חילי טרופר
Hili Tropper
“אחרי כמעט שלוש שנים של מלחמה כל כך קשה, שכולנו משלמים את המחיר, שכמה חדרים ליד הצבא אומר שהוא חייב עוד חיילים כדי להגן עליך ועליי, אתם בוחרים לעמוד בצד, ששום צעקה שלכם לא תמחה מעל פניכם.
“הרמב"ם אומר "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה מחלל את ה' וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה".
“יש כל כך הרבה דברים חסרים, אפילו בחוק רגיל, אין סיכוי שעם כל כך הרבה חורים אפשר היה להתקדם. ההליך הזה הוא קביל? אפשר לעשות דבר כזה?
“הברית המשונה הזו וההתיישרות מאחורי עמדות קיצון נכונות גם להחלטת הקואליציה להגן על חסינותה של חברת הכנסת גוטליב. גוטליב חשפה זהות של איש שב"כ, ובכך סיכנה את חייו. כמה זה אסור ומסוכן אמרו גם שר הביטחון של הליכוד וגם ראש השב"כ, שהממשלה עצמה מינתה. לא הכול זה פוליטיקה, לפעמים אלה חיי אדם של לוחמינו. שוב, אחר כך אתם תגידו שאתם בצד של הלוחמים.
“במילה קצת יותר רחבה, תיאוריות הבגידה מפוררות אותנו מבפנים, הן גורמות לנו לחשוד אחד בשני, הן מונעות מאיתנו לסמוך על המפקדים האמיצים שלנו והן מערערות את הלכידות הפנימית.
“זו לא עוד קטטה פוליטית, אבל זה יושב במקום אחר לגמרי – זה יושב על שבר ערכי עמוק; מגזר שלם שבוחר במשך שנתיים וחצי של מלחמה לא להתגייס לעזרת אחיו ואחיותיו שמקיזים את דמם בחזית, ומנהיג פוליטי, ששותף בהחלטות על מלחמה וקרבות גאה בנכדיו העורקים משדה הקרב.
“גוטליב חשפה זהות של איש שב"כ, ובכך סיכנה את חייו. כמה זה אסור ומסוכן אמרו גם שר הביטחון של הליכוד וגם ראש השב"כ, שהממשלה עצמה מינתה.
“אני תוהה כיצד מרגיש מנהיג פוליטי שתומך בשליחת בניהם ונכדיהם של אחרים לחזית, בעוד בניו ונכדיו מסרבים להצטרף ללחימה ונותרים בטוחים בביתם. אני תוהה כיצד קואליציה ממשיכה, גם אחרי שנתיים וחצי של מלחמה קשה, לשמור על הברית עם מי שאמר הבוקר שהוא גאה בנכדיו העריקים. זו לא עוד קטטה פוליטית, אבל זה יושב במקום אחר לגמרי – זה יושב על שבר ערכי עמוק; מגזר שלם שבוחר במשך שנתיים וחצי של מלחמה לא להתגייס לעזרת אחיו ואחיותיו שמקיזים את דמם בחזית, ומנהיג פוליטי, ששותף בהחלטות על מלחמה וקרבות גאה בנכדיו העורקים משדה הקרב. אחרי זה אתם תגידו שאתם בצד של הלוחמים.
“במילה קצת יותר רחבה, תיאוריות הבגידה מפוררות אותנו מבפנים, הן גורמות לנו לחשוד אחד בשני, הן מונעות מאיתנו לסמוך על המפקדים האמיצים שלנו והן מערערות את הלכידות הפנימית. כל היכולת שלנו לנצח את האויב בנויה על זה שאומנם יש מחלוקות פוליטיות בינינו, אבל בסוף כולנו נעמוד זה לצד זה מול האויב, שכולנו נילחם ביחד, ואפילו נהיה מוכנים בקצה למות, חלילה, זה למען זה במלחמה על הארץ שלנו. תשאלו את הלוחמים הגיבורים שלנו בעזה ובלבנון. רבים מחברי הקואליציה מדברים הרבה על "ביחד ננצח", אבל אז שותקים מול הקונספירציות המסוכנות, ומגבים חברת כנסת שמפיצה אותן.
