שלמה קרעי
Shlomo Karhi
“למה אתם לא שואלים מה יגיד האזרח אם בג"ץ מצפצף על החוק? מה יגיד האזרח אם בג"ץ רואה את חוקי הכנסת ושופטי בג"ץ נשבעים כמונו, נאמנים כמונו, למדינת ישראל ולחוקיה, והם באים ואומרים נכון, כתוב בחוק שצריך שני שלישים מ-15, אבל אנחנו קובעים שגם שבעה מספיקים? בלי נימוק, בלי פרשנות שגויה, בלי לומר שחוק הוא לא חוקתי.
“לא צריך להכביר מילים כשהמשמעות ברורה. ואכן, הציבורים האלה נהנו מעוד מעגל התראה נוסף דרך הרדיו, ששידר להם התראות, שידר להם הדרכה, שידר להם הסברה. עד שבאו לובי 99, אלו שכאילו דואגים לציבור, ואמרו בפרפרזה: זה לא הציבור שלנו. לציבור החרדי והערבי אנחנו לא דואגים. להם אנחנו רוצים שתעצרו את השידורים. הלכו לבג"ץ, ובג"ץ – כרגיל, עם הסמכויות שהוא לוקח לעצמו אבל בלי אחריות, בחוסר אחריות תוך סיכון חיי אדם – החליט להוציא צו ולעצור את השידורים האלה, שמצמצמים פער מבצעי שעולה עד כדי סכנת חיים.
“ואני אומר: זה לא משנה מי יהיה ראשון, מה הסדר. שניהם בסופו של דבר יעברו להכרעת הריבון. אם הגולם שקם על יוצרו לא ידע לחזור למקומו הטבעי ולשרת את השירות הנכון והדמוקרטי שלו באיזון בין הרשויות, וימשיך לרמוס את העם ואת הכרעות העם באמצעות נבחריו, בסופו של דבר לא תהיה ברירה לבית הזה אלא להחזיר את הגולם הזה לעפרו, ולהקים כאן ערכאה שיפוטית חדשה, שסמכויותיה יוגדרו על ידי הכנסת, ששופטיה ייצגו את כל המגוון בעם ולא בשיטת חבר מביא חבר. וזה בסוף דבר שהוא בלתי נמנע, גם בג"ץ וגם גל"צ, שניהם, ולא משנה הסדר.
“אני רוצה להסביר. אתן לכם לדוגמה את אחד הצווים. באמת, יש המון המון עתירות כנגדי בבג"ץ, כמעט כל דבר ששנוי במחלוקת במדיניות, שבשבילו אזרחי ישראל הולכים לקלפי – תקשורת, משפט, מינויים – הדברים החשובים באמת, שלהם יש משמעות, האם הצד הזה מושל או הצד הזה מושל – את כל הדברים האלה בג"ץ עוצר בהינף קולמוס, בלי שניתנה לו סמכות. ואני אתן דוגמה.
“ב-20–30 השנים האחרונות בית המשפט רמס כל מוסכמה, פרץ את כל הגבולות והחליט שהכול מותר לו, שאין דבר שעומד בפניו. יש כבר שאלה תיאולוגית: האם בג"ץ יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? זה כבר הגיע למצב כזה.
“ברגע שאתם מבטלים חוק-יסוד, אפילו מבטלים חוק – אף אחד לא נתן לכם סמכות לפסול חוקים. אם עשיתם את זה, אנחנו מודיעים לכם כממשלה וככנסת שלא מקבלים, כחלק מהאיזון הנדרש בין הרשויות.
“למערכת הזו, על שלוחותיה בבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה, בקפלן, באופוזיציה כאן אצל חלק מהם, יש שני מנהיגים מחוללי ברק ורעם, מחוללי אנרכיה: אהרן ברק, שהתחיל עם המהפכה הזו, שניסה כאן ועדיין מנסה להוביל את הקו של תפיסת שלטון בכוח, בלקיחת סמכויות מנבחרי העם, ואותו ברק, שתכף נדבר גם עליו.
“בית המשפט במדינת ישראל צריך לפעול על פי החוק. החוק הוא שנתן לבית המשפט את סמכויותיו, ורק הסמכויות האלו, אלו שניתנו לו. גם הרכב של 90 שופטים, אדוני יושב-הראש, לא יוכל למנות כאן שר בממשלה או להדיח כאן שר בממשלה, כי זו סמכות שלא נתונה לבית המשפט, זו סמכות שנתונה לראש הממשלה על פי מה שהוא קיבל מהעם.
“בג"ץ – במקום לשפוט את העם, מנסה להחליף את העם. ממש לפרוע – הוא פורע חוק. למי שאומר: אני מבטל חוק יסוד, אין לי מילה אחרת חוץ מ"פורע חוק", כי אני לא שמעתי שהמדינה הזו קיבלה החלטות, לא במגילת העצמאות, ולא בהחלטות תיאורטיות, וגם לא בחוקיה, ולא בחוקי-היסוד, לתת למישהו סמכויות לצפצף על החוק, גם לא לבית המשפט.
“אז מה המשחק הזה? אנחנו מאפשרים, לא נלחמים מספיק בבית המשפט כשהוא מבטל חוקים, מבטל חוקי-יסוד. מצד שני, מנסים להגביל אותו בשתי מילים בתוך החוק, כן או לא, כאשר ברור לנו שאם ירצה יצחק עמית לעשות משהו, הוא פשוט יעשה מה שהוא רוצה.
“חבר הכנסת סובה, אתה יודע, משהו לא ברור לי: אתם מנסים להביא חקיקה לפה, כשהאופוזיציה מחזיקה בעמדה שלכנסת אין שום תוקף – נכון, חבר הכנסת דוידסון? למה לחוקק בכלל? אנחנו בובות אצל בית המשפט העליון – הוא קובע הכול, הוא יכול לקבוע חוקים, הוא יכול לבטל חוקים - -
“לך לבג"ץ. מה אתה רוצה ממני? בג"ץ בשבילך הוא הקובע.
“מה זו דמוקרטיה? דמוקרטיה זה העם הולך לקלפי והכנסת והממשלה מבצעים את המדיניות. ולא פקידים שעוצרים לאור יום את מי שקורא לעברם "פרשת משפטים בושה", או שהשר לא מוצא בעיניהם או שבג"ץ פתאום נותן לעצמו סמכויות מכוח עליון, מועצת גדולי הבג"ץ, שיכולים גם לבטל חוקי-יסוד.
“ברור לכול, חבר הכנסת לפיד, עם החשיבות שיש למגילת העצמאות, שבאקלים המשפטי הקיים ולאור מאפייניו של בית המשפט העליון כפי שהוא מתנהל כיום, לו מגילת העצמאות הייתה מעוגנת בחקיקה, כפי שמוצע כעת, בין בחוק רגיל ובין בחוק-יסוד, הייתה מגילת העצמאות מאבדת מעוצמתה ומהווה כר פורה לוויכוחים בין שופטים, לפרשנויות פתלתלות ולכלי ניגוח פוליטי בזירת הקרבות המשפטית. לכן אני סבור שלא נכון לאמץ בחקיקה את מגילת העצמאות, כשם שאני חושב שלא נכון לאמץ בחקיקה טקסטים מכוננים אחרים חשובים גם כן.
“תשאל את בג"ץ מה הוא עושה עם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.