“הוא מהלך משלים לחקיקה שעברה במסגרת חוק ההסדרים לקידום התחרות במערכת הבנקאית, שהמערכת הבנקאית יש לה השפעה בעיניי דרמטית ביוקר המחיה במדינת ישראל ומכאן החשיבות של הנושא הזה.
“אנחנו חולקים היום מתווה אמיתי שייצור רגולציה חדשה שתאפשר כניסה של שחקנים חדשים לעולם הבנקאות, שיתחרו על לב הלקוחות, ייתנו הצעות ערך טובות יותר, ייתנו שירותים טובים יותר, פריקות של מוצרים וכולי.
“איי של בנק ישראל, כן היכולת לצאת מהקופסא וגם לשקול את שיקולי התחרות בצורה משמעותית. גם תוצאה שהיא יציבות, גם תחרות. משהו מאוזן, זה בסדר ומצוין.
“הרפורמה הזאת ומה שעשו ברפורמה הזאת הוא שהחליטו להכניס ולערבב בשר עם חלב אחרי שעשו את ההפרדה הזו בעבר, ובעצם לאפשר למוסדיים, לארגונים, ארגוני ענק, ששולטים על טריליוני שקלים שלנו, כספי הפנסיה שלנו בעצם, ובוחרים איפה להשקיע אותם ובמי להשקיע אותם, ובעצם לאפשר להם להיות בעלים של בנק.
“ואני מצפה פה גם מחברי הקואליציה – עוד נותר זמן לתקן, ולהשאיר לפחות את אחת מאבני היסוד האלה עומדות כדי לשמור על כספי הפנסיה של כולם, ועדיין להעביר רגולציה מקלה על הקמה של בנקים חדשים שיתחרו בבנקים הקיימים ויאפשרו פתיחה של השוק הזה לתחרות.
“צוהריים טובים לכולם, אנחנו בדיון ובהצבעה האחרונים, בעזרת השם, על הרפורמה לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות. בעיניי יום גדול, יום חשוב ומשמעותי מאוד, עם בשורה גדולה לעם ישראל, בפתיחת שוק הבנקאות לתחרות אמיתית שתאפשר לכל אזרח במדינת ישראל לקבל שירותים טובים יותר, במחירים טובים יותר.
“אני מברך על הצעת החוק שאולי לראשונה תפתח תחרות אמיתית במערכת הבנקאות. ואם מדברים על יוקר המחיה, כך נלחמים ביוקר המחיה, מאפשרים תחרות, נותנים לכמה שיותר שחקנים להיכנס למערכת הבנקאית, וכך אנחנו נראה הוזלה גם במכשירים הפיננסיים, בוודאי בשוק העסקי שצמא למקורות תקציב שונה ונוסף.
“יש דברים אחרים שמקדמים את התחרות, שאותם, אגב, לא הכניסו לחוק. למשל, היעדר ביטוח פיקדונות מוסדר. למשל, חסמי המימון לבנקים חדשים. למשל, תמריצים לבנקים החדשים באמצעות מימון מדינה לרכישה של מערכות טכנולוגיות מסוימות.
“אנחנו ממשיכים היום ומסכמים את הדיון ברפורמה. יש לנו שלושה דברים שנותרו פתוחים. אם אני צריך לשים את זה בראשי פרקים אז יש את הסעיף שבו עסקנו אתמול של תמרוץ הבנקים הקטנים – שאני אשמח לשמוע את התשובה שלכם וההתייחסות שלכם אחרי השיחה עם החשכ"ל – יש את המעבר על הסעיפים שנותרו אחרי כל השינויים שעשינו בהם ותיקוני הנוסח שנצטרך לעבור על זה, להקריא ולאשר אותם וכן כמובן להציג ולסכם את ההסדר שבין האוצר ודרור שטרום לגבי נושא המוסדיים.
“שבאמת בנק ישראל לאורך בטח כל עבודת הוועדה ודיוני הוועדה הזאת ספציפית עשה צעדים משמעותיים מאוד בקידום ההיבטים התחרותיים, ועל כך צריך להצדיע להם.
“כי מי שיאתגר את הבנקים יהיו הגופים הקטנים, יהיו הגופים היותר נגיד להם, שגם מוכנים אולי לקחת יותר סיכונים כאלה ואחרים.
“אנחנו בדיון היסטורי של חוק שרוצה לייצר תחרות במערכת הבנקאית. במקום זה אנחנו מתעסקים בנושא שכר הבכירים בבנקים. זה ערבוב והנושא הזה הוא לא הנושא המשמעותי בדיון הזה.
“פה אנחנו יודעים מה החסם. החסם הוא לקוחות. חייבים לזרוע כאן איזה סעיף שמחייב תוך פרק זמן ששר האוצר יוציא כללים בהם המדינה משתמשת בכלים שלה לנתב ולהסליל לקוחות חדשים עם כסף של ממשלה לבנקים צעירים.
