שרן מרים השכל
Sharan Haskel
“זה נבל ברשות תורה, אין לזה מילים אחרות, ואני אפילו נכנסתי לעניין של התקציב, ואיך עכשיו אמרו מאות מיליארדים של שקלים של מה שצריך להגיע לאנשים היום, למטופלים, לפצועים, גם בגוף וגם בנפש, מספיק טיפול, כדי לשקם אותם חזרה, לחזור חזרה לתפקוד, כי אנחנו שלחנו אותם- -
“מה שאתם עושים בחוק הזה, אתם הופכים תורה למחלוקת. במקום שהתורה תאחד את עם ישראל, תהיה המקום שמקרב אותנו יחד, אתם הופכים אותה למחלוקת פוליטית. אתם משניאים את התורה על מחצית מעם ישראל.
“חבר'ה, תקשיבו, היום מישהו לא מתייצב למילואים, אין מישהו שיחליף אותו. אין.
“התקופה הזאת, אתם תזכרו אותה קדימה, ויש לכם עכשיו יכולת להחליט האם התורה תהפוך להיות מחלוקת ולהישנא על ידי מחצית מעם ישראל, כי אתם מכניסים אותה לתוך מחלוקת פוליטית, או שאנחנו ניקח את התורה כמה שמאחד אותנו כעם, כמה שנותן לנו את הנס האדיר הזה להתגבר על כל האויבים שמסביבנו.
“היה לי הרבה מאוד תלונות בעניין הזה, אבל אין ספק שחוק יסוד שמגיע בתוך שבועיים, אתה יודע חבר הכנסת בוארון, שזה לא רציני, אתה יודע. ובסופו של דבר אנחנו נסתכל אחורה גם כן על התקופה, ואתם אלה שתצטרכו לתת דין וחשבון על החקיקה הזו שעוברת.
“והנה בא לך רמטכ"ל ואומר לך, אני צריך כוח אדם לוחם. מאיפה אני מביא אותו? יש לי משימות בסוריה ויש לי משימות בלבנון, שלא נדבר על הגבולות הפרוצים במצרים, בירדן.
“זה חוק שלא יגייס אותם, וזו פגיעה בביטחון מדינת ישראל, ואתה יודע את זה, ואיך אתם מסוגלים?
“אתה מבין שזה שאתם מצפצפים על החוק, אתה יוצר דה מוטיבציה אצל צעירים להתגייס, שהם באים והם אומרים: מה, ככה שולחים אותם? אותי שולחים למות, ולהם נותנים ככה את כל ההטבות, עכשיו הטבות יתר במאות מיליארדים?
“אלה שהם לא חרדים שמים כיפה ומשקרים ואומרים: אני חרדי כדי להשתמט, כי אתם מקבלים זכויות יתר ואתם מקבלים הטבות יתר, ועכשיו אתם מנסים לתת להם כרטיס יציאה מהכלא כדי להיות מעל החוק, ואתם גומרים, אתם קורעים את העם שלנו, אתם פוגעים בביטחון, במוטיבציה לגיוס, אתם מצפצפים על אותם ילדים צעירים שבאים בגיל 18 ואומרים: אני שם את כל החיים שלי בצד, מסכן את החיים שלי, אני יודע שאני יכול למות, פוצע את הנפש שלי, לא יכול לחזור לקיים את המשפחה שלי, לא יכול לעבוד, לא מסוגל לקום.
“זה לצפצף על עם ישראל שנתן את כל כולו שלוש שנים, כולל חרדים. לצפצף עליהם ולא להעריך אותם.
“כבני אדם, איך אתם מסוגלים לעשות ככה איפה ואיפה לאזרחי ישראל? איך זה לא זועק?
“מה שאתם עושים היום, מה שפוטר מגזר שלם ונותן להם פריבילגיות על – אתם יורקים בפרצוף של אותן משפחות שכולות, אתם יורקים בפרצוף של אלו שמשרתים כבר שלוש שנים, שנפצעים, שחוזרים עם פוסט-טראומה.
