“כשאנחנו נגיש עתירה נגד החוק הבזוי הזה, שרק עריקים חרדים, משתמטים, לא נעצרים, איך בית המשפט העליון אמור לדון בחוקתיות שלו אל מול חוק-היסוד החדש הזה, שקובע את לומדי התורה כערך היסוד? הוא יתעדף את לומדי התורה על פני ערך השוויון, על פני ערך כבוד האדם.
“היום בית המשפט יכול לדון כמעט על כל דבר, לצערי. הוא לא רואה את החוקים שלנו כחוק, אלא כהמלצה בלבד והוא דן בהם.
“הוא אומר להם: מטרת הישיבה היא לשכנע אותנו להגיש בג"ץ שיפסול את החוק, אבל אסור להגיש אותו. זו טעות. מדובר באנשים שנפגעו במלחמה או בפעולות איבה.
“אני רק לא רוצה ליפול בעניין הזה, שיהיה פה אחרי זה פתח לביקורת שיפוטית, מידתיות, וזה סביר וזה לא סביר – כשפתחנו את זה לכבודו של אדם.
“קמים בבוקר 12 אנשים מתוך 15 והם מחליטים שהם יכולים לבטל בהינף קולמוס חוק יסוד. מה הם? ה-four fathers של האומה?
“יש ביקורת שיפוטית, זאת אומרת, אם תתקבל החלטה, כמו שהיושב-ראש אמר להרוג את כל הג'ינג'ים, או לחילופין לבטל לא יודע מה וזה יהיה נגוע בהפרת חובה חקוקה או בפגיעה בזכות חוקתית, ממילא זה יגיע לבית המשפט ובית המשפט יקבע שהפעולה הזו לא כשרה.
“יועמ"שית מודחת, בואי אגלה לך סוד: בדמוקרטיה מותר לבקר את הממשלה, אבל גם מותר לבקר את בית המשפט.
“זה נגזר, זה צריך להיות טיילור מייד, ולפני שאני ניגש לשופט, אז אל"ף, קבעו בחקיקה שזה רק נשיא בית משפט מחוזי. אחר כך אמרו לו, אתה צריך לקבל כזה תיק. אחר כך אמרו, מי שיכול להגיש את הבקשה זה רק דרג מאוד גבוה.
“עם כל כבוד, בית משפט מתערב גם בהחלטות מדיניות. אני אפילו לא דיברתי על התערבות, אני דיברתי על ביקורת. אני לא מתערב לך בתיק אבל לדעתי טעית.
“"שופטים ושטרים, תתן לך בכל שעריך - - - לשבטיך" אם כבר יש שופטים, שלא תסור מן הדבר שיגידו לך – זה החוק, זאת הרשות המחוקקת, שהעם בוחר אותה ומקבל עליו את מרותה, מקבל עליו את מרות החוק.
“לדעתי, זה גם לא יעמוד במבחן ביקורת שיפוטית. לא יכול להיות שעושים חוק עד 31 בדצמבר.
“האתגר של הצעת החוק הוא איך אנחנו מבטיחים את האיזונים בין זכות הקניין וחוק התכנון לבין מידת החשיפה של החוק לביקורת שיפוטית כי יש כאן סוגיות רבות שאני מניחה שכבר נידונו.
“יש ביקורת שיפוטית על חוק. גם על החלטה של ועדה מקצועית יש ביקורת שיפוטית.
“בסוף, בשורה התחתונה שלה, המטרה של החקיקה היא לבטל את הביקורת השיפוטית.
“ביקורת על מערכת המשפט, השופט העמית, אינה איום על הדמוקרטיה, היא-היא הדמוקרטיה, חופש הביטוי, מה שאנחנו מנסים להגן עליו כאן בוועדת התקשורת – שיהיה חופש ביטוי גם בתקשורת וגם החופש לבקר את מערכת המשפט ואותך.
