דוד ביטן
David Bitan
“כאשר אתה מפרסם הקלה ואלה שליד יכולים להתנגד. הוועדה היא זו שמחליטה.
“נדון גם על מתווה המרה שיקבע פרמטרים למעבר מזיכיון לרישיון.
“אתה שוכח שבנוסח הראשון שהפצנו הייתה גם בדיקה כלכלית ואתם ביקשתם לבטל את זה.
“אתה תפרסם איזה מכרז שאתה רוצה - - - לא אתה. עם כל הכבוד, אתה משרד התקשורת. הרשות השנייה יפרסמו.
“מה אתם מתכוונים לפרסם במכרז? אתם מתכוונים לפרסם מכרז שבו תהיה להם חובה לשדר באופן מיידי או תוך תקופת זמן קצרה או שאם אתה זוכה במכרז אז קח שנתיים, שלוש להביא את המשדרים וכל הדברים.
“תראו איזה ויכוח יש על התדרים. אני נותן זמן לשחרר תדרים. אני נותן זמן לבדוק את הצורך בשחרור התדרים ומה הפגיעה שלהם. צריכים לתת תקופת זמן וליישר את הקו.
“בגלל שזה מוגבל אתם לא יכולים לתת את זה למישהו אחר שהוא היום מחזיק את - - - אני רוצה לתת את המשאב המוגבל למישהו אחר.
“רוצים להשקיע בתשתית מים אז מעלים את מחיר המים, רוצים להשקיע בחשמל אז מעלים.
“זה בדיוק מה שאמרנו שבשנת 2031 הולכים להתפרסם מכרזים ואז הם צריכים שנתיים להתארגן. הוא לא יכול להגיש הצעה במכרז אם הוא לא יודע שיש לו משדרים.
“אני לא חוסם כי יש תחרות בין 17 התחרות. אני לא חוסם תחרות. אני חוסם שחקנים חדשים אבל לא את התחרות.
“אנחנו צריכים לדבר על הקביעה אם יהיה מכרז מבוסס מחיר או על פרמטרים איכותיים.
“אני לא מתייחס להפסד. אני מתייחס לנושא המלחמה. כמו שהכנסת נתנה בתקופת הקורונה ארכה בעקבות הדבר הזה - - - הכנסת החליטה שזו תכלית ראויה.
“המכרז היה בסכום 250 מיליון. מישהו זכה. הוא צריך להשקיע אבל הוא זנח את המכרז. אתם לא משקיעים. איפה שאתה צריכים להשקיע אתם מטילים אגרות על הציבור ומשקיעים. לא האוצר ולא אתם שמים שקל.
“עד 2030 יש להם גם כך. אז נותנים עוד שנתיים כולל התארגנות. עושים רעש מכל דבר.
“בשנת 2030 כל התדרים כולל של התאגיד חוזרים לרשות השנייה והם יחליטו מה לעשות. אי אפשר ליהנות מכל העולמות.
“הם רוצים לפרסם מכרזים ולקבל כמה שיותר מהר. אלה מכרזים רק על כסף – לא על תוכן, לא על פריפריה וכולי – כדי לקבל כמה שיותר כסף. אני חושב שזה לא השיקול היחידי שצריך להיות ולכן אני נותן ארכה עד 2033.
“גם אם משרד המשפטים רוצה להגיד שיגיד. עם כל הכבוד, האוצר לא קובע בעניין הזה.
“קודם כול, מי שדאג שהמשאב הזה יהיה מוגבל היא המדינה וחוק התאגיד.
“האוצר לא מבין שזה משהו ייחודי. הוא לא מבין. יש דברים שאתה חייב לתת פיצוי ייחודי. אם לא נותנים אז אנחנו נותנים את זה בדרך אחרת.
“הכול נהיה משק סגור. הכול. חשמל, מים וגם בגז רוצים לעשות משק סגור. האוצר כבר לא משקיע כולם. הדבר היחיד שהוא משקיע הוא ביטחון, משטרה, משפט ותחבורה. אלה ההשקעות. כל השאר הם על חשבון המשק הסגור.
“הבעיה, עם כל הכבוד לתאגיד ולכם, היא התחרות. אין היום תחרות לתאגיד ברשתות הארציות. יש באזורי אבל אין בארצי.
