“כשאנחנו נגיש עתירה נגד החוק הבזוי הזה, שרק עריקים חרדים, משתמטים, לא נעצרים, איך בית המשפט העליון אמור לדון בחוקתיות שלו אל מול חוק-היסוד החדש הזה, שקובע את לומדי התורה כערך היסוד? הוא יתעדף את לומדי התורה על פני ערך השוויון, על פני ערך כבוד האדם.
“היום בית המשפט יכול לדון כמעט על כל דבר, לצערי. הוא לא רואה את החוקים שלנו כחוק, אלא כהמלצה בלבד והוא דן בהם.
“אני רק לא רוצה ליפול בעניין הזה, שיהיה פה אחרי זה פתח לביקורת שיפוטית, מידתיות, וזה סביר וזה לא סביר – כשפתחנו את זה לכבודו של אדם.
“יש ביקורת שיפוטית, זאת אומרת, אם תתקבל החלטה, כמו שהיושב-ראש אמר להרוג את כל הג'ינג'ים, או לחילופין לבטל לא יודע מה וזה יהיה נגוע בהפרת חובה חקוקה או בפגיעה בזכות חוקתית, ממילא זה יגיע לבית המשפט ובית המשפט יקבע שהפעולה הזו לא כשרה.
“יועמ"שית מודחת, בואי אגלה לך סוד: בדמוקרטיה מותר לבקר את הממשלה, אבל גם מותר לבקר את בית המשפט.
“זה נגזר, זה צריך להיות טיילור מייד, ולפני שאני ניגש לשופט, אז אל"ף, קבעו בחקיקה שזה רק נשיא בית משפט מחוזי. אחר כך אמרו לו, אתה צריך לקבל כזה תיק. אחר כך אמרו, מי שיכול להגיש את הבקשה זה רק דרג מאוד גבוה.
“עם כל כבוד, בית משפט מתערב גם בהחלטות מדיניות. אני אפילו לא דיברתי על התערבות, אני דיברתי על ביקורת. אני לא מתערב לך בתיק אבל לדעתי טעית.
“לדעתי, זה גם לא יעמוד במבחן ביקורת שיפוטית. לא יכול להיות שעושים חוק עד 31 בדצמבר.
“האתגר של הצעת החוק הוא איך אנחנו מבטיחים את האיזונים בין זכות הקניין וחוק התכנון לבין מידת החשיפה של החוק לביקורת שיפוטית כי יש כאן סוגיות רבות שאני מניחה שכבר נידונו.
“יש ביקורת שיפוטית על חוק. גם על החלטה של ועדה מקצועית יש ביקורת שיפוטית.
“בסוף, בשורה התחתונה שלה, המטרה של החקיקה היא לבטל את הביקורת השיפוטית.
“ביקורת על מערכת המשפט, השופט העמית, אינה איום על הדמוקרטיה, היא-היא הדמוקרטיה, חופש הביטוי, מה שאנחנו מנסים להגן עליו כאן בוועדת התקשורת – שיהיה חופש ביטוי גם בתקשורת וגם החופש לבקר את מערכת המשפט ואותך.
“באין-סוף החלטות הזויות ובזויות בג"ץ רומס את רצון העם, רומס את הכנסת ואת הממשלה ועושה הכול כדי להפריע לנו לשלוט ולקבוע מדיניות.
“עכשיו, יכולה להיות ביקורת שיפוטית אחר כך. יבוא מישהו, יבוא לבית המשפט; תבוא היועצת המשפטית שגית, תבוא יועצת משפטית אחרת, ותאמר: אני לא מגינה על זה, כן מגינה על זה, דעתי כזו, דעתי אחרת. בסדר גמור, איך אומרים? אנחנו כאן, היו דברים מעולם. אבל להנחות? בשם מי? בשם מה? בשם איזו סמכות?
“אנחנו שמתלוננים כל הזמן על הכול שפיט של אהרן ברק. אנחנו מכניסים את השופט להליך הזה כחלק מההליך לקביעת הדבר.
“הסיבה שבחוק המקורי הוכנסה ביקורת שיפוטית מקדימה היא כדי לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות היסוד. זאת הסיבה מדוע נדרשת פגיעה ממשית בביטחון המדינה ולא צל צילה של פגיעה.