“אין דבר כזה בית משפט ששופטיו בוחרים את עצמם, ואז באים ואומרים: אנחנו ניקח לעצמנו סמכות, שלא קבועה בחוק, לפסול חוקים ונסביר אותה – כפי שהסביר אותה אהרון ברק: טוב, יש הרי חוקי-יסוד, ואנחנו מכוחם יכולים לפסול חוקים שסותרים אותם; ואם הכנסת רוצה, היא תמיד יכולה להבהיר את הדברים בחוקי-יסוד; אז כשהכנסת מחוקקת חוקי-יסוד, הם פתאום באים ומתערבים גם בהם ומבטלים אותם.
“באין-סוף החלטות הזויות ובזויות בג"ץ רומס את רצון העם, רומס את הכנסת ואת הממשלה ועושה הכול כדי להפריע לנו לשלוט ולקבוע מדיניות.
“השערורייה הזאת, שבית המשפט מבטל חוקים, מאיין חוקים, מאייד חוקים, מאיין אותם ביישומיות שלהם, כל הדברים הללו – בחוסר סמכות, בשרירותיות, בכלי התערבות מוזרים, זה עצמו חייב לבוא לידי ביטוי בתשובה, גם של הכנסת.
“עכשיו, יכולה להיות ביקורת שיפוטית אחר כך. יבוא מישהו, יבוא לבית המשפט; תבוא היועצת המשפטית שגית, תבוא יועצת משפטית אחרת, ותאמר: אני לא מגינה על זה, כן מגינה על זה, דעתי כזו, דעתי אחרת. בסדר גמור, איך אומרים? אנחנו כאן, היו דברים מעולם. אבל להנחות? בשם מי? בשם מה? בשם איזו סמכות?
“אנחנו שמתלוננים כל הזמן על הכול שפיט של אהרן ברק. אנחנו מכניסים את השופט להליך הזה כחלק מההליך לקביעת הדבר.
“יש זכות עתירה לכל אחד במדינה. אבל לא צריך לקבוע שתוך שלושה ימים, בדחיפות, זה צריך להגיע לבית המשפט.
“הסיבה שבחוק המקורי הוכנסה ביקורת שיפוטית מקדימה היא כדי לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות היסוד. זאת הסיבה מדוע נדרשת פגיעה ממשית בביטחון המדינה ולא צל צילה של פגיעה.
“הולך הציבור לבחור, מיליוני אנשים מצביעים, הכנסת מתכנסת, מקבלת חוקי-יסוד, ואז יושבים שם שופטים ומחליטים אם החוק נאה בעיניהם או לא נאה בעיניהם, אם ידחו את תחולתו, אם יבטלו אותו, אם יתקנו אותו.
“בואו ניתן לבג"צ נוכח פני העם לעשות את המלאכה של ביטול מעשי חקיקה רבים שיצאו מהבית הזה. אין דרך אחרת אלא לנקוט בדרך הזאת כדי להחזיר את האיזון גם לבית הזה וגם למדינת ישראל כולה.
“אם פסיקת בג"ץ לפני שלוש שנים הייתה שגיאה קשה, הרי שבמציאות של היום מדובר כבר בטירוף של ממש. את המציאות הזאת של הבקעת חומות ירושלים בעצמנו חובה לתקן.
“לכן אני מציע לכנסת לאשר את הצעת החוק, כדי שאנחנו נוכל להבטיח את זה שתהיה ביקורת הוגנת, ישרה, ראויה, ללא משוא פנים, ואולי הייתי אומר ברוח הימים האלה, היא דרושה בעיקר למי שיש בידיהם כוח כמעט בלתי מוגבל ולמי שיש בידיהם כוח לקבוע גורלות של אנשים ולשלול את חירותם, ושם צריכה להיות הביקורת הכי בלתי תלויה, הכי נשכנית ואמיצה, ולא ביקורת מחבקת של חבר מביא חבר וחבר כאילו מבקר את החבר.
“אם אנחנו רוצים לוותר על ההליך הדמוקרטי כאן ולהעביר את הסמכויות למקום אחר, בוא נגיד את זה, בוא נחסוך אולי, תביא הצעה במקום ההצעה הזאת, הצעה שתקבע שכל הצעת חוק שנדונה פה צריכה לעבור קודם אישור שם, כדי שנדע שאנחנו לא משחיתים את זמננו לריק באין-ספור דיונים וחקיקות שאחר כך נפסלים על ידי קומץ אנשים.
