אבי דיכטר
Avi Dichter
“פרשת אלטלנה היא פצע פתוח בלב האומה, אך היא גם שיעור קריטי בחשיבות האחדות ומניעת מלחמת אחים. זוהי חובתנו במערכת החינוך להמשיך ולהבטיח שהדורות הבאים יכירו את סיפורם של לוחמי האונייה ואת גבורתם כחלק בלתי נפרד מהנרטיב של תקומת ישראל.
“אני אומר לך, חברת הכנסת פרידמן, ובכלל לחברי הכנסת, ולך אדוני היושב-ראש, אחת הבעיות הכי קשות שלנו זה האנשים שמתוך רצון טוב עושים משהו רע. זאת אומרת, רואים כלב נטוש, אוספים אותו, לא כל כך בודקים.
“אנחנו פועלים להצללה, שהיא חשובה מאוד מבחינתנו, והעצים הם מרכיב מאוד משמעותי גם בהצללה וגם בדברים נוספים: ריאות ירוקות וכו'.
“עובדים זרים – המדינה אישרה בהחלטת ממשלה להגדיל את מספר העובדים הזרים מ-30,000 ל-70,000. היום יש 50,000, אבל הסרנו את הנושא של אי-ודאות שהיה לחקלאים לאורך הרבה מאוד שנים, עשרות שנים.
“המחשבה של דורות קודמים הייתה שהייבוא הוא זה שיאזן והוא זה שגם יוריד את המחירים. אלא איך אומרים, חבר'ה, לא איזון ולא בטיח. הסיפור לא הוריד את המחירים, גם לא השאיר אותם. הוא רק גרם להם לנסיקה.
“אבל התמיכה, הנהלים – הם לא רק להמתה, אלא בעיקר כדי לאפשר למשל הגדלה של כלביות, כדי שיהיה אפשר לאכסן יותר כלבים. זה אולי צוואר הבקבוק הכי משמעותי.
“לשאילתה בנושא הכלבת – בהחלט סוגיה מטרידה מאוד, מפני שאנחנו נמצאים כבר כמעט שלוש שנים במציאות שבה גם מדרום, מרצועת עזה – בעקבות המלחמה שם הגדר נפרצה והייתה תנועה של כלבים משוטטים משם לתוך ישראל, בעיקר לנגב המערבי; גם בלבנון – המלחמה שמתנהלת שם; וגם – או הייתי אומר אפילו בעיקר – מיהודה ושומרון, ששם אנחנו רואים עלייה בהיקף הכלבים המשוטטים שנכנסים משם לארץ.
“כשר החינוך, שמטעמו אני עונה, הלימוד של אירוע אלטלנה הוא נושא חשוב במערכת החינוך גם עבור שר החינוך. פרשת אלטלנה היא פצע פתוח בלב האומה, אך היא גם שיעור קריטי בחשיבות האחדות ומניעת מלחמת אחים. זוהי חובתנו במערכת החינוך להמשיך ולהבטיח שהדורות הבאים יכירו את סיפורם של לוחמי האונייה ואת גבורתם כחלק בלתי נפרד מהנרטיב של תקומת ישראל. זיכרון האלטלנה חשוב כדי להבין לאן אסור לנו להגיע; האחריות שלנו וגם של שר החינוך היא למנוע קרע בעם, שיכול להוביל לאלימות. פרשת אלטלנה מקבלת כבר היום הנכחה בתוכנית הלימודים בהיסטוריה, והיא מופיעה גם בבחינות הבגרות במסגרת הלימוד על מלחמת העצמאות והקמת צה"ל וכן במסגרת החינוך החברתי בשעות המחנך בחטיבה העליונה.
“שנינו זוכרים היטב את השקף שהשר הקודם עודד פורר העביר לי, שקף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאומר שמשנת 2000 – אין לנו נתון לפני זה, אבל משנת 2000 עד שנת 2020, הנתון רלוונטי גם עד 2023 – זאת אומרת, במשך 23 שנה, גברתי חברת הכנסת הרכבי, במשך 23 שנה התוצרת החקלאית שמיוצרת בארץ לשוק המקומי הייתה 2 מיליון טון ירקות ופירות בכל שנה, במשך 23 שנה. האוכלוסייה גדלה ב-50%. התוצרת שמיוצרת בארץ לשוק המקומי לא גדלה ב-1%.
“גם על החלב, אותו הדבר – רפורמת החלב הייתה רפורמה לא טובה מבחינת משרד החקלאות, רעה מאוד למדינת ישראל. בלמנו אותה, למגינת ליבם של אנשי אגף התקציבים באוצר.