“הכנסנו בדברי ההסבר שבעת הכנת בהצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית תידון ועדת הכלכלה של הכנסת בין השאר בנושא אלה: זמינותם של תדרים לשם יישום הוראות התיקון המוצע; תקופת תוקפם של הזיכיונות הקיימים לפי הוראות סעיף 35(ד) המוצע; קביעת תנאי סף לקבל רישיון לשידורי רדיו אנלוגי חלף הסמכת המועצה לקבוע תנאים כאמור בכללים; בחינת האפשרות של המועצה לפרסם מרכז לשידור רדיו אנלוגי בטכנולוגיית AM באופן מיידי; קביעת תנאים מקדימים שבהתקיימם יפורסם מכרז ראשון לשידורי רדיו אנלוגי לפי סעיף 80ו המוצע, ובכלל זה בחינת ההיתכנות הכלכלית לקיום שידורי רדיו מסחרי אנלוגי בכיסוי ארצי או ללא הגבלה גאוגרפית.
“יש ההיערכות. ההיערכות קשורה בהשגת תדרים. בלי זה אין ההיערכות. הם מחזיקים את התדרים.
“לגבי חופש העיסוק אני לא חושב שיש פה עניין לחופש עיסוק. היו מכרזים. מדובר יותר בחופש הייזום ולא חופש העיסוק.
“אם אתה לא בחנת, אתה לא יכול לדבר על זה, בסדר? אתה לא יכול לדבר על זה. אתה לא יכול להגיד לי את זה בוועדה אם לא בחנת את זה. בתור מה אתה אומר את זה? בתור מה? אתה מומחה לרדיו? אתה מומחה כלכלי ולא לרדיו.
“אתם באתם – אתם, אתם – בטיעונים אחרים ואמרתם ששוק הפרסום, בגלל שנכנס גוגל ועוד גורמים, פגעו בתקשורת הישראלית. זאת בגלל הנושא של הפרסום. פתאום אני מבין שהפרסום לא חשוב.
“ומה עשיתם? את כל הרדיו האזורי אתם שולחים הביתה. זו העבודה. עכשיו אני מבין למה. אני שומע את הנושא הכלכלי שהוא לא בדק כלכלית דבר אבל טוען שכלכלית זה בסדר.
“הכוונה שלנו היא לא לפרסם מכרז ולדאוג שרשת ב' או גלי צה"ל לא יהיו. אנחנו צריכים תחרות. התחרות אומרת שהם גם צריכים להתקיים כדי להתחרות בחדשים.
“הוצאנו את השר מהדבר הזה ואמרנו שהרשות השנייה שהיא כביכול גוף מקצועי תעשה את זה.
“זה בדיוק העניין שהמכרז יוצא בשנת 2031 ואז שנתיים להתארגן. בשנתיים האלה הוא ממשיך לשדר. אתה לא מפסיק את הרדיו האזורי לגמרי. לכן לא מדובר בשבע שנים אלא זו שנה אחת.
“הכוונה בלי לפגוע בקיים היא שמחר בבוקר אתה תחליט לקחת מהתאגיד 20 תדרים במקום 33 ולפרסם מכרזים ארציים. זה נשמע לך הגיוני?
“יש את האפשרות לפרסם מכרז ארצי בתדרים משוחררים שהם לא קיימים. עזבי לרגע את מה שתפוס. שם אני לא יכול לפרסם כי אין לי תדר ולכן אנחנו חייבים לשחרר תדרים.
“כל הרעיון בחוק הזה שהוא מאפשר לרשות השנייה לפרסם מכרז ארצי. זה דבר שלא קיים היום.
“האוצר רוצה מכרזים לפי כסף והוא רוצה כמה שיותר מהר לפרסם אותם כדי שייכנס כסף למדינה.
“עם כל הכבוד זה לא נכון ואני חושב שמשרד המשפטים גם צריך להסתכל על תכלית של תחרות. עם כל הכבוד, היום אין תחרות. יש רשת ב' ויש גלי צה"ל.
“אם בעתיד אפשר עם פחות, תביאו תיקון לחוק. כרגע זה שישה. למה? כי אני רוצה תחרות אמיתית. אני רוצה שיהיו לפחות שתי תחנות.
“בגלל המלחמה הוספתי עוד שנתיים כי אתה שומע שהם לא קיבלו פיצוי במלחמה.
“לפני שנכנסים לזה אני רוצה שתגידו לי מה היה בפגישה מכיוון שהטענה שלהם הייתה שאין להם תדרים לתת ואתם אמרתם שיש להם. בואו נבחן את העניין, בבקשה, שמילה.
