה רק בעיה הלכתית או משפטית, זו פגיעה חמורה בזכויות אדם ובכבוד האדם; נשים שחירותן האישית נתונה לשליטתו של מי שמסרב לשתף פעולה, שמחזיק את הגט כקלף מיקוח, שמבקש לשלוט בחייהן.

“היו מי שהעדיפו להתרחק מהנושא, אך הרב עובדיה – מרן, בפי חסידיו – שמע את מצוקתן של הנשים, ליבו יצא אליהן, והוא נטל על כתפיו הרחבות את המשימה.

“גם אולי זו ההזדמנות לבוא בקריאה לרבנים הראשיים להידרש לסוגיה הקשה הזו, שיש לה פתרונות הלכתיים – אבל צריך אומץ לב מאוד מאוד גדול – בזכות הרב עובדיה יוסף, שלצד הכאב ידע להעניק מזור וודאות ותקווה להמשך החיים של אותן נשים.

“אני חושב שעם כל האיזונים ועם כל המנגנונים שהכנסנו לחוק היה מקום לבוא ולהסתכל על החוק כמכלול, ולבוא ולהגיד: בסופו של דבר תועלתו רבה על נזקו.

“נשים רבות נמצאות בעמק הבכא, שבו לא רק שבן זוגן אינו מוכן לשחרר אותן מכבלי הנישואין – גם בתי הדין שוקטים על שמריהם, לא רק שאותה אישה נתקלת בבעל סרבן וכזה שמבקש או להשיג הישגים כלכליים כתוצאה מהסחטנות או מתוך נקמנות באישה מבקש לעכב.

“הצעת חוק זו נועדה להרחיב את ההגבלות שניתן להטיל על סרבני גט במטרה להביאם לקיים את פסק הדין ולתת את הגט.

“מוצע להשוות בעניין זה כך שגם על נשים סרבניות ניתן יהיה להטיל צווי הגבלה ללא אותו אישור.

“בדברים האחרונים שלי התחלתי לעמוד על העובדה שבחוק הזה יש הרבה דברים חשובים, אבל לצערי ברגע האחרון באו וקלקלו את החוק הזה. חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, בלחץ של ארגונים כאלה ואחרים, באו אל הצעת חוק שהמטרה שלה הייתה לקדם את התהליך של מתן גט באותם מקרים שבהם ברור שמערכת יחסי הנישואים הגיעה אל סיומה, והם הכניסו איזשהו תיקון בהצעת החוק שמסיג אותנו לאחור.

“אבל השר גולדקנופ הציג את החוק, ולכן אני פונה אליו. אני מברך על זה, אני אצביע בעד.

“אם היינו ערים לזה, והיה את האומץ ההלכתי, בעיניי, להגיד: זאת מציאות שהחברה בישראל לא יכולה לסבול, זאת מציאות שמרחיקה מיהדות, ולא מקרבת – זאת מציאות של חילול השם.

“צריך להגיד את האמת, אדוני היושב-ראש, המציאות שהחוק הזה בא לנסות להתמודד איתה היא מציאות קשה, היא מציאות שבעיני המתבונן מהצד, היהודי הפשוט – הוא לא מבין, וגם אני לא – מה ההבדל הזה בין איש ואישה בהיבט הזה שכבר מחליטים להתגרש, למה יש לו את היכולת הזאת לעכב גט?

“למה אי-אפשר לדוגמה להגיד שתתכנס הסנהדרין של היום ותגיד שאחרי כך וכך חודשים או כך וכך שנים, כשבית הדין הרבני הורה לו לתת גט והוא לא נותן – סימן שהקידושין פקעו מלכתחילה?

“מדובר על אישה שמוחזקת כבת ערובה. היא רוצה לסיים את נישואיה, אבל מחזיקים אותה כבת ערובה והיא תלויה בגבר כדי להשתחרר לחופשי, שזה הזוי בפני עצמו. מדובר בנשים שקופות שהחברה לא רואה אותן ולא מטפלת בהן.

“צריך למרר את חייב עד שייתן לך גט