“הממשלה צריכה לבחור אם היא מתייחסת לפיתוח הצפון כאל יעד בסיסמאות או שהיא באמת רוצה לעשות צעדים פרקטיים שיובילו את הצפון קדימה.
“מדינה שרוצה להבטיח את עתידה, חייבת לחזק את אחיזתה בנגב ובגליל; חייבת להביא לשם משפחות צעירות, חינוך איכותי, תעסוקה מתקדמת, תחבורה מודרנית וביטחון אישי; חייבת להפוך את הנגב והגליל למוקדי משיכה ולא לאזורי ויתור.
“ולכן, כמסר כללי לגבי קריית שמונה אני יכול לומר לך, כיו"ר המל"ג, כמי שהוביל השקעה של כ-600 מיליון שקלים בקריית שמונה בשלוש השנים הקרובות, בהקמת אוניברסיטה, שזה יעד מרכזי לשיקום הגליל והעיר עצמה, הדברים האלה קורים.
“לגבי הצעתה של חברת הכנסת רון בן משה, הנושא של קידום וחיזוק הפריפריה זה דבר בהחלט חשוב מאין כמוהו בכלל ובקריית שמונה בפרט.
“אנחנו חד משמעית, ואת זה צריך להדגיש כאן נדמה לי, כבר מזמן לא הופעתי פה אצלך, כך שחשוב מאוד לשים על זה דגש, המטרה שלנו היא פיתוח, היא לא רק שיקום. זו טעות מאוד גדולה להגביל את עצמנו רק לשקם מה שנפגע. במלחמה הזאת הצפון סבל מההזנחה רבת השנים, בממשלות שונות, ואם רוצים לשקם אותו באמת צריך לפתח אותו.
“הם צריכים לקיים פיתוח והם לא מצליחים. אני מעריך שחלק גדול מהעניין זו שיטת העבודה מול תקומה. תקומה החזיקו כסף גדול ומנופים חזקים מול המשרדים והם מגיעים להבנות די בקלות עם משרדים חזקים כמו משרד החינוך. לעומת זאת בצפון זה מפולש מאוד.
“יחד עם זאת, ובניגוד לנטען בתיאור הקצר של ההצעה לסדר-היום, לגבי היעדר תוכנית ממשלתית הכוללת את חצור, חשוב להבהיר כי משרד ראש הממשלה מוביל מהלך רחב ומקיף בהתאם להחלטת ממשלה מס' 3556, מיום 4 בדצמבר 2025, לגיבוש תוכנית אופרטיבית לפיתוח מרחבי של כלל מחוז הצפון.
“אנחנו יודעים כולם מה החשיבות של חיבור הצפון בוודאי למרכז, לתל אביב, לירושלים. גם רמת הגולן צריכה להיות חלק מהמהלך הגדול הזה. החשיבות בנושא הזה ברורה. כשאנחנו בונים תשתיות, אנחנו מאפשרים לאנשים לגור או לצאת ממה שנקרא אזור קו החוף, אנחנו מאפשרים להם להגיע למקומות אחרים.
“ואנחנו רוצים לחזק את חצור למען הגולן, למען כל הצפון, למען הגליל, כי זה השער שלנו.
“לאורך שנים לא דאגו לפתח את הצפון, לא ייחסו לו את תשומת הלב הראויה שמגיעה לו. המלחמה רק החריפה את הבעיה.
“מדובר במוכר לקרדות מקצועי. 30 שנה שהם מאכילים אותנו לקרדות מימין ומשמאל; שלוש פעמים הכריזו על הקמה של אוניברסיטה בגליל על תל חי; מ-1998 מטוסים נחתו כבר במנחת בקריית שמונה.
“ובבית הזה נדונה הסוגיה של איך אנחנו הופכים את הגליל לחבל ארץ פורח ומשגשג מקריית שמונה ועד אחרוני הקיבוצים והמושבים. הדבר הזה, אדוני היושב-ראש, הדבר הזה חייב להיות צוואה שמותירים לפתחנו עדה פיינברג-סירני ויתר מקימי קיבוצי, מושבי וערי הגליל.
“אני מבקש מכם לתמוך בחוק הזה, כי אנחנו לא נפקיר את הגליל, וזה מתחיל ביישובים כאלה. כשאני מדבר על מעל 40% לא יהודים – תבינו שלא מפסידים את הגליל. לכן החוק הזה הוא חוק ציוני חשוב מאוד למען מדינת ישראל.