“משרד התרבות, אנחנו כן נרצה להשאיר את ה"רשאי" וכמובן אין לנו בעיה בהיוועצות. זה משאיר מפסיק פתח לכולם.
“מאיזה שלב מותר או אפשרי להגיד לחייל שחשב שהוא מתגייס ל-30 או 32: מעכשיו מאריכים לך ל-36? מתי אתם חושבים שזה יקרה?
“כבוד היושבת בראש, כנסת נכבדה, יש מי שעסוק בימים האחרונים בהשחרת דמותה של גיבורת ישראל סגן-אלוף אור בן יהודה. מתברר שבקמפיין נגד שירות לוחמות הכול הופך לגיטימי.
“ובכן, גם אנחנו לא נוותר, לא נרים ידיים ונמשיך להיאבק. גם מקור כוחנו הוא יסודות התורה, אבל זו שיש בה ערבות הדדית ואת "ואהבת לרעך כמוך" ואת "לא תעמוד על דם רעך", יהדות שמצווה שלא לעמוד בצד כשאחיך מצויים בסכנה ובמצוקה.
“גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, במקביל לחוק התקציב – ובעצם הם כרוכים ביחד – הקואליציה ממשיכה לקדם במרץ את חוק ההשתמטות. אומנם הרבנים אמרו בחדרים הסגורים שאין להם כוונה לאפשר גיוס חרדים, אומנם צה"ל חייב בדחיפות 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, ובחוק אין בכלל מספר יעד לתוספת לוחמים, אבל הקואליציה בשלה. מנהיגים חרדים מבטיחים תמיד שלא יוותרו ושמקור כוחם זה התורה הנצחית, וכפי שהצליחו במשך 77 שנים להימנע מחוק גיוס אמיתי, כך יהיה גם הפעם.
“גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, במקביל לחוק התקציב – ובעצם הם כרוכים ביחד – הקואליציה ממשיכה לקדם במרץ את חוק ההשתמטות. אומנם הרבנים אמרו בחדרים הסגורים שאין להם כוונה לאפשר גיוס חרדים, אומנם צה"ל חייב בדחיפות 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, ובחוק אין בכלל מספר יעד לתוספת לוחמים, אבל הקואליציה בשלה.
“כבר היטשטשה הנקודה העקרונית, הפשוטה והכואבת ביותר: בזמן מלחמה קשה, כשבחזית נופלים לוחמים, ובבתי החולים פצועים נאנקים מכאב, יש חשש שאנשים בלשכה הכי קריטית, הדמויות הכי קרובות לראש הממשלה, קיבלו לכאורה כסף ממדינה שמממנת את החמאס.
“הערים והכפרים הערביים משדרים תחושה של עייפות, כמו אדם שכבר כבה בתוכו הניצוץ, אך עדיין מצליח להתקדם מכוח ההרגל. בתחנות האוטובוס רואים אימהות שמחזיקות את יד ילדיהן חזק מדי, בחנויות שומעים לחישות על מקרים שקרו בלילה הקודם ובכל כניסה לבית ספר תלויה תפילה אילמת שלא יקרה שוב משהו, שלא תיכנס צרה דרך השער. זו אינה רק פשיעה, זו תחושת כישלון חברתי עמוק, התפוררות של האמון הבסיסי ביותר שקהילה צריכה כדי להתקיים.
“הילדים בחברה שלנו מסתובבים היום עם עיניים של אנשים מבוגרים מדי. הם ראו דברים שאסור היה להם לראות, אבות שנרצחו, אחים שנפצעו, ירי באמצע הרחוב, איטומים של זירה משטרתית מול ביתם.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 250 הרוגים בחברה הערבית, באלימות הקשה שיש שם. מדובר באזרחי ישראל, מדובר בבעיה של כולנו, זה ממש לא רק הבעיה שלהם. אני רוצה להקריא דברים שכתב לי מנהל בית ספר בחברה הערבית, דברים, באמת מעומק הלב, שחשוב שיישמעו בכל מקום, בוודאי בכנסת ישראל.