“אני רוצה להגיד לך, אני לא מאמין בבנקים. הם עושקים את האזרחים, הם עושים רע לאזרחים, ואנחנו תומכים בהצעתך.
“אין אחד בינינו, שיושבים כאן, ואין אחד אפילו מהאזרחים שיושבים איתנו, שלא מבין שהבנקים השתוללו. הרווח הוא בלתי נתפס, קרוב ל-40 מיליארד שקל.
“בשלוש השנים האחרונות, במצרפי, בין 30 ל-34 מיליארד שקל רווחי הבנקים הם רק כתוצאה מעליית הריבית – שום השקעה ושום ייצור ושום כלום, עליית הריבית. ותקשיבו, אזרחי מדינת ישראל, מאיזה כסף? מהכסף שלכם.
“אי-אפשר להטיל ספק בכך שעשיתם כברת דרך ארוכה מאוד ומשמעותית באופן החשיבה, בצורה ובנכונות לייצר מוכנות לקראת תחרות אבל חלק מהדבר הזה הוא גם ניהול דיון נפרד עם כל משפחה על האופן שאתם מחילים עליהם נב"תים.
“זאת אומרת שהמערכת הבנקאית התחרותית פה היא לא כל-כך תחרותית.
“הן ירדו הרבה, כי פעם ראשונה אנחנו מטפלים בבנקים באומץ, ומכניסים לפה בנקים קטנים שמייצרים תחרות, ונוזיל את האשראי בצורה דרסטית לאזרחי מדינת ישראל.
“כאן אנחנו, המחוקקים, צריכים לעמוד לצד הצרכנים, לצד הציבור, ולומר לבנקים: די.
“אין צורך שאני אקריא את הכול – אנחנו מבקשים להבהיר שאנחנו מבקשים מהבנקים ומכל נותני השירותים לא להקשות.
“ומה קיבלנו בתמורה ליעילות הבנקים? יותר ריביות. שכל אחד יבדוק בחשבון שלו כמה ריביות אנחנו משלמים כל יום, כך שהבנקים, במקום שישקיעו חלק מהכסף בקליינטורה שלהם, כדי לעזור להורדת יוקר המחיה של מדינת ישראל ועם ישראל, גורמים ליותר הוצאות, ליותר כאבי ראש למשפחות.
“אין לי בעיה שבנק ירוויח, יש לי בעיה שבנק עושק. כשבנק בא לעשוק את הציבור – יש להם 277 מיליארד בעו"ש, יושבים בעו"ש ואתה לא מקבל עליהם יתרה.
“אבל ראה איזה פלא: מי הרוויח הכי הרבה כסף בשנת 2024? הבנקים. על חשבון מי? על חשבון האזרחים.
“סכום אסטרונומי – 535 מיליארד שקל יש בעו"ש שלא נותן כסף, לא נותן רווח, והבנקים כן עושים מזה כסף. הם שמים את זה בבנק ישראל בריבית אפילו קטנה, וזה הון, ומגלגלים את זה.
“ההצעה אומרת בקול ברור: לא ניתן לתאגידים ולבנקים לגרוף רווחי ענק על חשבון אזרחי ישראל כאשר אלו נאבקים לסיים את החודש.
“עד היום רק הבנקים השקיעו את הכספים האלה והרוויחו, השיאו תשואה של 10%, לצורך העניין, על הכסף הזה. זאת אומרת הבנקים שלשלו לכיסם כ-30 מיליארד שקלים בשנה.
“אחד החסמים המשמעותיים להגברת התחרות במערכת הבנקאית בפרט והפיננסית בכלל הוא המונופול שבו מחזיקים הגופים הפיננסיים על המידע של לקוחותיהם. חוק שירות מידע פיננסי מחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, הנקראים פינטק, בהסכמה של הלקוחות. הפינטקים יכולים להציג ללקוחות כמה הם בדיוק משלמים על השירותים הפיננסיים שהם צורכים, להציע הצעות משתלמות יותר, לסייע בניהול פיננסי, לספק מידע לחיתום הלוואות ועוד.
“אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול, אחרי שאנחנו שומעים שהבנקים הרוויחו שיא השנה, מעל 30 מיליארד שקלים על חשבוננו, כמובן, הבנקים יצאו בכותרות שהם יחזירו כספים. הם יחזירו 3 מיליארד שקלים לאזרחים, לחיילים, לסטודנטים, לעצמאים. אממה, אף אחד לא הסתכל על האותיות הקטנות – ואני רוצה רק קצת להראות לכם מה זה אומר האותיות הקטנות, ועד כמה זה רלוונטי.