“יש זכות עתירה לכל אחד במדינה. אבל לא צריך לקבוע שתוך שלושה ימים, בדחיפות, זה צריך להגיע לבית המשפט.
“הולך הציבור לבחור, מיליוני אנשים מצביעים, הכנסת מתכנסת, מקבלת חוקי-יסוד, ואז יושבים שם שופטים ומחליטים אם החוק נאה בעיניהם או לא נאה בעיניהם, אם ידחו את תחולתו, אם יבטלו אותו, אם יתקנו אותו.
“בואו ניתן לבג"צ נוכח פני העם לעשות את המלאכה של ביטול מעשי חקיקה רבים שיצאו מהבית הזה. אין דרך אחרת אלא לנקוט בדרך הזאת כדי להחזיר את האיזון גם לבית הזה וגם למדינת ישראל כולה.
“לכן אני מציע לכנסת לאשר את הצעת החוק, כדי שאנחנו נוכל להבטיח את זה שתהיה ביקורת הוגנת, ישרה, ראויה, ללא משוא פנים, ואולי הייתי אומר ברוח הימים האלה, היא דרושה בעיקר למי שיש בידיהם כוח כמעט בלתי מוגבל ולמי שיש בידיהם כוח לקבוע גורלות של אנשים ולשלול את חירותם, ושם צריכה להיות הביקורת הכי בלתי תלויה, הכי נשכנית ואמיצה, ולא ביקורת מחבקת של חבר מביא חבר וחבר כאילו מבקר את החבר.
“אני עליתי כדי לומר לחברת הכנסת שרון ניר, ולך חבר הכנסת רון כץ, שקודם כול, אנחנו לא מתרגמים במשכן הזה את פסיקות בג"ץ לחקיקה. אנחנו מתרגמים ערכים שבגינם נבחרנו לחקיקה. את הערכים בחברה הישראלית, שרון, לא קובעים שופטי בג"ץ, ולכן אנחנו לא צריכים לתרגם פסיקה לחקיקה.
“אין עליהם אפילו ביקורת. אתה יודע, לנו יש מבקר המדינה, לנו יש ועדות ביקורת וועדות הכנסת. לאיזה ביקורת שופט חשוף? למי הוא צריך לתת דין וחשבון?
“את הסוגיות המשפטיות סיכמנו שנפתור בהמשך, בהצעת חוק חדשה שתוגש על ידי חברי הכנסת ותתקן כמה עיוותים ואיזונים מופרכים בעינינו.
“הביקורת השיפוטית לא נועדה למנוע מהשלטון לשלוט אלא לקדם מדיניות. להפך, היא נועדה לקיים את שלטון החוק במובנו הבסיסי, זאת אומרת, להבטיח שהרשות המבצעת פועלת במסגרת החוק, וכן להגן על האזרח מפני פגיעה בו על ידי השלטון.
“כאשר הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה, במסגרת החוק, ללא ניגוד עניינים ובהליך תקין, יש לאפשר לה לבצע את מדיניותה.
“גם הפוסקים של המשפט, גם הם קבעו שהקהילות בישראל לא יכולות לעשות מה שבראש שלהן. לכל שלטון יש ביקורת שיפוטית.
“תחנת דלק, צריך לאפשר לה להיות פתוחה בשבת, ובג"ץ התערב בהחלטה הזאת לטובת כלל הציבור. יכול להיות שלשיטתכם מי שיקבל את ההחלטה הזאת מחר יהיה כבר שר הפנים, שיסגור גם את תחנות הדלק בשבת, ואף אחד לא יוכל להתערב.
“לכן זה לא שביקשתי לשלול את שיקול דעתו של בית המשפט, שבגלל זה אמרת, לך לרפורמה המשפטית; גם ברפורמה המשפטית שלך אני לא חושב שהיית רוצה לשלול את שיקול דעתו של בית המשפט. אני רוצה בית משפט עצמאי עם שיקול דעת.
“אבל במקום שאין בעיה בחוק, ובית המשפט פוסק מה שהוא פוסק בגלל השקפת העולם של שופטיו, שם הדרך לתקן את החוק לא תועיל לך, כי הבעיה היא לא בעיה חוקית.
