מיכל מרים וולדיגר
Michal Waldiger
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם. שינינו חוזרים באגף השיקום ובביטוח לאומי שהפלו נפגעי נפש ואת בני המשפחות שלהם. העברנו את חוק הכאב הפסיכיאטרי, ועשיתי באמת רבות רבות. אבל עדיין, בשל בורות עצומים שנפערו במדינת ישראל במשך 73 שנה, יש לנו עוד הרבה הרבה עבודה כדי למלא את אותם חורים ולהעמיד את בריאות הנפש, הבריאות הנפשית, במקום הראוי לה.
“אני מסיימת. חברי הכנסת, אנחנו רק באמצע הדרך, היעדים הבאים שלנו כבר מונחים על השולחן. אנחנו נשבור את המונופול המרחבי כדי לאפשר חופש בחירה במקום אשפוז, נקים מסגרות מעבר לשיקום בקהילה ונרחיב את מד"א נפשי ומתכללי בריאות הנפש. אנחנו נמשיך לעשות ולעשות, ואתם, חברי האופוזיציה, תמשיכו לבכות ולבכות. אנחנו נמשיך לעבוד, לקחת אחריות, ולהביא את ישראל ואת אזרחי ישראל למקומות טובים יותר. תודה רבה.
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם.
“כי בריאות הנפש, בעיניי, שוב, הכול חשוב, אבל בריאות הנפש זה האירוע, זה האירוע שלנו. ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם לא נטפל עכשיו. יש דברים שצריך לטפל עכשיו, כי אם לא מטפלים עכשיו, זה רק גדל וגדל, ואני לא יודעת מה יקרה בעוד שנה או שנתיים כתוצאה ממה שהיה לפני שנתיים ושלוש.
“בתחום של בריאות הנפש קיבלתי לא מעט תלונות לגבי בתי חולים.
“הנושא שלשמו עליתי זה כן הנושא שמציק לי מאז ומתמיד, וזה בריאות הנפש וכמובן התורים הארוכים שממשיכים, וממשיכים, וממשיכים. אני יודעת שמשרד הבריאות עוסק ככל יכולתו, אבל בעיניי לא מספיק.
“העולם של התמודדויות הנפש מלא בסטיגמות, שקצת יורדות עם השנים, ועדיין אין באמת מודעות והכלה, וזאת התמודדות קשה לא פחות מהקושי הנפשי.
“היא משווה לסרטן ואומרת שאם מגלים סרטן בשלב ההתחלתי יש סיכויי החלמה הרבה יותר גבוהים, צריכים לטפל בו מיידית, וכך עושים. לא כך בבריאות הנפש. אומרים: תבוא כשיהיה מסוכן, תבוא כשיהיה יותר קשה. זה לא כיבוי שריפות, אסור שזה יהיה.
“ופה אני מגיעה לנקודה חשובה – אומרת אותה בחורה צעירה מבית מאזן בקיבוץ מירב – אני כל כך רוצה לצעוק לעולם, לכל מי שיש לו דרך לעזור, המענה שניתן לקשיים נפשיים הוא לא מספק. הצורך גדול הרבה הרבה הרבה יותר מהעזרה שקיימת. זמן ההמתנה לטיפול פסיכיאטרי, גם בקופה וגם בפרטי – שזה עולה המון – הוא לא הגיוני בעליל, ולא מתחיל להיות מותאם לחומרת המצב.
“מערך בריאות הנפש במדינת ישראל בשנת 2025 נמצא בעומס בלתי אנושי. ההמתנה לטיפול בלתי מתקבלת על הדעת. מחלקות מלאות עד אפס מקום. השיקום – מה עוד אפשר לומר עליו שטרם נאמר? משפחות קורסות, מתמודדים מתייאשים.
“בעוד המערכת מתמודדת עם קשיים עצומים – ה-1.4 מיליארד שקל שנוספו לתקציב בריאות הנפש בשנת 2024 זה בהחלט יפה, אבל לגמרי לגמרי לא מספיק – החברה הישראלית עושה דבר שהוא כמעט בלתי נתפס.