“ומה אתם מביאים? אתם מגדילים את חוסר השוויון, אתם מגדילים את אותו קרע בעם, אתם מגדילים את תחושת הכאב של אנשים שכבר כמעט שלוש שנים משרתים בחזית, נפצעים, נשחקים, נפגעים כלכלית, משפחתית, בכל אופן שניתן לתאר.
“אתם אלה שעושים, מייצרים, פוגעים בלכידות שלנו, בלכידות החברתית, בלכידות של העם שלנו, וזה בזמן מלחמה; כי כלי הנשק הכי גדול של האויבים שלנו, הכי גדול, הוא הפילוג שיש בתוכנו.
“רציתי להביא תמונה גם של איתמר או של מעוז ישראל רקנטי, זכרו לברכה, או לוחמים אחרים שנפלו, כדי להזכיר כל הזמן על מה בעצם המפלגות החרדיות לוקחות אותנו לבחירות, שזה על ביטחון ישראל, ושאנחנו לא ניתן שיסרסרו בביטחון ישראל.
“ישר עם קבלת המידע כי הוגשו כתבי אישום כנגד שלושת המוהלים, משרד החוץ ושר החוץ פעלו גם בתקשורת ובפרסומים פומביים כדי להבהיר את העמדה שלנו, שהיא חד-משמעית. שר החוץ אף אמר כי במעשה זה בלגיה מצטרפת לרשימה קצרה ומבישה, יחד עם אירלנד, של מדינות המשתמשות בחוק הפלילי כדי לרדוף יהודים על שמירת היהדות. השגרירות עובדת בנושא עם הקהילה היהודית, שהיא הכתובת הרלוונטית אל מול הרשויות בבלגיה. יש לציין כי ועידת רבני אירופה היא ארגון כלל-אירופי ולא בלגי. עם זאת, השגרירות ומשרד החוץ פתוחים לכל הצעה לשיתוף פעולה בנושא ועם כל ארגון רלוונטי. אני קוראת גם מכאן לממשלת בלגיה לפעול מיידית למציאת פתרון הולם.
“בתחילת דבריי חשוב לי לציין כי הבטחת חיים יהודיים באירופה ושגשוגם הינם חשובים לנו מאוד, והשגרירויות של ישראל ברחבי העולם ומטה משרד החוץ פועלים יום-יום לסיוע לקהילות, ובמקרים שבהם הקהילות מבקשות סיוע אל מול הרשויות הרלוונטיות.
“תודה רבה, אדוני היושב בראש. מתנצלת על העיכוב, היינו בוועדת החוץ והביטחון בדיון על חוק הפטור מגיוס עד השנייה האחרונה. אני חייבת להגיד שזה קשה, קשה שבתקופה כל כך מתוחה, כשאנחנו צריכים לקרוע את האויבים שלנו, אתה רואה שפשוט קורעים את עם ישראל. אנחנו יושבים שם בוועדה, גם עם משפחות שכולות, עם לוחמים, והלב פשוט נקרע. וזה קורה תוך כדי שאיתמר ספיר, זכרו לברכה, נקבר ממש באותו הזמן שבו מתקיים דיון, השם ייקום דמו. ואני אמצא את הדרך להזכיר פה כל יום, כל דקה, בזמן שאנחנו יושבים כאן. רציתי להביא תמונה, אבל אני יודעת שאסור להביא תמונות ופלקטים לפה. רציתי להביא תמונה גם של איתמר או של מעוז ישראל רקנטי, זכרו לברכה, או לוחמים אחרים שנפלו, כדי להזכיר כל הזמן על מה בעצם המפלגות החרדיות לוקחות אותנו לבחירות, שזה על ביטחון ישראל, ושאנחנו לא ניתן שיסרסרו בביטחון ישראל.