“נתרגם את זה לעברית של היום: הסיבה היחידה שיש כאלה שרוצים חוקה, זה כי הם רוצים לקחת את הכוח מהבית הזה. הם רוצים לתת לבית המשפט את היכולת לפסול חוקים.
“כאן נחצה קו נוסף, וכך הפך בג"ץ לא רק לרשות השופטת העליונה על יתר הרשויות, אלא גם לרשות מכוננת, שעולה בכוחה גם על החוקה.
“אין מוקם בית המשפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים. זה על פי הדברים שהוא אמר. האדון לין אגב כמובן שיקר, שיקר.
“אגב, זה גם לא נכון שבית המשפט התחיל לפסול חוקים בתקופת אהרון ברק בשנות התשעים. כבר ב-1969, בבג"ץ ברגמן, בית המשפט העליון קבע שחוק הוא לא חוקתי כי – הוא לא אולי השתמש במילים לא חוקתי, אבל הוא - -
“אבל מה הם חוקי יסוד? האם כל דבר שאכתוב על נייר ואתן לו את הכותרת: חוק-יסוד ימנע ביקורת שיפוטית? הרי ברור שמבחינת המשפט החוקתי זה דבר מגוחך; זה דבר חסר ערך.
“הרי בהיעדר חוקה שמעגנת את הזכויות לשוויון ואת זכויות הנשים, ההישגים המשמעותיים עד כה של נשים ושיפור מסוים במעמד נעשה בזכות בית המשפט העליון.
“גם היסוד המוסד הזה נזנח על ידי בית המשפט, ואנחנו היום באים לתקן זאת גם באמצעות בחירת שופטים שנאמנים לחוק וגם באמצעות קביעה שחוק-יסוד איננו נתון לביקורת של בית המשפט.
“הדברים האלה נאמרו לפני 20 שנה; אלא אם כן משהו השתנה ב-20 השנה האחרונות ומישהו שלל את הריבונות במדינת ישראל מהעם או מהכנסת, האמירה שלפיה אסור לבטל חוקי-יסוד צריכה לעמוד בתוקפה.
“והיא מבקשת לקבוע כלל ברור שלפיו בית המשפט העליון לא ידון, לא יוכל לדון ולא יפסוק דבר הנוגע לתוקפו של חוק-יסוד, מתוך תפיסה שחוק-יסוד איננו - -
“מייצרת חוק שהוא לא באמת חוק-יסוד שראוי להגנה מפני בית המשפט בצורה גורפת כי הוא מבטא בעצם את עקרונות היסוד של המדינה, הוא מעין חוקה, ואומרת: כל חוק שיש בו את המילה "יסוד", אני קובעת שאי-אפשר לנגוע בו בכלל.
“"את זאת" – טלי, שימי לב – "אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט". שומע, אלמוג? עליונות המשפט, כלומר "קביעת החירויות האזרחיות כחוק יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים" – תקשיבי, מיכל – "לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד הסותר את החירויות האזרחיות".
“אני חוזר: "קביעת החירויות האזרחיות כחוק-יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות".
“ובסוף בסוף, רק בזכות שופטי בתי המשפט אזרחי ישראל קיבלו סעד, קיבלו תקווה, קיבלו חיים.
“זה החשיבות של בית משפט העליון, זה כבוד האדם, זה הסבירות. ולפעמים יש פסקי דין שאני לא אוהבת, כמו עם המעונות בקדנציה הקודמת, יוזמה של שר האוצר. אבל מקבלים שאוהבים, ומקבלים שלא אוהבים, כי זה שומר על באלאנס, זה מה שחשוב בחיים.
“שינוי משטר, שינוי מערכת המשפט, זה לא מתקבל על הדעת אז זה מה שמנחם בגין חשב ב-1952, עליונות המשפט תתבטא בכך שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע במקרה של תלונה את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם השלטון המבצע אלא גם הסמכות לחרוץ משפט במקרה של קובלנה.
“אוי ואבוי, ממתי לומר על בית משפט עליון שהוא חורג מסמכות זה דבר מקומם? זה אל"ף-בי"ת. אני לא יכולה לומר "המלך עירום"?