אורי מקלב
Uri Maklev
“זה שאנחנו צריכים היום לחוקק חוק שבא להגיד מה זה ערך יסוד לימוד תורה, זה הכול בגלל שמערערים את הדבר הזה.
“תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני הקשבתי לרוב הדוברים בוועדת הכנסת שדנה בחוק-יסוד: לימוד תורה, ולצערי שמענו הרבה דברים שבעצם אין להם שום קשר לחוק. מה לא שמענו? החוק הזה הוא בעצם תקציב לישיבות; החוק הזה הוא אנטי ציוני ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק. כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה, כולם התנקזו לתוך החוק הזה.
“החוק הזה הוא בעצם תקציב לישיבות; החוק הזה הוא אנטי ציוני ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק.
“כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה, כולם התנקזו לתוך החוק הזה.
“ומצד אחד סדרה של אנשים שכל החטא שלהם היה שלמדו תורה.
“הקירות בשנה האחרונה סופגות הרבה, אם זה בהטבות מס. קבעת שלוש, חמש, שבע, אתה קופץ ככה באיזה קפיצות. מאחורי הקפיצות האלה יש חיים, יש משמעויות. וקבעת את זה מפעם, ואתה אומר: לפי זה צריך להתנהל. זה דבר שצריך לזרוק מבית המדרש.
“למה שתושב יישאר שם, שאם הוא הולך קצת הלאה, הוא כבר מקבל שם, היישוב יכול לתת לו הרבה יותר? מקום שמתנהל במקסימליות ממה שנותנים לו. ליצור פערים, ליצור פערים כאלה בתקציבים כשאין תקציב, והפערים הם לא עוד קצת, אלה לא פערים שאתה נותן כאן איזה תוכנית מיוחדת עכשיו - - - אתה מדבר עכשיו שהממשלה נותנת סל, הרבה יותר מסל, של דברים שאתה נותן, שהופכים את המשמעות אחרת, ולתת את הפערים האלה, במיוחד באיכות שיש לחצור, אז באמת טוב עשה חבר כנסת ביטון.
“כשאנחנו באמת מדברים על חצור, ואנחנו מכירים אותה ונמצאים שם, ואנחנו רואים איך שהעיר הזאת מתנהלת במצב הזה, ראש העיר, סגנים, בצורה מקצועית, מפתחים את העיר במצב הקשה שיש היום, מחזיקים את התושבים, נותנים להם איכות חיים, עושים את המקסימום.
“על מעונות לא צריך להגיע לנושא של חוק יסוד: לימוד תורה, בגלל שזה לימודים. זה הפוך, זה אבסורד שגם לימודים לא נחשבים כחלק - ואני רוצה להגיד לך שאני שמעתי מהבית הזה כבר דברים.
“אני אמרתי לחבר הכנסת גפני, שאני לא חתמתי, אני חושב שהייתי חתום על זה, אבל כשעברתי לממשלה, אז השם שלי יצא מהעניין הזה, אבל שאלתי אותם: לימוד התורה הוא לא דבר שנמצא באוויר. מדינה יהודית ודמוקרטית, במה היא מדינה יהודית? מה הפירוש של מדינה יהודית? איפה זה נחשב?
“אם אנחנו באים ואומרים שחוק יסוד, זה דבר ערכי מאוד, אז אין משהו שיותר מתאים להכניס בתוך ערך כזה את לימוד התורה.
“אין פה חברי כנסת ערבים – אולי עופר כסיף נמצא פה – יש אלימות במגזר הערבי, שנהרגים, שפיכת דמים שקורית בכל יום, קורית בכל יום, מזעזע.
“דבר כזה, שאנחנו צריכים היום לבוא ולשמור על החסינות של טלי, אנחנו עושים את זה בראש מורם, במצפון שקט.
“אני כן יכול להגיד שהיא מכרה וניצלה ומנצלת את מעמדה לרוע ולרשעות. זה מה שהיא עושה בתפקיד שלה, על אף שהיא הודחה.
“יחד עם זאת, גם האוצר או מס רכוש, ככל שהם עשו את הדברים, אבל אנחנו יודעים שבסופו של דבר פתרונות לדברים שנוצרו – ההרס, אדם שמאבד את הבית שלו, מאבד את הבית שלו, - - -, אדם גר שם, חי שם, ואנשים נמצאים ללא בתים, הכאב הוא גדול.