“קריית שמונה מוגדרת בתוכנית הפיתוח כאחת משלוש ערי ראשה, כמנוע צמיחה לכל הגליל המזרחי, כעיר אקדמית שבה הופכת בימים האלה מכללת תל-חי לאוניברסיטת קריית שמונה בהקמה, לצד פיתוח מענים משלימים בהפיכתה לעיר אטרקטיבית ושוקקת חיים.
“– אין פה העדפה לפריפריה ולו במיל, לו במילה אחת. מה כן יש כאן? בואו נראה: תתאפשר זיקה אישית או עסקית לשר משרי הממשלה, וכן יתאפשר מינוי של זיקה פוליטית לשרי הממשלה.
“לכן המטרה של החוק להעניק לכל הרשויות, בפריפריה, בדרום, בצפון, ירוחם, מצפה רמון, ערד, בית שאן, מגדל העמק – בכל שנה 15 מיליון, לגרום לתיקון של עוול ולאפשר להם עוד כסף לחוסן ולחינוך, לעשות פה ממש מעשה של צדק.
“המציאות, לצערנו, היא שהאזור הזה פשוט מנותק מהמדינה. הצפון מנותק מהמרכז – נהריה מנותקת, הגליל מנותק, גם כרמיאל מנותקת.
“אני לא כל כך אוהבת את המושג שיקום. שיקום – מישהו יעשה בעזה, את הצפון אנחנו צריכים לפתח, ואני שמחה שהשר אלקין הוא זה שאחראי על המשימה החשובה הזאת.
“הוא חטף את המלחמה יותר קשה, תקופה יותר ארוכה של פינוי, ועכשיו השאלה היא איך לוקחים את הכסף הזה – ואגב, אנחנו כבר בדיונים אולי נגדיל אותו ונאריך את התוכנית, לא לחמש אלא ליותר שנים – ובאמת שמים אותו בכמה מנועי צמיחה, מחוללי צמיחה.
“למעשה, הצעת החוק הזו – יש חשיבות לתת משאבים לפריפריה, לקדם את צמצום הפערים, לתת משאבים.
“אני אומר דבר אחד: זה מה שמנחה אותנו – כל הדיונים והמהומות שנשמעים מסביב, וכל הריקושטים – כל מה שנעשה בוועדת הגז יגיע לפריפריה, לאזור הנגב והגליל. וכמו שהבטחנו, נחזיר את המפונים לביתם בשלום ובצורה מכבדת.
“בא הפרויקטור, התפטר הפרויקטור, ואז בא אלקין ואז באו ראשי רשויות. אממה, כלום לא נעשה. עכשיו אומר אלקין שהוא מכין תוכניות לשיקום הצפון, והוא מצפה לקבל על זה מחמאות.
“ודבר אחרון, שהוא בעיניי הכי חשוב, והוא קשור לא רק ליישובים המפונים, אלא לכל אזור הצפון, ובראשו קו העימות, וזה קידום של האזור הזה קדימה.
“היושב-ראש, חברי הכנסת, המעבר של ישראלים מן המרכז לצפון ולדרום, לקרב את הפריפריה למרכז, ואני מוסיף גם לקרב את המרכז לפריפריה, חשוב גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית – כך אמר בנימין נתניהו עת התרחשה הטרגדיה וחזר לכיסא ראש הממשלה באוקטובר 2009. אבל הבטחות לחוד ומציאות לחוד.
“אני אגיד לך, השר וסרלאוף, לפני שאתה הולך לחפש מפות ובורח מפה: בסוף יש לך תקציב אחד. שנים הם גונבים את הפריפריה, והיום אתה הופך את זה לחוק.
“והמאבק הזה בעיני הוא לא רק צודק. אני אומר שהוא גם מוסרי, ציוני, והכי חשוב: הוא הכרחי והוא קריטי בתקופה הזאת, תודה רבה.
“אל תיתנו לצפון להיעלם. הגליל הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. הממשלה חייבת להתייחס אלינו בהתאם – לבנות תוכניות עבודה ייעודיות במשרדים ולהעביר תקציבים - -
“הוא אומר דבר פשוט: התקבלה החלטה מצוינת לפני כשנה וחצי לפיתוח הגולן בהסכמה רחבה. הוא עשה את מה שצריך; מדינת ישראל לא מבצעת את מה שצריך.