“אני עליתי כדי לומר לחברת הכנסת שרון ניר, ולך חבר הכנסת רון כץ, שקודם כול, אנחנו לא מתרגמים במשכן הזה את פסיקות בג"ץ לחקיקה. אנחנו מתרגמים ערכים שבגינם נבחרנו לחקיקה. את הערכים בחברה הישראלית, שרון, לא קובעים שופטי בג"ץ, ולכן אנחנו לא צריכים לתרגם פסיקה לחקיקה.
“אין עליהם אפילו ביקורת. אתה יודע, לנו יש מבקר המדינה, לנו יש ועדות ביקורת וועדות הכנסת. לאיזה ביקורת שופט חשוף? למי הוא צריך לתת דין וחשבון?
“את הסוגיות המשפטיות סיכמנו שנפתור בהמשך, בהצעת חוק חדשה שתוגש על ידי חברי הכנסת ותתקן כמה עיוותים ואיזונים מופרכים בעינינו.
“בג"ץ פסל הבוקר ברוב של שישה אקטיביסטים כנגד סולברג את החוק שנועד לתמרץ עובדים זרים לצאת מישראל. מדיניות ממשלת ישראל, מדיניות ההגירה שלה – כן, חברת הכנסת השכל, אני בטוח שגם את כועסת על שופטי בג"ץ, אבל את לא תגידי את זה, כי זה חלק מהצביעות הזאת – שופטי בג"ץ מצביעים כנגד מדיניות ההגירה של ממשלת ישראל, לא בגלל שהיא לא חוקית אלא בגלל שזה לא נראה להם.
“כאשר הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה, במסגרת החוק, ללא ניגוד עניינים ובהליך תקין, יש לאפשר לה לבצע את מדיניותה.
“הביקורת השיפוטית לא נועדה למנוע מהשלטון לשלוט אלא לקדם מדיניות. להפך, היא נועדה לקיים את שלטון החוק במובנו הבסיסי, זאת אומרת, להבטיח שהרשות המבצעת פועלת במסגרת החוק, וכן להגן על האזרח מפני פגיעה בו על ידי השלטון.
“גם הפוסקים של המשפט, גם הם קבעו שהקהילות בישראל לא יכולות לעשות מה שבראש שלהן. לכל שלטון יש ביקורת שיפוטית.
“תחנת דלק, צריך לאפשר לה להיות פתוחה בשבת, ובג"ץ התערב בהחלטה הזאת לטובת כלל הציבור. יכול להיות שלשיטתכם מי שיקבל את ההחלטה הזאת מחר יהיה כבר שר הפנים, שיסגור גם את תחנות הדלק בשבת, ואף אחד לא יוכל להתערב.
“לכן זה לא שביקשתי לשלול את שיקול דעתו של בית המשפט, שבגלל זה אמרת, לך לרפורמה המשפטית; גם ברפורמה המשפטית שלך אני לא חושב שהיית רוצה לשלול את שיקול דעתו של בית המשפט. אני רוצה בית משפט עצמאי עם שיקול דעת.
“אבל במקום שאין בעיה בחוק, ובית המשפט פוסק מה שהוא פוסק בגלל השקפת העולם של שופטיו, שם הדרך לתקן את החוק לא תועיל לך, כי הבעיה היא לא בעיה חוקית.
“נתרגם את זה לעברית של היום: הסיבה היחידה שיש כאלה שרוצים חוקה, זה כי הם רוצים לקחת את הכוח מהבית הזה. הם רוצים לתת לבית המשפט את היכולת לפסול חוקים.
“כאן נחצה קו נוסף, וכך הפך בג"ץ לא רק לרשות השופטת העליונה על יתר הרשויות, אלא גם לרשות מכוננת, שעולה בכוחה גם על החוקה.
“אגב, זה גם לא נכון שבית המשפט התחיל לפסול חוקים בתקופת אהרון ברק בשנות התשעים. כבר ב-1969, בבג"ץ ברגמן, בית המשפט העליון קבע שחוק הוא לא חוקתי כי – הוא לא אולי השתמש במילים לא חוקתי, אבל הוא - -
“אין מוקם בית המשפט לחוקה שמקבל כוח מיוחד לבטל חוקים. זה על פי הדברים שהוא אמר. האדון לין אגב כמובן שיקר, שיקר.
