“אני אומר לך, בגלל שנותנים פה הרבה מקום לפרשנות, הרי האירוע הזה נותן מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים. זאת אומרת שהוא מעמיד כשווה כל חוק, לאו דווקא הארוסות, כל חוק שאנחנו נעביר, למשל הטבה בקרקע למילואימניקים. כל חוק יגיע לבית המשפט, והערך השווה יהיה ערך זהה.
“תפקידה של הביקורת השיפוטית הוא לא להבטיח רק את קיומו של הליך החקיקה המיטבי או הליך חקיקה נאות במובן המינהלי אלא להגן מפני פגיעה קשה וניכרת בעקרונות היסוד של הליך החקיקה.
“אין נושא שנקרא ביקורת שיפוטית. זה מובנה. כמו שאני יושב כאן ומדבר, יושב לצדי עורך דין תומר רוזנר. אני לא רואה בו ביקורת שיפוטית, אנחנו עובדים ביחד. אם תהיה ביקורת, תהיה ביקורת.
“בשבוע שעבר ראינו גם איך שבג"ץ הוציא צו על תנאי על חוק שיזם חברי, חבר הכנסת עמית הלוי, ושחוקק כאן ברוב גדול של חברי הכנסת, לאיסור העסקת עובדי הוראה שמזדהים עם טרור. זה דבר שמסכן חיים, כי זה מעביר מסר שאפשר להזדהות עם טרור, ועדיין ליהנות מכל טוב מדינת ישראל. המחיר יהיה דם.
“מי שיש לו מה לטעון בבית המשפט, יבוא. יש לכבוד היועצת המשפטית טענה, תבוא ותטען בבית המשפט. מה שקובע, ומי שקובע בפרלמנט אלו החוקים וחברי הכנסת, נקודה.
“אני רוצה להזכיר שאפילו מי שטוען שצריכה להיות ביקורת שיפוטית על חקיקה, הביקורת השיפוטית הזאת, היא לאחר שהכנסת סיימה את הליכי החקיקה, והיא נתונה לבית המשפט. היועצת המשפטית לממשלה הופכת את עצמה, בלי שום הסמכה, בלי כלום, למין גורם-על שבעצם עומד בשער הכניסה לאפשרות בכלל לחוקק.
“היום הנחתי חוק הרבה יותר נוקשה. הממשלה, באישור בית משפט, אדוני היושב-ראש, קבעה שאל-ג'זירה פוגעת בביטחון המדינה, על סמך חוות דעת ביטחוניות, והחוק הופל. אני חוזר שוב, שיהיה ברור: בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד חוק שמגן על מדינת ישראל מפני כלי תקשורת זר אשר פוגע באופן ממשי בביטחון המדינה.
“אומרים לנו: רק 22 חוקים ביטל בית המשפט העליון ב-30 השנים האחרונות. אבל כל אחד ואחד מהיושבים כאן יודע שיש עוד עשרות רבות של חוקים, שבכלל לא הגיעו לשולחנו של בית המשפט העליון, כיוון שהם נפסלו לפני כן על ידי הייעוץ המשפטי.
“לא הגיוני שאנחנו כרשות מחוקקת נחוקק חוקים ותבוא הרשות השופטת ותפסול אותם
“מערכת משפט שמבטלת חוקים, מערכת משפט שכופה את עמדותיה הערכיות על ציבור גדול ורחב, היא איננה מערכת חזקה והיא איננה מערכת עצמאית.