“עובדים זרים – המדינה אישרה בהחלטת ממשלה להגדיל את מספר העובדים הזרים מ-30,000 ל-70,000. היום יש 50,000, אבל הסרנו את הנושא של אי-ודאות שהיה לחקלאים לאורך הרבה מאוד שנים, עשרות שנים. היום החקלאים יודעים שאם משרד החקלאות וביטחון המזון קובע שעל הקרקעות שיש להם, בתמהיל הגידולים שיש להם, הם יכולים לקבל 100 עובדים זרים – הם יקבלו 100 עובדים זרים, ולא יקבלו 50 או 60 עובדים זרים בגין מגבלה שהייתה בעבר, מגבלת סרק. אין לה שום הצדקה ואין לה שום סיבה. אגב, גם אין לה שום הסבר.
“אנחנו למדנו את זה, והחלטנו לשנות ולהפוך את האסטרטגיה, למגינת ליבם של אנשי אגף התקציבים באוצר – אני חייב להודות – וקבענו שהאסטרטגיה היא: עמוד מרכזי – ייצור חקלאי בארץ, ויבוא יהיה עמוד תומך. לצורך זה העברנו החלטת ממשלה, אדוני היושב-ראש, החלטת ממשלה לפני כשנתיים, שקובעת שבתוך עשר שנים – גברתי חברת הכנסת הרכבי – בתוך עשר שנים הייצור החקלאי בישראל של ירקות ופירות יגדל ב-33%.
“- - מאחר שהאזור הזה של השומרון, כפי שאמרתי, הוא במירכאות כפולות ומכופלות ספק הכלבת המרכזי כרגע של מדינת ישראל.
“האוכלוסייה גדלה ב-50%. התוצרת שמיוצרת בארץ לשוק המקומי לא גדלה ב-1%.
“באופן עקרוני עומד שר החינוך על כך שרצוי שלא לקבוע תוכני לימוד בחקיקה, זאת על מנת שלא לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך או למזכירות הפדגוגית, וכדי לשמור על הסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 1 לחוק חינוך ממלכתי.
“גברתי חברת הכנסת הרכבי, אני לא יודע אם את מודעת – בעשר השנים האחרונות ננגסו בישראל קרקעות חקלאיות בהיקף של 320,000 דונם. אדוני היושב-ראש, 320,000 דונם – כאחד שמכיר את השטח, 320,000 דונם זה שטח רצועת עזה.
“למרות זאת, אנחנו עומדים ביעדי התוכנית השנתית של 2026. במהלך השנה, במחצית הבאה של השנה, גם לאור העלייה במקרי הכלבת, אנחנו צפויים להגדיל את היקף הפיזור בכ-25% לעומת השנה הקודמת, ובסך הכול אנחנו נגיע לכ-870,000 פיתיונות שיפוזרו.
“אני אומר לך, חברת הכנסת פרידמן, ובכלל לחברי הכנסת, ולך אדוני היושב-ראש, אחת הבעיות הכי קשות שלנו זה האנשים שמתוך רצון טוב עושים משהו רע. זאת אומרת, רואים כלב נטוש, אוספים אותו, לא כל כך בודקים. אגב, אוספים אותו בעזה, בחופשה מהמילואים או בסיום המילואים, אוספים אותו בלבנון באותן נסיבות, אוספים אותו מהמילואים ביהודה ושומרון. הוא נראה כלב נחמד, הכול טוב ויפה. מביאים אותו הביתה, לתוך שטחי קו ירוק - -
“עוד מעט, פורר. בעשר השנים האחרונות היבוא גדל פי חמישה, פי חמישה. כשיבוא גדל פי חמישה והמחירים לא יורדים, לא נשארים, אלא עולים למעלה, צריך לחפש אסטרטגיה אחרת. אנחנו למדנו את זה, והחלטנו לשנות ולהפוך את האסטרטגיה, למגינת ליבם של אנשי אגף התקציבים באוצר – אני חייב להודות – וקבענו שהאסטרטגיה היא: עמוד מרכזי – ייצור חקלאי בארץ, ויבוא יהיה עמוד תומך. לצורך זה העברנו החלטת ממשלה, אדוני היושב-ראש, החלטת ממשלה לפני כשנתיים, שקובעת שבתוך עשר שנים – גברתי חברת הכנסת הרכבי – בתוך עשר שנים הייצור החקלאי בישראל של ירקות ופירות יגדל ב-33%. כדי שזה יקרה, אתה צריך את אמצעי הייצור, שאלה עובדים זרים, מים, קרקעות, וחדשנות טכנולוגית, מחקר ופיתוח.