“האם סביר שאדם במרכז יקבל שירותי רפואה טובים יותר? סביר או לא סביר? למה אני, תושבת הנגב, לא יכולה לקבל שירותי רפואה כמו מי שגר במרכז? למה? המתנה ל-MRI לוקחת תשעה חודשים בנגב.
“ידעו שרק אוניברסיטה תהיה ה-game changer. ואת ה-game changer הזה נתניהו חיסל, כמו הרבה מאוד דברים אחרים שהוא חיסל בחודשים האחרונים.
“- - מעולם לא הייתה פריחה בנגב ובגליל כמו בזמן שאריה דרעי היה שר שם; אריה דרעי היה שר וחידש את המושג הגאוני "פריפריה חברתית", דבר שלא היה במשך שנים.
“היעדר השוויון מתבטא גם ברמת היישוב, ורוב הרשויות המקומיות באזורי הפריפריה שייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים חלשים. במילים אחרות, הפריפריה הגיאוגרפית היא במידה רבה גם פריפריה חברתית וכלכלית.
“בהחלט נבראה כאן בריאה מאוד מאוד מרתקת ממשרד הנגב והגליל, שהועברו אליו סמכויות ויחידות מכל מיני מקומות, באמת נושאים שונים ומשונים שלכאורה הקשר ביניהם לבין הנגב והגליל הוא מקרי בלבד, אבל האירוע המרתק ביותר הוא כמובן לקחת ממשרד החקלאות של השר דיכטר את נושא התכנון ולהעביר את כל התכנון הכפרי למשרד הנגב והגליל במטרה אחת – הרי בהסכמים הקואליציוניים זה כתוב באופן מפורש – לא כדי לתכנן את המרחב הכפרי, אני לא יודע מי עכשיו יתכנן את המרחב הכפרי, אלא כדי לפעול להכשרה של ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון.
“כתושבת הגליל ויו"רית שותפה בשדולה לפיתוח הגליל, וגם כחברה בוועדה המיוחדת לפיתוח הנגב והגליל, אני רוצה לפנות לממשלה, לשר החדש וליו"ר הוועדה – הגיע הזמן להשקיע באזור שלנו.
“אבל בתחום הזה של נגב וגליל יש כל כך הרבה משימות, שלהרכיב עליו את הטלאי על טלאי הזה, את הפאצ'ים האלו, זה מיותר לחלוטין.
“מרחבי הארץ הדרומיים והצפוניים זקוקים להעדפה מתקנת, זקוקים ליד מכוונת ומעמיקה בתחומי בריאות – אנחנו חיים פחות בפריפריה; חינוך – אותו דבר, כל כך הרבה מה לעשות; בהשכלה גבוהה, תשתיות פיזיות, משילות, שכל כך הרבינו לדבר לפני הבחירות, וצריך להעמיק ולעסוק בנושא הזה גם כעת.
“פרויקט שנכשל בטיפול האסון הקרב ובא, שמעט מהצלחותיו קורות ביישובי מרכז, ותושבי הפריפריה, שנתונים לסיכון מוגבר, ננטשים.
“אני שואלת את עצמי: רגע, אנחנו יושבים בבית הזה כבר כמה שנים – אני לפחות עוד מעט שנה שמינית – ומדברים על צמצום פערים, לראות איך אנחנו מחברים בין פריפריה למרכז ונותנים שוויון הזדמנויות לכולם, ובא לכאן סגן שר, וככה, במחי יד, אומר: לא, לא, לא, אנחנו נייצר את הפערים מחדש.
“סיימתי שנתיים וחצי עם יכולת לתרגם תפיסת עולם למעשים; להעניק העדפה מובנית ושיטתית לפריפריה, לא כחסד אלא כחובה שלנו וכזכות שלהם לקבל הזדמנויות שוות; לתת מקום שווה ומכובד לכולם, בדגש על אנשים עם מוגבלות; לשמור ולהקפיד על חופש יצירה בתרבות ועל פעילות עצמאית בספורט, והרבה השקעה בתשתיות, בעומק ובשיטות.
“כשר חינוך הקמתי ב-2012, אחרי 40 שנה בהן לא הוקמה אוניברסיטה חדשה בישראל, את אוניברסיטת אריאל. חלף כמעט עשור. ממשלה בראשותי תקים אוניברסיטה בגליל, שתהווה עוגן מרכזי לחיזוק הצפון כחלק מתוכנית לאומית רחבה.