“אבל מה הם חוקי יסוד? האם כל דבר שאכתוב על נייר ואתן לו את הכותרת: חוק-יסוד ימנע ביקורת שיפוטית? הרי ברור שמבחינת המשפט החוקתי זה דבר מגוחך; זה דבר חסר ערך.
“הרי בהיעדר חוקה שמעגנת את הזכויות לשוויון ואת זכויות הנשים, ההישגים המשמעותיים עד כה של נשים ושיפור מסוים במעמד נעשה בזכות בית המשפט העליון.
“אני חושב שתיארתי בנאום שלי ביום שני בהרחבה את התהליך הבאמת-אנטי-דמוקרטי, ההפיכה הזו שבוצעה כאן, כאשר יש מאין בית המשפט לקח לעצמו סמכויות לפסול חוקים מכוח איזו החלטה שלו שחוק-יסוד שהתקבל ב-32 קולות ושלא השתתפו בהצבעה בעניינו אפילו מחצית מחברי הכנסת - -
“והיא מבקשת לקבוע כלל ברור שלפיו בית המשפט העליון לא ידון, לא יוכל לדון ולא יפסוק דבר הנוגע לתוקפו של חוק-יסוד, מתוך תפיסה שחוק-יסוד איננו - -
“הדברים האלה נאמרו לפני 20 שנה; אלא אם כן משהו השתנה ב-20 השנה האחרונות ומישהו שלל את הריבונות במדינת ישראל מהעם או מהכנסת, האמירה שלפיה אסור לבטל חוקי-יסוד צריכה לעמוד בתוקפה.
“גם היסוד המוסד הזה נזנח על ידי בית המשפט, ואנחנו היום באים לתקן זאת גם באמצעות בחירת שופטים שנאמנים לחוק וגם באמצעות קביעה שחוק-יסוד איננו נתון לביקורת של בית המשפט.
“מייצרת חוק שהוא לא באמת חוק-יסוד שראוי להגנה מפני בית המשפט בצורה גורפת כי הוא מבטא בעצם את עקרונות היסוד של המדינה, הוא מעין חוקה, ואומרת: כל חוק שיש בו את המילה "יסוד", אני קובעת שאי-אפשר לנגוע בו בכלל.
“אני חוזר: "קביעת החירויות האזרחיות כחוק-יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות".
“"את זאת" – טלי, שימי לב – "אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט". שומע, אלמוג? עליונות המשפט, כלומר "קביעת החירויות האזרחיות כחוק יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים" – תקשיבי, מיכל – "לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד הסותר את החירויות האזרחיות".
“תארו לעצמכם שהעם רוצה משהו, ובאים שבעה אנשים המוכתרים בתואר של שופטים, ויפסלו חוק אשר העם רוצה בו. אצלנו תהיה מהפכה. אני חושב שמתן סמכות כזאת לשופטים הוא דבר ריאקציוני.
“זה החשיבות של בית משפט העליון, זה כבוד האדם, זה הסבירות. ולפעמים יש פסקי דין שאני לא אוהבת, כמו עם המעונות בקדנציה הקודמת, יוזמה של שר האוצר. אבל מקבלים שאוהבים, ומקבלים שלא אוהבים, כי זה שומר על באלאנס, זה מה שחשוב בחיים.
“ובסוף בסוף, רק בזכות שופטי בתי המשפט אזרחי ישראל קיבלו סעד, קיבלו תקווה, קיבלו חיים.
“שינוי משטר, שינוי מערכת המשפט, זה לא מתקבל על הדעת אז זה מה שמנחם בגין חשב ב-1952, עליונות המשפט תתבטא בכך שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע במקרה של תלונה את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם השלטון המבצע אלא גם הסמכות לחרוץ משפט במקרה של קובלנה.
“אוי ואבוי, ממתי לומר על בית משפט עליון שהוא חורג מסמכות זה דבר מקומם? זה אל"ף-בי"ת. אני לא יכולה לומר "המלך עירום"?