“אולי הדבר הכואב ביותר, שהוא בכלל לא קשור לפוליטיקה, לקואליציה או לאופוזיציה: עד הרגע הזה, ראש הממשלה, שהדברים קרו לכאורה בסביבתו הקרובה ביותר, לא אמר מילה. אולי עורכי דין המליצו לו לשתוק, אבל ממנהיג מדינה מצופה לנהוג לא רק על פי המלצות עורכי דין; ממנהיג מדינה מצופה להגיד משהו על פרשה כל כך חמורה; אולי לפחות להגיד את הדבר הערכי, הבהיר והפשוט הבא: לקבל כסף ממדינה תומכת חמאס בעיצומה של מלחמה זה פשע נורא, ואם מי מאנשיי נהג כך, אני מתחייב לפטר אותו באופן מיידי.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 250 הרוגים בחברה הערבית, באלימות הקשה שיש שם. מדובר באזרחי ישראל, מדובר בבעיה של כולנו, זה ממש לא רק הבעיה שלהם.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לעשות את שהיה צריך להיעשות מזמן, להכיר בשפת הסימנים. הקהילה החירשת בישראל, קיבוץ גלויות של חירשים מכל המגזרים וחלקי החברה הישראלית, שאפה להכרה בייחודה התרבותי. במקום זאת, התקבעה ההכרה בחירשות כמוגבלות, כחריג בלתי רצוי וטרגדיה של האדם החירש, הראוי לרחמים.
“היום אני מבקש להשלים את שהתחלנו, ולהביא בפני הכנסת את המסע והמאבק להכרה בשפת הסימנים ובקהילת החירשים למקומה הראוי בספר החוקים של מדינת ישראל. אני מבקש להודות מכאן לבועז אחד העם, שהנושא בנפשו, ופעל ללא לאות לקידום החוק, וכן לחבר הכנסת בוארון, שסייע להשיג תמיכה רחבה לחוק.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לעשות את שהיה צריך להיעשות מזמן, להכיר בשפת הסימנים. הקהילה החירשת בישראל, קיבוץ גלויות של חירשים מכל המגזרים וחלקי החברה הישראלית, שאפה להכרה בייחודה התרבותי.
“נדמה לי, שמעבר להכרת התודה לגיבורים, יש לנו חובה לזכור שהם עדיין נלחמים בכל יום מחדש. לזכור ולהזכיר את ההקרבה, המסירות וגם את הכאב והמחיר הגבוה שהם שילמו ומשלמים על חיינו כאן.
“התפיסה העומדת ביסוד התיקונים המוצעים היא כי לפעילות חתרנית יש פוטנציאל נזק חמור לאין-שיעור, כאשר היא נערכת בעת התקיימות פעילות צבאית נגד המדינה. לכן יש הצדקה להגביר את הענישה, הן ביחס לעבירות המצויות ברף החמור של פעילות גרם למלחמה, סיוע לאויב במלחמה וריגול חמור, והן ביחס לעבירת כניסה למקום צבאי.
“מה שחשוב לי – פשוט העניין עצמו – גם משיחות עם שירותי הביטחון, אתה רואה מה שקורה: הרבה אנשים מתגייסים לבגוד במדינת ישראל, והם מחפשים כלי הרתעה נוסף. עצם העברת החוק הזה, שמחמיר את הענישה, זה כלי נוסף בארגז הכלים שלהם.
“התרחבות התופעה מגבירה את הצורך לחזק את ההתרעה, ולהתאים את האיסורים בחוק למאפייני התופעה העכשוויים. התיקונים המוצעים מבקשים לממש את תכלית חיזוק ההרתעה על ידי החמרת הענישה ביחס לפעולות הנערכות בתקופה של פעילות צבאית נגד מדינת ישראל.