“אגב, אני הצעתי הצעת פשרה, שיקימו ישיבות גבול בגבולות, שיביאו את ויז'ניץ למטולה ואת גור לצפון רמת הגולן, יעשו להם כמה שבועות של רובאי 03 עד 05 ויעשו שם שליש, שליש, שליש.
“ולאורך אלפי שנים ידענו, עם ישראל, גם את למידת התורה וגם שמירה והגנה פיזית על העם שלנו, על הילדים שלנו, על הגבולות שלנו. זה מעולם לא נגד אחד את השני.
“שר החוץ אף אמר כי במעשה זה בלגיה מצטרפת לרשימה קצרה ומבישה, יחד עם אירלנד, של מדינות המשתמשות בחוק הפלילי כדי לרדוף יהודים על שמירת היהדות.
“שאלת הגיוס, לא מדובר פה בפצע חברתי. מדובר כאן במבחן הקיום שלנו. שנים של דחיינות ושל קריצות פוליטיות חייבות להסתיים במושב הזה.
“ואנחנו חייבים לבחור בדרך שהכי קשה לצעוד בה כאן בכנסת הזו. היא נקראת אחדות. אסור לנו לחזור לקרע של 6 באוקטובר. השסע הזה היה פרצה שקראה לגרועים שבאויבים שלנו. אני מבקשת מכולכם בפתח המושב הזה, שגם כשקשה, תלמדו לקחת צעד אחד זה לקראת זה כדי לעשות דברים יחד. זה המשמעות הקשה של אחדות. לא מדובר באיזה רצון טוב, מדובר פשוט בצו גורל. המושב הזה הוא המושב האחרון של הכנסת הזו, וזו ההזדמנות האחרונה שלנו גם להוכיח שאנחנו ראויים לעם הזה, לפני שהנזק שנגרם יהיה בלתי הפיך.
“אם אתה לא קובע את המציאות הזו בשטח, נהרסים לנו באמת נכסים ארכיאולוגיים מטורפים.
“שאלת הגיוס, לא מדובר פה בפצע חברתי. מדובר כאן במבחן הקיום שלנו. שנים של דחיינות ושל קריצות פוליטיות חייבות להסתיים במושב הזה. אני קוראת לכולכם, פשרה זה לא כניעה. זה צו פיוס. שותפות בהגנה על ישראל היא הדרך היחידה להבטיח שאנחנו לא רק צבא אחד, אלא גם עם אחד. רק ככה ישראל תהיה חזקה, כי היא תהיה מאוחדת. תודה.
“ואנחנו חייבים לבחור בדרך שהכי קשה לצעוד בה כאן בכנסת הזו. היא נקראת אחדות. אסור לנו לחזור לקרע של 6 באוקטובר. השסע הזה היה פרצה שקראה לגרועים שבאויבים שלנו.
“אני עומדת כאן מולכם כאישה גאה בימין הישראלי, שמאמינה בצור ישראל ובביטחון ללא פשרות, אבל אני מייצגת גם ימין ליברלי אמיתי. ימין שמאמין שחירות הפרט והכלכלה הן לא מילים גסות אלא הבסיס למדינה דמוקרטית ובריאה. יש מקום בישראל לימין שיודע להילחם על דעותיו בלהט, אך בו בזמן להושיט יד גם לפשרה. ימין שרואה בזהות היהודית גשר ולא חומה. ודווקא כאן אני אומרת לכם.
“וכשהן החזירו בקורונה את התשלומים להורים, אתה יודע מה אתם אמרתם להן אחרי שנה? תחזירו לי חצי. אז מה קרה? גם הפסידו את הכסף של ההורים וגם הפסידו את הפיצויים שנתתם להן, ובגלל זה אתם חייבים לנהל שיח איתן.
“מה שאני הצעתי גם, יש הורים ששילמו לגנים פרטיים, גנים שהם מפוקחים, גנים שהם עם רישיון, יש 12 קבלות על 12 חודשים.
