“ברור שיש הפסד כספי, אותי מעניין דבר אחד, מעניין אותי הערים הגדולות והחזקות והעשירות לעומת הערים המוחלשות יותר, זה מה שמעניין אותי. מעניין אותי מספר כללי אם יש, ואיך הוא מתחלק גיאוגרפית מבחינת חוזקה של ערים.
“כי מה קורה? רשויות חזקות עכשיו כן מצליחות להיערך לעניין ולתת, ורשויות חלשות, איתרע מזלן של משפחות שגרות ברשות שהיא לא חזקה, והדבר הזה נופל.
“המשמעות היא כמובן פערים, מה שנקרא: טוב להיות עשיר ובריא גם במקרה הזה.
“אני בכל יום מגיע לחבריי – רובם הגדול חדשים, הקולגות שלנו, שלי, כראש עיר – אני רואה את ההבדלים המהותיים, יוצאי הדופן, של ערים חזקות – איך הן מתמודדות עם המלחמה, ושל ערים ומועצות חלשות יותר – איך הן מתמודדות עם המלחמה הזאת.
“אמרת בעצמך שהיום חלק מקבלים וחלק לא, תלוי בכסף שיש לרשות המקומית, ואת זה אתם רוצים להפסיק. אבל את לא מפסיקה את זה. את תמשיכי לעשות את זה. כי יש רשות שתיתן לו, ויש רשות שלא תיתן. אז מה עשינו? מה תיקנו בחוק?
“אני מנסה לבדוק כמה גדולים הפערים בין רשויות חלשות לחזקות. ראשי רשויות אומרים שאין מאיפה להביא את הכסף. מה שזה יוצר זה שראשי רשויות שיש להם מאיפה להביא את הכסף, יהיה להם בינוי, וכך החזקות ימשיכו להתחזק והחלשות יהיו חלשות. אתה מגדיל את הפערים.
“אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שהרבה רשויות במגזר הלא-יהודי – במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי – הן בדירוג סוציו-אקונומי של מקסימום 4, כך שהן מועצות נכשלות. בלי מענק האיזון אין להן זכות קיום. לכן חשוב מאוד שאנחנו נעשה צדק עם מועצת סאג'ור ועם המועצות האחרות.
“אבל 200 עיריות שאין להן כסף, אין להן ארנונה שאיננה למגורים – נאבקות לקיים מתנ"ס, נאבקות לקיים חוגים, נאבקות לקיים תנועות נוער, קייטנות.
“אני חושב שחלק מהנושא הזה קודם כול שבכלל לא תהיה תחרות. המוסדות צריכים להיות באותה רמה.
“אם אתה הולך להסתובב בדרום ובעוד מקומות, אזורים מסוימים מזינים ארנונה והכנסות למקומות שלא זקוקים להם בכלל, מלבד זה שהם לא חלק מהם.
“עם זאת – צריך לשים גם את זה על השולחן – ישנם פערים גדולים בין אזור הנגב לבין המרכז: פערים בשירותי בריאות, בשיעור התעסוקה וברמת השכר, פערים בחינוך ובמקומות בילוי ונופש.
“וכן, יש כמה ראשי ערים שהתרגלו להיות עשירים גדולים, וכתוצאה מזה מייצרים פערים אדירים.
“הפערים בין המרכז לפריפריה באים בהיבטים רחבים של מערכת כבישים, בריאות, שהובילו צוות אקדמי איכותי לאותם בתי-ספר, והפערים הלימודיים הללו גוזרים את עתידם של הילדים האלה להפוך לדור שני ושלישי של מצוקה כלכלית, ולהפוך לאנשים קשיי יום, שאין להם את הידע והיכולות לעמוד על זכויותיהם, דבר שמשליך על אף מצבם הבריאותי בעתיד: היעדר כלים וידע לתזונה נכונה, בטח בשכבות הנמוכות.
“אבל איפה זה נופל? זה נופל דווקא ברשויות החלשות. ברשויות החלשות, איפה שהפערים הם גם ככה גדולים, ראשי הרשויות לא יכולים לעשות את זה ואז אנחנו מגלים שהפער הולך וגדל.
“ערים שמוסיפות 20,000 שקל לילד וערים של 7 שקלים. אבל הפער הזה הוא חמור ביותר בגיל הרך, בה מעוצבת דמותו ואישיותו והיכולות הפדגוגיות והרגשיות והתפקודיות של ילד.