“יש לנו עוד הרבה מה להיאבק עד שנגיע לאיזו ישורת מסוימת שהיא בסיסית – אני לא מדברת עוד על יותר מכך – לאותם מתמודדי נפש.
“השנה יום זה נושא משמעות מיוחדת עבורי, כיוון שהוא מתקיים לראשונה בהתאם לחוק שיזמתי, שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חוק שמכיר ביום הזה כיום ממלכתי במדינת ישראל.
“זה מה שקורה היום במדינת ישראל: במקום לטפל באנשים שזקוקים לטיפול, המערכת מפנה אותם לעולם הפלילי, ושם הם נקברים תחת ערמות של תיקים מיותרים, מאחורי סורג ובריח, במקום לקבל טיפול.
“הזמינות של שירותי בריאות הנפש בישראל, לצערי, עדיין מוגבלת. בכל מקום בארץ ועל אחת כמה וכמה בפריפריה. היא רחוקה מרחק מהמקום בו היא אמורה להיות.
“כל זה היה פתיח להצעת החוק שלי, הצעת חוק חשובה מאין כמותה. היא מונחת בפניכם.
“המצב הקיים דה פקטו מעבה את הסטיגמה, כי מה שקורה זה שאדם שכן מכיר במחלה שלו ומטפל בה, הוא לא יזכה לקבל רישיון, ואדם שלא מטפל בעצמו, יוכל לקבל.
“באה המלחמה ולפי נתוני משרד הבריאות שנמסרו אך אמש בוועדת הבריאות הכניסה למערכת כ-300,000 מטופלים פוטנציאליים נוספים. 300,000. ולשאלתנו, זה כנראה יותר מכפול ממי שקיים היום, ומי שמכיר את העומס היום מבין עד כמה זה כמעט בלתי אפשרי, אולי אפילו בלתי אפשרי.
“מדי שנה יום בריאות הנפש מצוין ברחבי העולם ב-10 באוקטובר, וכך גם מוצע שיתקיים במדינתנו. על פניו, יאמרו אלה שפחות מבינים בתחום – בסך הכול, זהו חוק דקלרטיבי שעוסק בעיקר בהעלאה למודעות. כמה שהם טועים.
“מדינת ישראל מעבירה בימים אלו רפורמה בתחום המזון והתמרוקים שמכונה "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". במדינות רבות באירופה ובעולם בכלל קיים יום כזה, היום הבין-לאומי לבריאות הנפש, שמצוין בכל 10 באוקטובר. גם לנו מגיע.
“מאז הקמתה ועד הלום הוזנח עולם בריאות הנפש. השקענו באימון הגוף, השקענו ברכישת ידע וביצירה ואיסוף כספים ונכסים, אבל אימון ופיתוח חוסן נפשי לא היה. ומערכת בריאות הנפש הציבורית הוזנחה והורעבה גם היא.
“- - אנחנו נצליח סוף-סוף לדאוג לאירוע הזה לקרות, לשירות ההכרחי הזה לקרות. ואני מקווה שזה יקרה בקרוב, שלא יהיו לנו עוד נפגעים בנפש ובגוף בשל היעדר השירות הכל-כך חיוני הזה.
“ולכן לקחתי אחריות וויתרתי על התפקיד שלי, ויתרתי על תפקיד סגנית שר האוצר, ויתרתי על הצוות שלי, צוות יקר ואהוב, וביקשתי להעביר את כל התקציב של הלשכה שלי למאמץ המלחמתי, ובהתאם – לבריאות הנפש.
“כדי שזה לא יקרה חלילה לאף אחד, צריכים להעלות את המודעות לבריאות הנפשית, שכולנו מחפשים ורוצים אותה, וכדי שזה יקרה, צריך גם את החוק הזה.
“בבריאות הנפש ובכלל בתחום של טיפול בנפש אין לנו רצף טיפולי. יש כל כך הרבה חורים ותהומות, שפשוט אין מה לעשות.