“אבל ההורים האלה שהאבא או האמא משרתים במילואים, שהמדינה ביקשה מהם, תחזרו חזרה לעבודה, שחלקם עם שני ילדים, בום, 10,000 שקל בכל חודש, לחודש מרץ.
“כי המתווה הזה לא מאפשר לגנים הפרטיים, קודם כל, הם לא ירצו להוציא את העובדים שלהם לחל״ת. הם יפסידו את העובדים שלהם.
“תעשו את הדבר הנכון, את הדבר הראוי, דרך ביטוח לאומי, קחו קבלה, יש 12 חודשים, קחו חודש אחד, תחזירו להורה ישירות מביטוח לאומי.
“ההורים למשפחות צעירות זה המנוע הכלכלי של מדינת ישראל. הם אלה שיוצאים לעבוד, הם אלה שמשרתים במילואים או בצבא או איפה שלא צריך, וצריך לשים אותם קודם כל לנגד עינינו.
“והמתווה הזה לא נותן להם בראש ובראשונה את הפתרון. כי אם אני עסק, אני אומרת, שחררו אותי מהדבר הזה, אני משאירה את הכסף אצלי ואני ממשיכה כרגיל.
“העבודה הזו היא עבודת קודש. הסבלנות שיש לגננות, לצוותי ההוראה לילדים שם, הדבר הכי יקר לנו, היום כל הורה מעריך פי אלף יותר את הגננת, מחבק אותה.
“כמו שאפשרו 30 ילדים במסגרות בלתי פורמלי, אז תאפשרו למסגרות. אם זה עסק או שזה בלתי פורמלי, או לא מתייחסים לזה כאיזשהו משהו כזה, כמו אותם הגנים שנמצאים בפיקוח של משרד החינוך, אז אין בעיה, תאשרו להם גם לפתוח כמו שמאפשרים לבלתי פורמלי, לתנועות הנוער ולכל השאר.
“לא, אין מתווה אחד לכולם, משום שלא יכול להיות שהמתווה של הגנים הפרטיים יהיה לפי עסקים, והמתווה של גנים אחרים, שמקבלים גם סבסוד מהמדינה, הם מתווה אחר.
“הם צריכים לשלם מהכיס הפרטי שלהם על כל הבירוקרטיה, על כל הרגולציה, על כל הרישיון, על כל הפיקוח שאתם ביקשתם, ובסוף הם באים ולא מקבלים את אותן הטבות כמו מה שהמדינה בעצם מפעילה.
“אי אפשר ללכת עם ולהיות בלי. או שאתם כן מחליטים עליהם, או שאתם לא מחליטים עליהם. ואם זה עסק פרטי, כי אתם מכניסים אותם למתווה של עסק פרטי, אז תנו להם לפתוח, כמו שנתתם לפתוח למסדרות הבלתי פורמליות.
“אין סייעות, אין גננות, אף אחד לא יוותר על הצוות שלו ויוציא אותו לחל״ת. זה לא יקרה. אין כוח אדם. אין. והמתווה הזה לא ישים, כמו שהיה בקורונה.
“אתם בונים כאן מערכת שהם יחליטו לא להחזיר את התשלומים להורים, ההורים יספגו בין 5,000-10,000 שקל על חודש מרץ, פלוס בייביסיטרים שהם היו צריכים לשלם, ואתם לא מפצים כאן את אלו שחייבים לעמוד לנגד עיניכם.
“אבל מה שנוצר, כשהכנסתם את המתווה של העסקים לתוך גני הילדים, אתם משסים את ההורים בגננות.
“אז עם ההתמודדות הקשה אל מול סיטואציה של ילדים ושל הורים שכמעט אף פעם לא מרוצים, ותלונות, עכשיו הם צריכים לריב עם ההורים – כמה תחזירו לי, כמה לא תחזירו לי, איך תעשו לי, אבל המדינה החזירה לכם, אבל המדינה לא החזירה לכם. לא הגיוני שהם ייכנסו לתוך מריבה כזו.