“אתן לכם דוגמה אחרת: בעולם הביצים, שהוא עולם מאוד רלוונטי, לאור המלחמה בצפון נפגעו לולים, והלולים שנפגעו, מה לעשות, ייצרו פחות ביצים או לא ייצרו בכלל. נאלצנו לפתוח מכסות פטורות ממכס ליבוא ביצים כל חודש בהיקפים שבעבר עשינו רק בפיקים של החגים, של חגי תשרי ופסח. משכנו את זה, אנחנו עכשיו רואים שיותר ויותר לולים חזרו לעבוד. נתנו מכסה של כפל גידול לכאלה שיש להם מכסות ואין להם לולים, כדי שיגדלו בלולים שיש להם מקום ואין להם מכסות. חיברנו את הדברים האלה. חודש יוני – אחרי הרבה מאוד זמן, החודש הזה הוא חודש שאנחנו לא מייבאים ביצים, שזה כבר אומר משהו – שמתחילים לאזן את השוק.
“התוכנית פועלת במודל pay for success, מודל מימון חדשני המבוסס על שותפות בין המגזר הציבורי למשקיעים פרטיים, ובו המדינה מחזירה את ההשקעה בתוספת תשואה רק אם הפרויקט משיג את יעדיו המדידים.
“חשוב להדגיש כי אין מדובר בתוכנית רווחה של מענק ללא תמורה, אלא במענה תעסוקתי מותנה; הזכאות ניתנת למי שהגדילו עבודה, לימודים, החלו עבודה חדשה לאחר אבטלה או חזרו לעבודה לאחר תקופת אבטלה.
“בהקשר המגדרי, פעילות המינהל מתמקדת בצמצום חסמים ייחודיים לנשים, ובפרט לאימהות ולנשים חד-הוריות, במטרה לאפשר השתלבות בתעסוקה איכותית, הגדלת היקפי משרה, קידום בשכר וחיזוק עצמאות כלכלית.
“תופעות של אלימות מצד יהודים כלפי פלסטינים הינן בניגוד לחוק, בניגוד למוסר ואף בניגוד לערכי העם היהודי.
“הראשון, ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היא חומת המגן של מדינת ישראל ורובם ככולם של המתיישבים הם חלוצים וציונים אמיתיים שמחזקים בצורה משמעותית את ביטחונה של המדינה.
“על פי המוצע, ערכות ישנות אלה, שנשמרו עד כה בבתי החולים, יועברו לשמירה במשטרת ישראל, אלא אם כן תוגש על ידי נפגעי העבירה התנגדות לכך.
“עם זאת, נתונים שהוצגו בדיונים בוועדות הכנסת מלמדים כי יישום החוק מעורר קושי, ומרבית הערכות נותרו בבתי החולים בתנאים שאינם מיטביים.
“קיים קושי לכבול את שיקול הדעת של בית המשפט באמצעות קביעת דרישה ראייתית קשיחה בחקיקה ראשית, דווקא לגבי סוג מסוים של עבירות; 3.
“עמדת גורמי המקצוע היא שהצעת החוק עוסקת בעניין פרטני ביותר שלא מתאים להסדירו במסגרת חוק בתי המשפט.
“חשוב להדגיש עובדה ברורה: בשלב זה אין כל פער בכשירות המבצעית של מרכיבי האחזקה הבסיסיים לרשויות. מרכיבי ההגנה ליישובים הרלוונטיים ממשיכים להיות מוקצים בהתאם להערכת המצב הביטחונית ולסדר העדיפות המבצעי.
“בהקשר המגדרי, פעילות המינהל מתמקדת בצמצום חסמים ייחודיים לנשים, ובפרט לאימהות ולנשים חד-הוריות, במטרה לאפשר השתלבות בתעסוקה איכותית, הגדלת היקפי משרה, קידום בשכר וחיזוק עצמאות כלכלית. הרקע לפעילות זו הוא ההבנה כי פערי השכר בין נשים לגברים אינם נובעים מגורם יחיד אלא משילוב של חסמים מבניים בשוק העבודה: חלוקה בלתי שוויונית של נטל הטיפול בילדים ובבני המשפחה; תת-ייצוג נשים בתפקידי ניהול ובמוקדי קבלת החלטות; ריכוז נשים בענפים ובמקצועות בעלי רמות שכר נמוכות יותר; פערים בהיקפי ההעסקה, וכן אפליה ישירה ועקיפה. מצבי החירום הביטחוניים מאז אוקטובר 2023, ובכלל זה סגירת מסגרות חינוך ושיבושים בשגרת העבודה, מחדדים עוד יותר את הפגיעה התעסוקתית באימהות ואת הצורך במענים ממוקדים.
“אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מגישת ההצעה חברת הכנסת לזימי, לפני שאני מתייחס נקודתית להצעה של חברת הכנסת לזימי, אני רוצה לומר שני דברים עקרוניים. הראשון, ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היא חומת המגן של מדינת ישראל ורובם ככולם של המתיישבים הם חלוצים וציונים אמיתיים שמחזקים בצורה משמעותית את ביטחונה של המדינה. הדבר השני, מערכת הביטחון מגנה כל פגיעה בפלסטינים חפים מפשע. תופעות של אלימות מצד יהודים כלפי פלסטינים הינן בניגוד לחוק, בניגוד למוסר ואף בניגוד לערכי העם היהודי. בנוסף לכך, האלימות הזו מכתימה את ציבור המתיישבים כולו ופוגעת גם באינטרסים הבין-לאומיים של מדינת ישראל.
“מבחינה חברתית וכלכלית, הרשות מבהירה כי הפחתת המס על ספרי לימוד היא כלי לא יעיל לסיוע לשכבות החלשות, שכן היא מעניקה הטבה גורפת לכלל האוכלוסייה, לרבות לשכבות החזקות.
“פטורים או שיעורי מס מיוחדים פוגעים ביציבות הזו, ואי-עמידה קפדנית על העיקרון האחיד עלולה לפרוץ סכר ולהוביל לגל של דרישות דומות להפחתות מס מצד סקטורים נוספים במשק.
“עמדת גורמי המקצוע היא שהצעת החוק עוסקת בעניין פרטני ביותר שלא מתאים להסדירו במסגרת חוק בתי המשפט. הכלל בדבר איסור פרסום שם חשוד, כפי שהוא קיים כבר היום בחוק, דורש שיתקיים חשש לנזק חמור וממשי לחשוד אם שמו יפורסם, על מנת שזכויותיו יגברו על עקרון פומביות הדיון. איזון זה מתבצע על ידי בית המשפט בכל מקרה לגופו, בהתאם לראיות המוגשות לו ולכללי הקבילות והמשקל הרגילים בעניינן. לעמדתנו, אין מקום לקבוע הסדר פרטני לגבי דרישה ראייתית קשיחה וקונקרטית, אגב נסיבות ספציפיות מאוד בחקיקה הראשית.
“מבחינה חברתית וכלכלית, הרשות מבהירה כי הפחתת המס על ספרי לימוד היא כלי לא יעיל לסיוע לשכבות החלשות, שכן היא מעניקה הטבה גורפת לכלל האוכלוסייה, לרבות לשכבות החזקות. כדי להשיג ניצול אופטימלי של תקציב המדינה, עדיף לבחור במנגנון של תמיכה ישירה באוכלוסייה הנזקקת, תמיכה שתאפשר מעקב קל ועמידת עלויות מדויקת. יישום החוק יגרור אובדן הכנסות שנתי ישיר למדינה המוערך בכ-90 מיליון שקל, סכום שיגדל עוד יותר בשל הצורך בהשקעת משאבי אכיפה ובשל החשש מפני העלמות מס. אי לכך, אני מבקש מחברי הכנסת להתנגד להצעה, ולהביא לכך שההצעה תוסר מסדר-היום. תודה רבה.
“התוכנית מופעלת על ידי משרד העבודה, בשיתוף קבוצתSFI ועמותת ידידות טורונטו, וצפויה לסייע לכ-600 אימהות חד-הוריות להשתלב בתעסוקה איכותית, לצאת לעצמאות כלכלית ולייצר מוביליות חברתית עבורן ועבור ילדיהן.
“בכך התוכנית מסירה חסם מרכזי בדמות טיפול בילדים, ומאפשרת להורים, ובעיקר לאימהות חד-הוריות, להרחיב את השתתפותן בשוק העבודה.