“הווליום של הקולות המפלגים יוצר את האשליה שהם יותר מהמספר הריאלי שלהם, אבל האמת היא שהארץ שלנו מלאה בטוב, בנדיבות ובערבות הדדית – בשדה הקרב, במחלקות הפצועים, בבתי האבלים, בשדות התבואה בעוטף, במשפחות החטופים ובכל מקום שצריך.
“חייבים להיאבק בקיצוניים שמפרקים את הבית על כולנו, בלי רגשי נחיתות, בלי לשתוק ובלי לפחד. אם נהסס ואם נשתוק נגלה שהסדקים הופכים לקרעים, ואולי נתעורר כשיהיה מאוחר מדי לתפור ולתקן.
“גם אחרי שנתיים עקובות מדם, גם אחרי ש-921 לוחמי צה"ל נפלו במלחמה ועשרות אלפים נפצעו, הממשלה והקואליציה מקדמות חוק השתמטות. צה"ל אומר שהוא חייב 12,000 לוחמים ותומכי לחימה באופן מיידי כדי להגן על ישראל. הממשלה מציעה אלפים בודדים, מתוכם אפשר גם שירות אזרחי, מתוכם אפשר גם חרדים בגיל 26 עם משפחה, מתוכם לאו דווקא לוחמים, ותכל'ס, גם 75% מהמספר הנמוך ממילא – אפשרי, כי רק מעבר לכך יחולו סנקציות.
“הצעת החוק מבקשת לקבוע כי חסר דת שנהרג בפעולת איבה וביקש להיקבר בחלקת הקבורה של היהודים, יהיה רשאי לעשות זאת, ואין לקוברו בחלקה נפרדת, המכונה לעיתים "חלקת חסרי דת" או "חלקת מסופקים".
“כיום כל לוחמי צה"ל שנופלים, נקברים כשווים וביחד בבתי העלמין הצבאיים, על פי החלטת הרבנות הצבאית.
“רגע, השר, בשם היהדות שרוצה לתת מקום לכולם, שנזהרת מלפגוע באנשים, שיודעת לתת להם מקום לחיות פה ביחד, ראוי שגם במיתתם יהיה להם מקום.
“אתה בעצם אומר לאנשים האלה: תמשיכו להיקבר מחוץ לגדר כי הרבנות הראשית לא ענתה לכם וכי הכנסת לא מוכנה לדון בזה. אני לא מקבל את זה.
“אך המציאות השתנתה, ולצערי, בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה מדאיגה במספר המקרים של תקיפות חיילים.
“כאשר נחקק חוק העונשין לפני קרוב ל-50 שנה, איש לא העלה על דעתו מצב שבו חיילי צה"ל יותקפו ברחובות, בתחבורה הציבורית ובשכונות מגורים. האתוס הלאומי, הכבוד וההוקרה כלפי מי שמסכנים את חייהם כדי להגן עלינו, היו מובנים מאליהם, ואולי לכן המחוקק לא ראה צורך לייחד עבירה מיוחדת למקרה של תקיפת חייל. אך המציאות השתנתה, ולצערי, בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה מדאיגה במספר המקרים של תקיפות חיילים.
“חיילי צה"ל שומרים על כולנו ומסכנים את חייהם מדי יום. הם ראויים שנעלה אותם על נס, שנגן עליהם גם במישור החוקי ונשדר מסר ברור: מדינת ישראל עומדת כחומה בצורה בין חייליה ובין כל ניסיון לפגוע בהם.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון חוק העונשין – תקיפת חיילי צה"ל, היא קריאת כיוון ברורה: תקיפת חיילים היא לא עוד מקרה תקיפה, זו חציית קו אדום.
“חברים, בבתי האבלים ובמחלקות הפצועים יש בקשה שחוזרת על עצמה – תהיו ביחד. לפעמים נדמה שלא הפער בתוכנו התרחב, אלא הפער שבין רוב העם לחלק מההנהגה. אל מול הסולידריות, הנדיבות, השותפות, ההתעלות לגודל הרגע, שנראים בכל מקום, בחלק מההנהגה אנחנו ממשיכים לפגוש צרות עין, חישובים פוליטיים, שנאה וקטטות חסרות תוחלת.