“והדבר שהכי כאב לי, באמת, אדוני היו"ר, חבר הכנסת סוכות, הוא שישבנו כאן כל כך הרבה שעות על מתווה כדי להסדיר את הגנים הפרטיים. כולם דיברו על איזה באלגן ומה קורה, ואם ילדים ככה, ואם ילדים ככה, וישבנו פה שעות.
“משרד החוץ, באמצעות חדר המצב והנציגויות הישראליות ברחבי העולם, פועל 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, על מנת להעניק מענה לכל פנייה של אזרחי ישראל הזקוקים לסיוע בחו"ל.
“המאבק שאני הובלתי, גם על העניין הזה, כנגד חוק הגיוס, שהיה מייצר באמת אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב' – ראש הממשלה ידע גם בתקופה הזו לשים את זה בצד.
“בטח בעקבות אותו מבצע שאנחנו נמצאים בו היום, של להסיר את האיום הקיומי ארוך הטווח של איראן. אין מלחמה צודקת מזו, באמת. זו הבטחת דורי-דורות קדימה, ויש לזה מחירים, יש לזה מחירים צבאיים, יש לזה מחירים כלכליים.
“קודם כול, אתה יודע, גם שר החוץ גדעון סער ואני נלחמנו כדי שיהיה תקציב למשרד החוץ, בשנה האחרונה שבה אנחנו נמצאים, לטובת הסברה. הכסף שאותו הבאנו – אם אתה מסתכל ביחסים או מול משרדי חוץ אחרים, הוא אומנם סכום גדול כאן במדינת ישראל, אבל הוא סכום מאוד זעום לעומת מה שנדרש.
“יודגש כי אין אנחנו מכירים מקרים דומים קודמים כאלו בגאורגיה, שהיא מדינה ידידותית מאוד כלפי ישראל.
“לצד זאת, חשוב להבהיר כי במקרה הנדון לא התקבלה שום פנייה לחדר המצב או לנציגות הרלוונטית בזמן אמת, ואף לא לאחר האירוע. גם אנחנו למדנו על כך בעצם מהתקשורת.
“כל הנושאים האלה הם נושאים מורכבים שצריכים להישאל גם בסוכנות היהודית וגם במשרד התפוצות וגם את משרד הדתות, כדי לברר את העניין הזה לעומק.
“לישראל יש מערכת יחסים דיפלומטית מלאה עם ממשלת ניגריה, ושגרירות תושבת בבירה אבוג'ה, ובכך אנחנו מכבדים את שלמותה הטריטוריאלית ואת ריבונותה של ניגריה ופועלים אל מול הממשל המקומי הרשמי.
“עד כה לא התקבלה בקשה מהממשלה הניגרית, וככל שתתקבל בקשה לסיוע, במידה ומדינת ישראל תמצא לנכון להעניק סיוע כזה בניגריה, נפעל בהתאם לכלים העומדים לרשותנו, נמשיך להעמיק את קשרנו ביבשת אפריקה מתוך שאיפה משותפת לביטחון ולשגשוג.
“יש הרי סטנדרטים שהאו"ם קבע להכרה במדינות, דברים שהם אמורים לעמוד בהם. באמת סומלילנד עומדת בהם לאורך השנים.
“יש פה סימפטום למחלה הרבה יותר עמוקה – היהודים הם החזית, הם אלו שמשלמים בדם ראשונים, אבל זה סימפטום למחלה הרבה יותר עמוקה, לשנאת המערב, לניסיון של מיטוט של מדינות דמוקרטיות, וזה הולך להיות האתגר העולמי הבא שלנו.
“מה שקרה זו מדיניות אי-אכיפה כנגד אנטישמיות, רטוריקה של ממשלת אוסטרליה ועלייה מוגברת של גורמים רדיקליים בתוך אוסטרליה.