“צעדים שנועדו להגביר את התחרות במערכת הבנקאית תוך שמירה על יציבות המערכת, הם האמצעי היעיל והנכון ביותר על מנת לשפר את התמסורת עבור הלקוחות הקמעוניים.
“מאידך, השבוע התפרסמו הדוחות הכספיים של הבנקים עבור שנת 2024 – שנת המלחמה, אני רוצה להזכיר לכם, שנה של ירידה ברמת החיים, שנת הגירעון, שנת הקיצוצים במשק – בנק לאומי דיווח על רווח שיא של 9.8 מיליארד שקל, הגבוה אי-פעם. הצמיחה במשק שלילית, בנק לאומי צומח ב-40%, ומציג 17% תשואה על ההון. מדהים. כמובן, הולך לחלק דיבידנד לבעלי המניות. גם בנק הפועלים לא נשאר מאחור, והציג רווח שיא של 7.6 מיליארד שקל בשנה. אלו לא סתם מספרים. הרווחים האלה הושגו על חשבון הציבור.
“מצב זה הוא אינדיקציה נוספת לריכוזיות המערכת הבנקאית, שגם לאחר צעדים רבים להסרת חסמים ולהגברת התחרות, היא עדיין אינה תחרותית מספיק.
“צעדים שנועדו להגביר את התחרות במערכת הבנקאית תוך שמירה על יציבות המערכת, הם האמצעי היעיל והנכון ביותר על מנת לשפר את התמסורת עבור הלקוחות הקמעוניים. הממשלה פעלה רבות לקידום התחרות במערכת הבנקאית, בין היתר על ידי קידום רפורמות, כמו ניוד בקליק, בנקאות פתוחה.
“כלום, בבקשה. זה כלום. מה, אתם עושים צחוק? הרווח הנקי של בנק לאומי – 9.8 מיליארד.
“נמשיך להילחם בבנקים, ברווחים שלהם. אין לי בעיה שירוויחו, אבל שלא יתעשרו על חשבון הציבור החלש ויעשקו אותו. לזה אנחנו לא מוכנים.
“כאן יש לנו הזדמנות להגדיל את ההכנסה הפסיבית של כל אזרח בישראל בלי לפגוע בכיסו של אף אחד מלבד הבנקים, שמרוויחים בגדול מהסטטוס קוו הקיים.
“ברגע שתיפתח תחרות בין הבנקים וכל בנק יריב עם הבנק האחר על הכסף של הלקוח, בסופו של דבר התזוזה של השוק הזה, הנענוע של הגיגית הזאת, תגרום לכל הבנקים להתחרות על הכסף שלך ושל חבר הכנסת בליאק ושלי. כך אנחנו נרוויח יותר ויותר ויותר.
“הבנקים רק מרוויחים. יש הערכה שהם מרוויחים מהריבית הזאת 9 מיליארד שקל בשנה.
“יש 535 מיליארד שקל בעובר ושב של הציבור הישראלי, וזה ממשיך לשרת רק את הבנקים, והכסף הזה לא נותן כלום לאזרח הרגיל.
“רווחי הבנקים ממשיכים לטפס לשיאים חדשים, כאשר הם נהנים מפער הריביות ההולך וגדל, בזמן שהריבית במשק עולה הכסף של הציבור ממשיך לישון בחשבונות העובר ושב, והפער בין מה שהבנקים מרוויחים לבין מה שהאזרחים מקבלים רק הולך ומתרחב.
“אנחנו נעשה עכשיו מהלך משלים – כבר דיברנו על זה, אתם מכירים את זה – נאפשר לחכ"אות, אני מקווה, לתת פיקדונות. ואז גם את האלמנט האחרון שעוד נשאר מהתחרות, נגישות לכסף זול, ניתן לכולם.
“ומה שהם אומרים, נכון לשנת 2024, כבר לפני שנה, אדוני היושב-ראש, הבנקים הרוויחו על גב משקי הבית 4 מיליארד שקל בריבית, שהם פשוט קיפחו את משקי הבית ואת העסקים הקטנים, שהם לקוחות יותר מוחלשים עם פחות כוח מיקוח. פשוט, תסלחו לי, בעברית – דפקו אותם בריבית.
“מה שקורה היום – גזלת הבנקים. הכסף של האנשים בחשבון הפשוט, העובר ושב, האינדיבידואלי, הפרטי, של כל אזרח ואזרח – הריביות המצטברות במצב הכלכלי הנוכחי, והרצון של הבנקים וההתעקשות של הבנקים לא להוריד את הריבית, או לעצור לפחות מצידם את העלייה – חייבת לבוא תשובה למה הם לא משלמים את הריבית על הכסף הנצבר בחשבונות, שהם משתמשים בו ונהנים ממנו כבנקים בניהול העסקים שלהם.