“קח לדוגמה את הרפורמה של בדיקות הטסט. הם נותנים הנחה של 100 שקל והם אומרים רפורמה. אמרתי להם תבטלו את התשלום של האגרה. הם אמרו מה פתאום? הדבר גורם נזק למדינה. איפה הרפורמה?
“אני חושב שסביר מאוד לתת עד 2033. זו דעתי ואמרתי את הנימוקים. נסיים את העניין הזה.
“דוח כספי של מי? שלך? של התחנות שלך? הם לא קיבלו פיצויים. לא מגיעה להם ארכה בגלל הדבר הזה?
“על מנת שתהיה תחרות הן צריכות להתקיים. אי אפשר לעשות תחרות כאשר מקימים שתיים חדשות וסוגרים אותן.
“קודם כול, הצעת החוק זו מדברת על זה שעד שנת 2033 לא יהיו מכרזים ארציים. אם יהיו מכרזים ארציים יתחילו לעבוד עליהם שנתיים לפני.
“יש לי מחלוקת עם משרד האוצר, התקשורת והמשפטים מהסיבה הפשוטה. אני רוצה קודם כול ליישר קו. יישור הקו הוא בעייתי במובן הזה שעד 2030 לערך רוב החברות לפי החוק הקיים שהועבר בממשלה הקודמת - - - בחוק יש אנשים שמגיעים עד 2030 ויש אנשים שמגיעים עד 2036.
“מה שכן, בעוד חמש שנים יצטרכו לשחרר חלק מהתדרים אם הדבר אפשרי. ברור שאם הדבר לא אפשרי, אי אפשר לפרסם מכרז ארצי.
“גם לאור ההמלצות של היועץ המשפטי אני אמרתי שלא ניתן ארכה בלי רפורמה וזו הרפורמה שאנחנו עושים. זה הכול.
“המועצה מפרסמת מכרזים. היא לא יכולה לפרסם מכרז אם אין תדר. איך היא תפרסם מכרז? אם אין תדר היא לא יכולה לפרסם.
“אין לי בעיה עם הטיעון הזה אבל היועץ המשפטי שלי אמר לי שאני לא צריך לפגוע במי שיש לו זכות הארכה. יכול להיות שזה אפשרי. אני לא פוסל את זה.
“אדוני, תן לו סובסידיה. אתה צריך לתת סובסידיה. תגיד תודה שהוא משדר באילת בכלל. על מה אתה מדבר.
“הם צריכים להיערך בתקנות כפי שאנחנו נציג עוד מעט. ייקח שנתיים להיערך לתקנות.
“כמו שבטלוויזיה יש תחנות נוספות שמתחרות בתאגיד, צריך גם שיהיו רשתות רדיו ארציות שיכולות להתחרות בתאגיד ובגלי צה"ל ששניהם ציבוריים. יש עילה, משמעות ותכלית לפרסם מכרזים ארציים.
“מי שטוען טענה לגבי איך הפגיעה צריכה להיות - - - אין לנו כוונה שתהיה פגיעה אבל ברור שאנחנו לא מתכוונים לקבוע את המילה חסימה.
“כרגע אנחנו מדברים על פרסום מכרזים ארציים. אנחנו מדברים על זה.
“כל מנהל תחנה רוצה להצליח. כל שדרן בתוכנית רוצה להצליח יותר מאחרים. יש תחרות מובנית גם אם אלה אותם בעלים. זה לא נכון להגיד את זה.
“כל עוד זה לא על חשבונכם אז אין בעיה. ברדיו הגאורגי הם ביקשו 400,000 ולא נתתם להם.
“אני חושב שגם המלחמה היא תכלית ראויה כי אין הבדל בין מלחמה לקורונה אלא ההיפך.
“אני מציע, תקבלו את המתווה, תצהירו לפרוטוקול שזה הסיכום, ותגידו שזה כפוף לתיקון חקיקה שייעשה מיד אחרי הבחירות או משהו.
“תקבעי דיון לעוד שבועיים. עד אז אני מבקש שתסיימו את המתווה המוסכם. אם צריך לתקן את התקנה כתוצאה מכך, רק חוה קובעת, עם כל הכבוד.
“תוך 10 ימים נעשה ישיבה. עד אז שהמתווה יסתיים, ותודיעי לנו אם צריך תיקון תקנות. אני מבקש שאיתי יבדוק את חוות הדעת עם התקנה וגם ייתן לנו התייחסות לעניין הזה.