“משפחת ביטון למשל לא יכולים לחזור לבית שמש. לא יכולים. לא יכולים. הם ביטלו את המקום זה, אף אחד לא מכין להם מקום אחר. שלושה ילדים לאבד על יד הבית, הם לא יכולים לחזור.
“אז כאן צריך – וכאן אני מבקש, ראש העיר, דיברנו על זה, וכאן אתם נמצאים פה – לראות איך פותרים את הבעיה מחוץ למסגרת המקובלת.
“אבל יש כאלה שזה בדיוק הפוך, שהם לא יכולים לחזור למקום שלהם, והם גם לא חזרו למקום. ולא נותנים להם את הפתרון. הם נמצאים בירושלים במקרה הזה, גרים בעיר העתיקה, נותן להם את הרגש.
“צריך טיפול הוליסטי, שאתה מכניס גם את משרדי הממשלה שלא מטפלים כרגע בנושא שיש פיגועים, אבל הם מטפלים במשפחות שאין להן דיור.
“זכותו של אזרח לבוא ולהגיד: אני רוצה להעצים את זה בדרך הזאת או להציף את כל הנושא, בדרך שאני מביא אולי דיבור כולל, אני רוצה שייקחו מהפרט הקטן, מעראמשה, לבוא ומשם להציף את הבעיה וזה מה שהוא ביקש, ולכן זה לא דיון שמקלקל משהו במאבק.
“מה הוא פנה כאן לכנסת - אני מבין שאתם לא יכולים לתת לכולם, ושזה הרבה כסף, ואתם לא יכולים לעבוד בזה, אבל יש יישוב שהוא הכי בעייתי, אין לו לא זה ולא זה ולא זה ולא זה, לכן את המינימום תנו הטבות המס.
“אנחנו דורשים להטיל שהמדינה צריכה לתת יותר השתתפות, צריכה בעצם להגדיל את שיעור ההשתתפות שלה, תוספת תקציבית, ואז נגיד גם כן: זה תוספת מיסים, מאיפה למדינה יש כסף?
“אני רואה שוב שהוא לא מוגדר כיישוב דתי ולא מוגדר רק כיישוב יהודי ולא מוגדר באמת עם מספר תושבים גבוה של דתיים, ועם כל זה צריכת שירותי הדת הוא גבוה הרבה יותר ממה – זה מראה- -
“לכן גם הערתי את מה שהערתי, שזה דבר שצריך להיות לכולם באותו מחיר.
“השאלה שלי קשורה לשאלה שלך, אבל אני באמת מבקש להבין איך התהליך של העברה מעירייה של רשות חזקה לרשות חלשה, איך היא נעשית? נעשה משא ומתן מול הרשות?
“השלטון המרכזי יש לו זכות לפי החוק, להתערב התערבות מסוימת מול אותה רשות שהיא חזקה יותר וזה לא גורם לכך להשלכה שהאזרח צריך לשלם יותר מיסים או משהו כזה.
“מה פתאום שעיריית תל אביב לפי הדוגמה שאתה אומר שהיא תסכים לתת 75%? אני לא מכיר עירייה שמתנדבת לתת יותר. יש דבר כזה שעירייה מתנדבת, אומרת: טוב, לי יש כסף, אני יכולה לתת יותר? לא בטוח שהדוגמה נכונה.
“גם אשאל הלאה, אם יש לכם עוד הסכמים בתוך הממשלה, הסכמים בין רשויות לבין הממשלה, ששיעור ההשתתפות של הממשלה היא רק 40%, אם יש דבר כזה?
“אם זו בעיה משפטית, שלומית, אני לא נכנס לזה, אבל אם זה נושא כללי, דעתי שזה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב וצריך לאשר את זה. זו אפליה לא הגיונית ולא נכונה וגם מבחינת מדיניות הממשלה, מדיניות הממשלה להעדיף תחבורה ציבורית.
“אנשים שעובדים, שהוא אחראי עליהם, לא מקבלים אפילו שקל אחד דמי נסיעות. יש עובדים, מכיוון שאין להם רכב אז אפילו דמי נסיעות באוטובוס הם לא מקבלים.
“אז אנחנו יודעים, חיי היום-יום, אנשים מקבלים אחזקת רכב הגם שהם לא נוסעים ברכב לעבודה והרכב אף פעם בכלל לא מגיע למקום העבודה שלהם, ואנחנו מעודדים אותם שלא ייסעו למקום העבודה ברכב.
