“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, כמובן, ברכות על עצם הצעת החוק של רשות מקרקעי ישראל להקצאת קרקעות מהרשויות המקומיות למתקנים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. זה דבר מאוד מאוד חשוב, ולדעתי, ככל שנפתח יותר ויותר את התחום הזה, ייטב לכולם – גם לנו, גם לנושא של איכות הסביבה וגם לנושא של איגום משאבים בנושא של אנרגיות, לשלב אותן בכל תחומי החיים. אני רואה בכך חשיבות מאוד מאוד גדולה וענקית, בנושא הזה.
“אבל היום אותם מגינים, חלוצי הנגב, ניצבים חסרי אונים מול שעון חול ביורוקרטי שמאיים לעצור את פועלם. לפי החוק הקיים, בשנת 2027, ממש בשנה הבאה, רמ"י תהיה רשאית להפסיק להקנות זכויות במקרקעין לאותן חוות. המשמעות: מפעל חיים של עשרות שנים, חקלאות, תיירות ומיזמים גדולים, השקעות עתק של משפחות שנתנו את נשמתן למען מדינת ישראל ועמדו כקו ההגנה שלנו בדרום, עלולים לרדת לטמיון בגלל סעיף טכני, שרירותי, של תאריך תפוגה. זהו מצב שלא נוכל להשלים איתו. זו לא דרכה של הציונות. זו לא דרכה של התנהלות של מדינה חפצת חיים השומרת על חלוציה.
“צריך לומר שאין לנו הרבה מטמנות במדינת ישראל. מי שאחראית לתחום של הקמת מטמנות וכדומה זו רשות מקרקעי ישראל, כמובן עם ועדות התכנון. מקבלים שם את האישורים אם לפתוח מטמנות, לא לפתוח מטמנות, את אתרי ההטמנה עצמם. אני כן רוצה לומר לך שבסופו של דבר באמת אנחנו צריכים להיגמל מהטמנה.
“אני רוצה להזכיר לך, האירוע התחיל שאני באתי לרמ"י ואמרתי להם למה צריך חקיקה? הרי אני אדבר לשכל הישר שלהם והם יסכימו. הייתי תמים, זה היה בתחילת הקדנציה.
“כמה מכרזים פורסמו? כמה זכו? מה עלות העתקת הספארי מרמת גן לפארק אריאל שרון? מה התקציב שאתם נותנים לטיפול המצוק בסידני עלי? האם יש מנכ"ל לרשות מקרקעי ישראל?
“כתוצאה מאי מענה ואי הארכת מתן זכות לשיווק מגרשים רק לבני מקום, ראשי הרשויות העדיפו להקפיא את שיווק המגרשים דרך רמ"י עד שתהיה תשובה לאותה סוגיה. המשמעות היא אי שיווק מגרשים ואי מתן מענה לאותם צעירים ביישובים הערביים בכלל, וגם ביישובים הבדואים בצפון.
“אני חושב שזאת הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, שתעזור מאוד לרשויות באזורי הפריפריה, כולל כאלה שאני מטפל בהם עכשיו במסגרת תפקידי. לכן יישר כוח גדול על קידום הצעת החוק, ואני קורא לכל חברי הכנסת להצטרף ולתמוך בהצעת החוק הזאת, תודה רבה.
“זה שוב מה שעושה רמ"י כשמדובר באזרחים ערבים במדינה. היא מזלזלת בהם ולא מוכנה להגיע להסכמות איתם בשביל לא להרוס את הבתים, או לפחות לתת להם חלופות, כי הבית שנבנה על אדמה לפני 100 שנה צמוד לאדמה פרטית שקנו גם אותה לפני גם 100 שנה.
“אנחנו חוזרים על הבקשה שלנו ועל הדרישה שלנו לשחרר אותנו ממינהל מקרקעי ישראל.
“לגבי רמ"י, ידועה הדעה שלי, שאני אומר שצריך לסגור רמ"י ולפרק את רמ"י.
“זה פשוט לא יעלה על הדעת שעומד אדם אחד בשער שם, בפלישת טרייה, בתוך שלוש שנים – ואתה הודעת להם, ובצדק הודעת להם, שהם פולשים, וזה בתוך שלוש שנים, שזה נחשב פלישת טרייה – ורשות מקרקעי ישראל לא יודעת להגיע למתחם, לומר לאדון שעומד שם בהתחלה: בוא, חביבי, צא החוצה – ולבנות שם, כמו שאתה אמרת, את השכונה.
