מיכל מרים וולדיגר
Michal Waldiger
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם. שינינו חוזרים באגף השיקום ובביטוח לאומי שהפלו נפגעי נפש ואת בני המשפחות שלהם. העברנו את חוק הכאב הפסיכיאטרי, ועשיתי באמת רבות רבות. אבל עדיין, בשל בורות עצומים שנפערו במדינת ישראל במשך 73 שנה, יש לנו עוד הרבה הרבה עבודה כדי למלא את אותם חורים ולהעמיד את בריאות הנפש, הבריאות הנפשית, במקום הראוי לה.
“כי בריאות הנפש, בעיניי, שוב, הכול חשוב, אבל בריאות הנפש זה האירוע, זה האירוע שלנו. ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם לא נטפל עכשיו. יש דברים שצריך לטפל עכשיו, כי אם לא מטפלים עכשיו, זה רק גדל וגדל, ואני לא יודעת מה יקרה בעוד שנה או שנתיים כתוצאה ממה שהיה לפני שנתיים ושלוש.
“בתחום של בריאות הנפש קיבלתי לא מעט תלונות לגבי בתי חולים.
“הנושא שלשמו עליתי זה כן הנושא שמציק לי מאז ומתמיד, וזה בריאות הנפש וכמובן התורים הארוכים שממשיכים, וממשיכים, וממשיכים. אני יודעת שמשרד הבריאות עוסק ככל יכולתו, אבל בעיניי לא מספיק.
“העולם של התמודדויות הנפש מלא בסטיגמות, שקצת יורדות עם השנים, ועדיין אין באמת מודעות והכלה, וזאת התמודדות קשה לא פחות מהקושי הנפשי.
“היא משווה לסרטן ואומרת שאם מגלים סרטן בשלב ההתחלתי יש סיכויי החלמה הרבה יותר גבוהים, צריכים לטפל בו מיידית, וכך עושים. לא כך בבריאות הנפש. אומרים: תבוא כשיהיה מסוכן, תבוא כשיהיה יותר קשה. זה לא כיבוי שריפות, אסור שזה יהיה.
“השנה יום זה נושא משמעות מיוחדת עבורי, כיוון שהוא מתקיים לראשונה בהתאם לחוק שיזמתי, שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חוק שמכיר ביום הזה כיום ממלכתי במדינת ישראל.
“זה מה שקורה היום במדינת ישראל: במקום לטפל באנשים שזקוקים לטיפול, המערכת מפנה אותם לעולם הפלילי, ושם הם נקברים תחת ערמות של תיקים מיותרים, מאחורי סורג ובריח, במקום לקבל טיפול.
“המצב הקיים דה פקטו מעבה את הסטיגמה, כי מה שקורה זה שאדם שכן מכיר במחלה שלו ומטפל בה, הוא לא יזכה לקבל רישיון, ואדם שלא מטפל בעצמו, יוכל לקבל.
“באה המלחמה ולפי נתוני משרד הבריאות שנמסרו אך אמש בוועדת הבריאות הכניסה למערכת כ-300,000 מטופלים פוטנציאליים נוספים. 300,000. ולשאלתנו, זה כנראה יותר מכפול ממי שקיים היום, ומי שמכיר את העומס היום מבין עד כמה זה כמעט בלתי אפשרי, אולי אפילו בלתי אפשרי.
“מדי שנה יום בריאות הנפש מצוין ברחבי העולם ב-10 באוקטובר, וכך גם מוצע שיתקיים במדינתנו. על פניו, יאמרו אלה שפחות מבינים בתחום – בסך הכול, זהו חוק דקלרטיבי שעוסק בעיקר בהעלאה למודעות. כמה שהם טועים.
“מדינת ישראל מעבירה בימים אלו רפורמה בתחום המזון והתמרוקים שמכונה "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". במדינות רבות באירופה ובעולם בכלל קיים יום כזה, היום הבין-לאומי לבריאות הנפש, שמצוין בכל 10 באוקטובר. גם לנו מגיע.
“כדי שזה לא יקרה חלילה לאף אחד, צריכים להעלות את המודעות לבריאות הנפשית, שכולנו מחפשים ורוצים אותה, וכדי שזה יקרה, צריך גם את החוק הזה.
“ולכן לקחתי אחריות וויתרתי על התפקיד שלי, ויתרתי על תפקיד סגנית שר האוצר, ויתרתי על הצוות שלי, צוות יקר ואהוב, וביקשתי להעביר את כל התקציב של הלשכה שלי למאמץ המלחמתי, ובהתאם – לבריאות הנפש.