“האנשים האלה הם שווים במשרה שלהם, בתפקיד שלהם. הרכב, נמצא או לא נמצא, הוא לא באמת אינדיקציה במציאות בתשלום.
“אנחנו במשרד התחבורה מעודדים אנשים לנסוע לעבודה עם תחבורה ציבורית, אז תגיד לי עכשיו אם אין כאן סתירה בדבר שאתה אומר – אני מתנה שאת אחזקת הרכב שאני נותן לך, מה שנקרא דמי נסיעות יותר גבוהים רק כשיש לך רכב, אתה אומר, תיסע בתחבורה ציבורית.
“אני מבין את החלק אם אין לך רכב, אבל כולנו יודעים שאחזקת רכב זה עוד מרכיב, תוספת שמקבלים לפי הדרגה, ואותו בן אדם מקבל יותר, הגם שהוא גר באותו מקום.
“יורשה לי לחלוק על זה ואני בא בידיים נקיות במקרה הזה מכיוון שאני יזמתי הצעת חוק והשקעתי רבות בנושא הזה של לא לקשור את הרכב, את הנסיעה ברכב, לדמי נסיעות שנותנים במשכורת.
“האם הנוסח הזה עונה על מה שהעיר עורך דין גיל לימון? אני מבין שהנוסח הזה עונה בכך שיתחשבו רק בהכנסה.
“כפי שידוע, עד לפני שנה הייתי סגן במשרד ראש הממשלה, והעובדת הזאת באופן אישי לא הכרתי אותה לפני זה, אבל שם התוודעתי לכישורים שלה המקצועיים, המסורים. לחשוב שהיום אימא לילדים, לילדים קטנים - הרבה עובדים לא הלכו היום לעבודה מכיוון שנשארים הילדים בבית. ראיתי אותה והיה לי ממשק מסוים, לא לי ישירות אבל בסביבה. היא עובדת חשובה.
“במשמרת הזו לומדי התורה ניתנים למשיסה, להכפשה, למעצרים, לרדיפה ולחנק כלכלי ולא אנושי, וזה נעשה במשמרת הזו.
“זה נעשה בקדנציה הזו. ואנחנו רואים את ההתנכרות של סיעה שלמה בקואליציה לאימא, לעולליה, לטפיה, שרוצה לפרנס את משפחתה. מה שהיא רוצה זה הסדר וסידור לילדים, וגם את זה לא מאפשרים בעוון שהאבא של הילדים האלה לומד תורה בארץ ישראל. בסופו של דבר, אנחנו רואים מסכת שלמה של התנכרות.
“ואנחנו רואים את ההתנכרות של סיעה שלמה בקואליציה לאימא, לעולליה, לטפיה, שרוצה לפרנס את משפחתה.
“אנחנו דורשים גם כן שהממשלה תגיע גם לקריאה שנייה ושלישית, לפיזור הכנסת. אנחנו לא ניתן למשוך את הדבר הזה הרבה זמן.
“אני חושב שהיום זה כבר לא רלוונטי, הם צריכים מסגרת אחת לכל החיים. מה זו עכשיו ההעברה הזאת? מה קרה לילד הזה? הוא לא התפתח בשום דבר, הגיל לא עשה לו שום דבר במצב שלו.
“ושאלנו שאלות, איך יכול להיות, מה צריך לבוא כל חצי שנה לוועדה ילד או ילדה עם תסמונת דאון? אתם מכירים מישהו בעולם שמשהו השתנה?
“תמיד אני אזכר בסיפור, דומיניסיני הייתה אז מנכ"לית הביטוח הלאומי, ושאלנו כמה שאלות, הבאנו למה צריך ילד, והבאנו כאן ילד, ואני חושב שדפנה הייתה קשורה לעניין הזה, הבאנו ילדים נכים שהם לא רק ישבו על כיסא גלגלים, שכבו על כיסא גלגלים. האימהות סיפרו והאימא והאבא סיפרו בבכי איך ביקשו מהם את - - - רוצים לבדוק אם הם לא מתחזים, ואז זה הנוהל.