“לצערי, בהצלחה חלקית. אם היו זוכים לשיתוף פעולה, אני מאמין שכבר היינו חונכים את הכביש, ואני עדיין אופטימי שזה יקרה בקרוב לרווחתם של כלל התושבים.
“אני חושב שבהחלט צריך לדון על סוגיית רמ"י כקרטל או כמונופול. יש מקום לדיון על ההשפעות של יוקר המחיה.
“אדוני השר, קודם כול, אם כבר דיברת על פירוק, אז אני רוצה שאולי תגיד פעם אחת אם אתה גם בדעה, כמוני – לפרק את רמ"י, אחת ולתמיד. זה סתם, דיברת על פירוק, יכול לעזור לשוק הדיור.
“המינהל עושה מה שהוא רוצה, קלנר, אתה יודע את זה, גואטה, אתה יודע את זה, המינהל לא עושה את מה שהממשלה רוצה למען המילואימניקים.
“שיכון לא כאן, שיכון לא בא לוועדות הכנסת, ומינהל מקרקעי ישראל לא סופר אותנו ולא מבצע את החלטת הממשלה שאתם קיבלתם לפני כמה חודשים, לתעדף אנשי מילואים.
“רשות מקרקעי ישראל לא עושה את זה. היא לא יכולה לדווח על 500 מגרשים לאנשי המילואים. גייסתם 400,000 אנשי מילואים, 500 בשנה לא נתתם. מינהל מקרקעי ישראל עושה מה שהוא רוצה.
“ואגב, רשות מקרקעי ישראל לא סופרת את הממשלה ולא מבצעת את ההחלטה שלה בשיווק קרקעות לאנשי מילואים, וזו בושה וחרפה שהיא אפילו לא העמידה 1,000 או 2,000 קרקעות בשנה שלמה, כשיש 400,000 אנשי מילואים.
“והמנהל מתנהג כאילו הוא אדון המדינה הזאת. פונים אליו שרים, פונים אליו חברי הכנסת, פונים אליו ראשי הערים, והוא בשלו: אני מחליט, כך זה יהיה.
“בגלל הצביון המיוחד של העדה הדרוזית אנחנו לא רוצים שמישהו יתמודד על המכרזים לחלקות לחיילים משוחררים חוץ מבני היישוב. אבל רמ"י ושר השיכון, שמשמש כיושב-ראש רמ"י, לא מוכן להביא את ההחלטה – ולהביא את ההחלטה לבני המקום. אני זוכר שבממשלה הקודמת הבאנו החלטה לבני המקום גם לדליה ועוספייא, כי ראינו שגם בדליה ועוספייא לא מחלקים מגרשים לחיילים משוחררים, כי אי-אפשר להביא לא בני המקום.
“די להפקרות הזאת. אנשים רוצים אדמה, שיקנו אדמה, זאת לא אדמה פרטית שלהם.
“אז נוצר כאן מצב אבסורדי שגם הממשלה וגם הכנסת מחליטות על צעדים, מחוקקות חוקים, מעבירים החלטות ממשלה, שמים את זה כיעד לחזק את ההתיישבות בנגב ובגליל, ורמ"י עושה את עצמה ריבון. היא מחליטה מה יהיה ומה לא יהיה, מה מותר ומה אסור והיא הריבון שמחליט.
“התיקון המוצע, יוכל להקל באופן משמעותי את ההליך הקיים לעניין קבלת ההסכמות הנדרשות ולקצרו באופן שיוכל לסייע לבניית מרחבים מוגנים, כפי שלצערנו אנו נדרשים בתקופה זו.
“מובן שרשות מקרקעי ישראל היא רשות ממשלתית. תקציבה הוא חלק מתקציב המדינה, וברור שהתייחסות אליה צריכה להיות כאל רשות ציבורית בעניין הזה. נדמה לי שאין שום היגיון שהדברים ייעשו בדרך אחרת.
“בהמשך לדברים שנאמרו גם קודם – יושב פה גם שר החקלאות – הצעת החוק הזאת עוד נתמכה כשהייתי שר החקלאות, ועוד עברה הצעת חוק דומה בכנסת קודמת רק שמינהל מקרקעי ישראל התחייב להסדיר את העניין בלי חקיקה. הוא אמר: אפשר לפתור את זה בלי חקיקה. כמו שהרבה פעמים עולים פה ואומרים לנו: אנחנו נסדר את הדברים. ומה שנקרא, אמרו: נסדר את הדברים בלי חקיקה, ושום דבר לא קרה.