“כן, הבנקים הגדולים נושכים בנו עוד פעם ועוד פעם, ואם יראו אדם נופל, עוד יותר ידרסו אותו.
“ואם אתה לקוח, למשל, שלא מהעשירון העליון, אתה מהמוחלשים בעם, מה קורה? אם אתה צריך פעם חריגה, הם יושבים לך על הווריד, יושבים לך על הצוואר: עכשיו תבוא, תפקיד, אם לא – חוזרים, מחזירים לך, מוציאים לך את כל האיומים מהארסנל שלהם, בשביל שמה?
“אתה נותן להם ומאפשר להם – נותן להם הרבה פריווילגיות – כדי שהבנקים יהיו איתנים. בין איתנות לבין הרווחים שיש להם היום יש פער גדול מאוד, והיום אנחנו כאנשי ציבור אומרים: צמצם את זה.
“הנושא השני נוגע לעידוד התחרות בשוק האשראי על ידי הרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני, ועל ידי כך מניעת מצב שבו יש שחקן השולט בחברת כרטיסי אשראי, אך הוא נעדר תמריצים לפעול באופן אגרסיבי באותו שוק.
“אין תחרות בבנקים. אם כבודו רוצה לפתוח בנק, לא פשוט לפתוח בנק בישראל. אין תחרות. ולמה? כי רוצים לחזק את הבנקים. מרוב שרוצים לחזק את הבנקים, שכחו בכלל את האזרחים.
“ודווקא בשל המצוקה הזאת של מאות אלפים שנמצאים במינוס, יש כאן חוסר התחשבות, לעיתים אפילו התעמרות של הבנקים.
“האמת היא שאנחנו בדואופול קשה במדינת ישראל שגם המפקח על הבנקים וגם בנק ישראל לא מצליחים להתמודד איתו. בסוף יש הרבה מאוד כשל שוק במקום הזה, והכנסת היא אולי הגורם היחידי שבאמת מסוגל לתת מענה לדבר הזה.
“החוק מונח לפניכם הוא צעד נוסף להגברת התחרות במערכת הבנקאית ומהווה השלמה לרפורמות שטרום ולהפרדת חברת כרטיסי האשראי "כ.א.ל" מבנק דיסקונט לפני כשנה.
“כתוצאה, הריבית שמשקי בית משלמים לבנקים על האשראי וההלוואות עלתה בצורה ניכרת, אבל מצד שני, הריבית שהבנקים משלמים לכולנו על הפיקדונות עלתה הרבה הרבה פחות. למה זה קורה? בעיקר בגלל היעדר תחרותיות במגזר הבנקאי.
“בחודשים האחרונים אנחנו דנים על זה שהם מקבלים כסף בסדרי גודל שלא יתוארו. הבנקים מרוויחים עד כדי כך שהביאו באחד החוקים שהיו מצורפים לתקציב שאישרנו בוועדת הכספים – להטיל עליהם מס יתר על רווחים גבוהים, והגענו והעברנו את החוק הזה.
“אם הם יוכלו לקחת שקל מהאזרח, הם ייקחו גם את השקל הזה מהאזרח. זה הבנקים. זה הבנקים. כשהם יכולים להכניס את היד שלהם לכיס של האזרח, הם לוקחים.
“אבל, תגידו לי אתם: 26 מיליארד שקל רווח נקי בשנה לחמשת הבנקים הגדולים זה יציבות? זה לא יציבות – זה יותר חזירות.
“בנק הפועלים – 7.4 מיליארד שקלים, דווקא בשנה של מלחמה. מדהים.
“להפך – היום הקרטל הבנקאי הזה, אין בו תחרות כמעט. בנק ישראל, אני יודע, עושה מאמצים – לא מספיק בכלל לטעמי. צריך להכניס תחרות בין העיניים בשוק הבנקאי הזה.
“הבנקים לוקחים את הכסף שלך, שומרים אותו אצלם לפעול איתו, כי הוא גמיש, הוא שמור עכשיו לדורות, לכמה שנים, כי הפיקדון הזה בא לעסקאות שהן ארוכות, וגובים ממך אחוזים מתוך הפיקדון – כמה זה היה, 2%?
“זה נכון שבהתחלה התנגדו, אבל אני חושב שכשרואים את המצב, שהבנקים מרוויחים פה על גב אותם אזרחים, מרוויחים במיוחד על האזרחים המוחלשים – הגיע הזמן שניתן להם עוד מכה קטנה, כי זה לא מספיק, והבנקים צריכים לחטוף גם מכה גדולה מאיתנו, המחוקקים, על מנת שהציבור ירוויח.
“תחרות הוגנת היא דבר מבורך, והיא מהלך שמייצר תוצרים משובחים יותר, מדויקים יותר וטובים יותר לכולם.