“רשות המיסים העלתה את הנימוקים הענייניים, המקצועיים, והיא מתנגדת להצעת החוק מהסיבות הבאות: ראשית, מס ערך מוסף הוא מס עקיף פשוט ויעיל, החל באופן שוויוני על כלל המוצרים, על כלל השירותים ועל כל הצרכנים במשק. פטורים או שיעורי מס מיוחדים פוגעים ביציבות הזו, ואי-עמידה קפדנית על העיקרון האחיד עלולה לפרוץ סכר ולהוביל לגל של דרישות דומות להפחתות מס מצד סקטורים נוספים במשק.
“עם זאת, מסגרת התקציב שהועמדה לטובת הנושא לשנת 2026 לא אפשרה מענה מלא לכלל מרכיבי הביטחון ביישובים, כפי שניתן ליישובים אלה בשנים קודמות.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. רשות המיסים העלתה את הנימוקים הענייניים, המקצועיים, והיא מתנגדת להצעת החוק מהסיבות הבאות: ראשית, מס ערך מוסף הוא מס עקיף פשוט ויעיל, החל באופן שוויוני על כלל המוצרים, על כלל השירותים ועל כל הצרכנים במשק. פטורים או שיעורי מס מיוחדים פוגעים ביציבות הזו, ואי-עמידה קפדנית על העיקרון האחיד עלולה לפרוץ סכר ולהוביל לגל של דרישות דומות להפחתות מס מצד סקטורים נוספים במשק. מעבר לכך, שימוש בשיעור מס אפס שמור בחוק בעיקר לעסקאות יצוא שאינן מהוות צריכה בישראל, או למקרים חריגים וייחודיים במיוחד. הכללת ספרי לימוד בהטבה זו תיאלץ את רשות המיסים להשקיע משאבים רבים בפיקוח נרחב, כדי למנוע דיווחים כוזבים על סיווג המוצרים הנמכרים, ותייצר חיכוכים משמעותיים ומתמשכים בין העוסקים לבין הרשות סביב סוגיה זו.
“במהלך מלחמת התקומה אפשרנו לעובדים זרים שעבדו בארץ בעבר – סיימו חמש שנים, חזרו למדינותיהם – להגיע לכאן לעוד פרק זמן של שלוש שנים. זה היה רווח מצוין, מפני שהחקלאים הכירו אותם, הם הכירו את החקלאים, הם הכירו את העבודה.
“אף אחד לא הבין למה יש 30,000 עובדים זרים ולא יותר, כשהצורך הוא הרבה יותר. התגברנו גם על זה.
“חימם לב לראות איך עזבו רק 10,000. הסיפור היה יכול להיות עזיבה של כל ה-30,000 בלי שום בעיות, אם הממשלה התאילנדית הייתה מתעקשת להמשיך.
“העובדה הזו, שהבאנו מסרי לנקה, וזה לא בדיוק הסתדר, הביאו מאקוודור, מקמבודיה, ממלאווי, מירדן – אני מדבר על עובדים שמביאים בהסדר של GTG, Government to Government, לא בהבאה פרטית דרך קבלנים.
“בתוך פרק זמן קצר יחסית, נדמה לי שבתוך שנה, פחות משנה, הגדלנו את מספר העובדים הזרים מ-30,000, ל-70,000, קודם כול, כדי שאם הם יעזבו, הפגיעה בחקלאות תהיה קטנה מאוד.
“כשהתחילה מלחמת התקומה, כפי שאמרתי, היו פה 30,000 עובדים זרים, רובם תאילנדים. לאור הפגיעות הקשות – יש הרוגים, יש פצועים, יש חטופים, מקרב העובדים התאילנדים – ממשלת תאילנד, ביוזמה ממשלתית, הריצה לכאן טיסות חילוץ. בתוך זמן קצר שליש מהעובדים הזרים עזבו את ישראל בחזרה לתאילנד.
“אמרתי קודם לכן, אני ביקשתי לבדוק אפשרות של הצבה של מיגון שהוא לא המיגוניות התקניות, אבל משהו שנעשה בעבר, היה מאוד אפקטיבי, והוא יכול לתת פתרון הרבה יותר טוב לשטחים חקלאיים פתוחים.
“משרד החקלאות לא אחראי על נושא המיגון, המיגוניות האלה או המיגון בכלל. יחד עם זאת, בגלל ההבנה שלנו והחיבור הכי מהיר בין ביטחון לבין חקלאות, עשינו את המהלך.
“במהלך מאוד משמעותי שהממשלה נקטה, לבקשת משרד החקלאות, העלינו את התקרה ל-70,000 עובדים זרים, כדי לשחרר את האי-ודאות מהחקלאים.