“השנה יום זה נושא משמעות מיוחדת עבורי, כיוון שהוא מתקיים לראשונה בהתאם לחוק שיזמתי, שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חוק שמכיר ביום הזה כיום ממלכתי במדינת ישראל.

“הנושא שלשמו עליתי זה כן הנושא שמציק לי מאז ומתמיד, וזה בריאות הנפש וכמובן התורים הארוכים שממשיכים, וממשיכים, וממשיכים. אני יודעת שמשרד הבריאות עוסק ככל יכולתו, אבל בעיניי לא מספיק.

“העולם של התמודדויות הנפש מלא בסטיגמות, שקצת יורדות עם השנים, ועדיין אין באמת מודעות והכלה, וזאת התמודדות קשה לא פחות מהקושי הנפשי.

“זה מה שקורה היום במדינת ישראל: במקום לטפל באנשים שזקוקים לטיפול, המערכת מפנה אותם לעולם הפלילי, ושם הם נקברים תחת ערמות של תיקים מיותרים, מאחורי סורג ובריח, במקום לקבל טיפול.

“המצב הקיים דה פקטו מעבה את הסטיגמה, כי מה שקורה זה שאדם שכן מכיר במחלה שלו ומטפל בה, הוא לא יזכה לקבל רישיון, ואדם שלא מטפל בעצמו, יוכל לקבל.