“זה הכול רק כדי לבוא ולומר, לאפשר לכם לומר אמירה לא עמוקה, לא מתוחכמת, לא מלומדת, לא מגובשת על זה שאתם מונעים בעתיד שחרור רוצחים ועסקאות.
“אני ניצבת כאן בשם כל האחים השכולים שחייהם השתנו לבלי הכר, שנותרו מאחור עמוסי געגועים. אני ניצבת כאן בשם עם שלם שרואה את רוצחי עמו משוחררים בעסקאות, מתקבלים כגיבורים ושבים לדרך הטרור. ואני ניצבת כאן גם כאלמנת טרור, אלמנתו של שולי הר מלך, השם ייקום דמו, כמי שחוותה את נוראות הטרור והאובדן על בשרה, כאשר מחבלים שפלים רצחו את בעלה ופצעו אותה.
“לא השערות, לא ניחושים, אלא נתונים מוצקים שנמסרו מראש השב"כ, בהמשך למה שהציג פה היושב-ראש, מדברים בעד עצמם. 82% מהמחבלים המשוחררים חוזרים לפעילות טרור. לכן שחרור מחבלים לתוך שטח מדינת ישראל הופך להיות מידית סכנה מוחשית לביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ושיהיה ברור, אני לא רואה שחורות אלא מציין עובדות מוכחות מהשטח.
“הצעת החוק נועדה להגן על נפגעי עבירות טרור מפני פגיעה נוספת, על ידי מניעת חזרת העבריין להתגורר או לעבוד בקרבתם. נפגעי עבירות טרור, שסובלים גם מהנזק וגם מהפגיעה שהם סבלו, ואחר כך – בגלל שהטרוריסט שוחרר בעסקה כזו או אחרת – הם, הקורבנות, צריכים לעבור דירה ולחפש מקום אחר, כדי להימנע ממגע עם העבריין.
“לצערנו, מדינת ישראל אינה מענישה טרוריסטים כראוי ואינה גוזרת עליהם מוות, כפי שהיה ראוי ומוסרי לעשות. ועל כן, המציאות מלמדת כי מחבלים רוצחים יוצאים לחופשי, הן מכיוון שעונשם משום מה נקצב, הן משום שהם משוחררים בעסקאות שבויים וחוזרים לשגרת חייהם, וחיים בינינו כאן במדינת ישראל. בשנה האחרונה אף היינו עדים לעידוד שהם מקבלים מבני עירם וממשפחתם, משל היו גיבורים וסמל.
“זה פשוט דבר לא סביר. לא יכול להיות שהריסת בתים מרתיעה ועונש מוות לא מרתיע. מה שלא מרתיע הוא זה שמאז עסקת ג'בריל ב-1983 מדינת ישראל שחררה יותר מ-7,500 מחבלים עם דם על ידיים; המחבלים הכי אכזרים והכי נתעבים שרק אפשר לדמיין.