“המשטרה כמובן לא יכולה להיות בכל מקום ובכל זמן, אבל, הינה, בשנים האחרונות הרשויות המקומיות הן בעלות מצלמות קבועות ברחבי העיר וטכנולוגיות מתקדמות מאוד. פעמים רבות אותן מצלמות, עם הטכנולוגיות המתקדמות, יודעות לצלם את אותן עבירות תנועה, אבל פקודת התעבורה של היום לא נתנה ולא נותנת לרשויות המקומיות את המסגרת החוקית להעניש את אותו עבריין תנועה, שמסכן את כולנו – ובעיקר ילדים, קשישים, הולכי רגל.
“יש אלמנטים של אכיפה שהם הרבה יותר חזקים. זה פקח שרואה עבירות תנועה חמורות, או שהוא עוצר מישהו שאין לו קסדה, ומחרים במקום את הסוללה או נותן לו דוח במקום. למוחרת הבחור הזה לא ייסע שוב בצורה הזאת.
“עשיתי עשר עבירות חנייה, לא חניתי במקום, שלוש פעמים עברתי ממסלול למסלול, פעמיים נתפסתי על מהירות, יש לי סך הכול 15 עבירות תנועה. יש איזשהו שלב שמישהו ישקול לקחת לי את הרישיון?
“אנחנו לא יכולים לתת ל-330,000 רוצחים להסתובב לנו בכבישים עם האקדח ביד או עם רובה אוטומטי או עם מרגמה. זה, הרכב שיש לו ביד. זה טירוף, אני אומר לכם. זה משהו שאנחנו אנחנו חייבים לעצור את זה.
“השאלה, אגב, האם זה נכון? כי בעצם זה לקחת אדם – הרי לא יהיה לו את הכסף לשלם – בסופו של דבר האדם ייכנס לחובות, הוצאה לפועל; את המטרה לא בטוח שהשגנו.
“שמנו 50 מיליון שקלים בניידות מתקציב המשרד, שזה לא באחריותי, האכיפה, כדי לאכוף את תאונות הדרכים.
“ההצעה נשענת על הנחות שאינן מתיישבות עם אופן תכנון הרמזורים בישראל, ועלולה לגרום לפגיעה ממשית בבטיחות – בעיקר של הולכי רגל בעת חציית כביש.
“למשל, נסיעה בנתיב השמאלי היא בתפקיד משטרת התנועה אבל זה כדי שהתנועה תזרום ולא בגלל מניעת תאונות דרכים, ואנחנו רוצים למקד אותה.
“מתברר שלמשטרה, למשל, אין מאגר פסולים. יש 350, אולי אני טועה אבל זה בערך המספר, של פסולי נהיגה שנמצאים על הכביש, חלקם הגדול, ואין מי שיכול לאכוף אותם.
“נהגים שלא רואים משטרה בדרך יכולים להשתולל – אין משטרה. ומי שיגיד משהו אחר שיבוא ויגיד לי.
“זה הנתון שאני קיבלתי מהרלב"ד, 80% מתאונות הדרכים, זה too much, זה לא יכול להיות. גם המשטרה טוענת שחסר לה כוח אדם בנושא של אכיפה.
“כשאתה מגיע מהצפון, ועד ירושלים אתה לא רואה ניידת אחת בכל הכבישים, זה אומר דרשני, מעבר לזה שאתה צריך לעמוד בפקק.
“האכיפה ירדה לצורך הצרכים והמשימות הרבות שיש. גם לוויה כמו היום דורשת הרבה משאבים. אין ספק שבזמן הזה לא נעשית אכיפה של תאונת דרכים, של מהירויות גבוהות, ואנחנו רואים שבתאונות, מה שקורה הרבה – הגורם האנושי הוא החלק המרכזי והבולט ביותר בתאונות הדרכים שקרו בשנת 2024.
“אבל דווקא ראיתי את זה לא כבשורה משמחת. הירידה יכולה להיות בדוחות והיא לא אינדיקציה לכך שיש פחות חצייה באור אדום. אולי מדובר בפחות אכיפה.
“האכיפה, ודאי שהיא אחד הגורמים. אנחנו לא צריכים להיות מומחים, אנחנו כולנו נוסעים בכבישים ואין משטרה. הם אומרים את זה, הם צריכים כלים.
“אין שום סיבה שאנחנו לא נכניס את היד לכיס, לא נדאג ליותר אכיפה, לא נדאג לעבור לדברים יותר דיגיטליים, ולחנך את כולנו לנסוע בצורה יותר טובה, וזה ימנע ודאי תאונות דרכים.
“אבל אני גם חושב שהיקפי הדוחות הם מתמיהים. אני עוזר לך גם בהצעה לסדר. עיריית תל-אביב בשנת 23' חילקה 762,000 דוחות בהיקפים כספיים של 236 מיליון שקל.
“שמע, עם ישראל, אין בטיחות בדרכים במדינת ישראל. המשטרה, משטרת התנועה, לא קיימת.
“עלינו להשקיע בשדרוגי תשתיות, הסברה ולחזק את האכיפה של חוקי התעבורה על ידי הוספת ניידות תנועה ולקדם יותר מודעות לנוהלי נהיגה בטוחה.
“אין ספק שמלחמה מביאה ירידה באכיפה בנושא הזה ובנושאים אחרים, אנחנו רואים את הדבר הזה כשאנחנו מדברים על ירידה באכיפה שזה אחד משלושת הדברים המרכזיים, הגורמים העיקריים שיש לנו במלחמה בתאונות דרכים.
“חבל מאוד שהמבקר פרסם את זה, כי עכשיו כל עם ישראל רואה שאין ניידות משטרה בכבישים, ואין שום פיקוח בכבישים. לא דואגים, לא מכסים, לא אוכפים את החוק בכבישים.
“יש היום פחות ניידות ממה שהיה אמור להיות ב-2002, והיום אנחנו ב-2024. החינוך התעבורתי קוצץ ואנשים ממשיכים למות בכבישים סתם.
“הגורמים המקצועיים בישיבה סיפרו שרק 60 ניידות נמצאות בכבישים בין עירוניים, ולכן חשוב מאוד שהשר לביטחון לאומי ייתן את הדעת על הנושא הזה ויתחיל לעבוד, על מנת לצמצם את מספר ההרוגים ואת תאונות הדרכים בארץ.
“האכיפה זה אחד הדברים המרכזיים. אנחנו מחוקקים חוקים, עושים תקנות, נותנים הסברה, אבל כשאין שילוב עם אכיפה, כמובן הדברים האלה יורדים לטמיון, ואין לזה את האפקטיביות הרצויה.
“בעניין הזה אני כבר יכול לומר שהצעת חוק חשובה, שנוגעת להעברה של שורה ארוכה של עבירות תעבורה לעבירות מינהליות כדי להוריד נפח עצום של תיקים של העבירות תעבורה, כבר עברה כאן בקריאה ראשונה. אני מקווה שתושלם כאן בכנסת.