“דבר שני, המשרד צריך לענות תשובות, מה נשתנה במעבר של ילד ממשרד החינוך. אנחנו ממשלה אחת, אנחנו צריכים משרדים שהם - - - יש תיקים מסודרים, בשביל זה יש לנו, לא סתם אנחנו מעבירים ילד בגיל 21, שזה גם לא סביר בהרבה מקרים כאלה.
“איך יכול להיות ילד שהרשויות, הממשלה קבעה והחליטה והבינה שהילד הזה לא יכול לנסוע בהסעות משותפות, לא בגלל אבחנה, אלא בגלל מציאות, מציאות שהוא פצע ילד, פצע פעם אחת, פצע פעם שנייה, תקף.
“אני אומר, בואי נתמקד בנושא הזה של מגבלות, שאתם רוצים מלכתחילה לעשות קבוצתי, אבל עכשיו השאלה היא כשאי אפשר קבוצתי, מה עושים. זאת השאלה שהם רוצים לשמוע, אי אפשר קבוצתי.
“אני חושב שבזה אני אסיים את הדבר הזה, שיש כאן מקרים שהגיעו לכאן, אנחנו מבקשים שהמשרד יבדוק את המקרים האלה, אנחנו לא יכולים להתעלם, מבשרך אל תתעלם.
“העברה ממשרד למשרד לא יכולה לשנות את המציאות ואנחנו לא יכולים להגיד לאנשים, עכשיו תילחמו מחדש.
“דיברנו בנוסטלגיה האישית, אני כבר קרוב ל-20 שנה כאן בכנסת, ותמיד יהיה צרוב בזיכרוני ובהרגשתי, אם אני צריך לסכם מה עשיתי בכנסת פה, נאומים והכול בסדר, פוליטיקות, אבל הדבר שבאמת הכי נותן לי את הסיפוק ואת ההרגשה, ששינינו דברים, שפנו לנו אנשים בבקשות פרטיות, ומהבקשות הפרטיות האלה באמת למדנו על הכלל וראינו שיש איזה סוג התנהלות, אני לא אומר קיבעון ואני לא אומר ניכור, סוג התנהלות, וקשה לאדם הפרטי ולמשפחות לפרוץ אותם.
“ולכן אני באמת מציע, מי שנמצא בתפקיד ציבורי כזה צריך לבוא, ללוות פעם כאלה ילדים.
“הוועדה, אני חושב שדורשת ממכם, תשימו קריטריונים שקופים, איזה ילד או אילו הגדרות רפואיות או מקצועיות.
“לא יכול להיות שאתה בא ואתה רוצה למנוע נזקים רפואיים ודברים כאלה, ואתה מסתכל על הכנסות המדינה. איזה הצדקה יש בעניין הזה?
“מעבר לזה, כמו שאתה אמרת גיל 18 ועוד דברים אחרים שאתה סומך עליהם על הרבה דברים, מה הזכות הערכית שיש לך להתערב לבן אדם שהוא החליט שזה טוב לו ולא מזיק לו? הוא רוצה את זה, מה הזכות?
“תעשה את הכל, כל מיסוי שאתה עושה גם יישאר באותה מידה, תשים את הכל על הסברה, על אכיפה, על חינוך.
“אני חושב שגם היום אחד שקונה מאחד שמזייף או שחור, גם מי שקונה הוא חייב, הוא היה צריך לבדוק היום בתוך המערכת, האם הוא עוסק מורשה, האם הוא שילם מע"מ.
“אני מאד מעריך את ראש המועצה, אבל ההרגשה שזה החצר האחורית, יש שם חוסר אכפתיות, לאף אחד לא אכפת. ים המלח אינו דומה לים המלח. זה לאו דווקא להנאה, אנשים מגיעים לצורך ריפוי. אנשים מגיעים גם מחוץ לארץ לצורך ריפוי. יש אנשים שהם לא מקבלים שם שירותים מינימליים.
“בחודש האחרון הייתי לפחות פעמיים באזור ים המלח, גם כשמפעל עובד, איך הוא משאיר את הסביבה לעיני המבקר, לעיני הנוסע?
“עובד הניקיון נמצא בחופים האחרים מהבוקר ועד הערב, לשם הוא מגיע בבוקר ומגיע גם בסוף היום. לאורך כל היום אין שום עובדי ניקיון. זו החצר האחורית שלכם, ולמה אנשים שדורשים את זה וצריכים את זה, למה הם לא מקבלים מהמועצה את אותם שירותים שהיא יודעת לתת בחופים אחרים?