“במובן הזה, הממשלה נוחלת כישלון חרוץ ונזקפים לחובתה שנים של העמקת הפילוג. כן, יש גם אחרים שפוגעים בלכידות, אבל אין סימטריה – האחריות העליונה תמיד על הממשלה.
“מוקדם עוד לקבוע מסמרות, והדברים יעמדו למבחן הזמן, אך נראה שראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון הביאו להישגים שמשפרים משמעותית את ביטחונה של מדינת ישראל, וראוי לברך אותם על כך.
“כשקבוצות מסוימות נושאות בנטל ואחרות משתמטות ממנו בחסותכם, זה מפורר את הערבות ההדדית.
“אך גם בימים אלה חשוב לומר: האחריות העליונה של הממשלה איננה רק לשלוח מטוסים להפציץ בטהראן. אחד המרכיבים היסודיים באחריות העליונה של ראש הממשלה והדרג המדיני הוא שמירה על החוסן הלאומי ועל הלכידות הפנימית.
“אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אנחנו מתכנסים כאן כמה ימים אחרי סיום מבצע עם כלביא. מוקדם עוד לקבוע מסמרות, והדברים יעמדו למבחן הזמן, אך נראה שראש הממשלה וראשי מערכת הביטחון הביאו להישגים שמשפרים משמעותית את ביטחונה של מדינת ישראל, וראוי לברך אותם על כך.
“ערבות הדדית היא לא רק מילים יפות, היא מעשים. כשקבוצות מסוימות נושאות בנטל ואחרות משתמטות ממנו בחסותכם, זה מפורר את הערבות ההדדית. כששרים בממשלה לא מסתפקים במחלוקות לגיטימיות על דרך ועל עמדות אלא מתגוללים באופן אישי, גס רוח ובוטה נגד יריביהם, זה סודק את החיבורים והשותפות.
“בעיניים כלות אני מביט במה בוחרים חברים בקואליציה להשקיע את מרב זמנם, מרצם ושפתם. הלוואי שהיו משקיעים רק רבע מהזמן שהם משקיעים בגידופים על מערכת המשפט, בחיבורים פנימיים; הלוואי שרק רבע מהזמן שעסוקים במציאת נוסח שיאפשר השתמטות, היו משקיעים במאמץ להרחיב את השורות ולחבר את כל המגזרים בהגנה על הארץ.
“החוק הזה מבקש לתת מקום וקול לנפגעות ולנפגעים. אין חוויה אנושית מעליבה וקשה יותר מלהיות שקוף, והחוק הזה ייתן שם, פנים, למי שנפגעו.
“וגם נזכור שביום הזה ראוי לזכור ולהזכיר, שיש עדיין 53 מאחינו ואחיותינו שנמקים במנהרות עזה. גם להם יש פנים ושם, אנחנו צריכים להיות גם הקול שלהם עד שישובו כולם.
“אדוני היושב-ראש, השר, כנסת נכבדה, שותפי חבר הכנסת בצלאל, משפחות שער, יפרח ופרנקל – אחדות היא שאיפה גבוהה, אך היא לא בגדר חזון בלתי מושג. היא בידינו ותלויה במעשינו. כצעד ראשון נדמה שהדבר אשר אנו נדרשים לו הוא להשתחרר מהתשוקה להכניע בנוקאאוט את יריבינו.
“כשהתשוקה לנוקאאוט מנהלת אותנו הדרך קצרה לעולם מושגים של שואה, פשיזם, מתייוונים, בוגדים, כמו ששמענו היום בשדרות. התבטאויות קיצוניות כאלו לא צומחות בחלל ריק. קיצוניים משקים ברעל את אדמת ישראל ומנביטים בה זרעי שנאה.
“מה שברור הוא שאש השנאה כבר שורפת עלינו את הבית. ועלינו, גם יושבי הבית הזה, יש אחריות להשמיע את קולם של ישראלים רבים מכל הקשת הפוליטית שמתעקשים לעמוד נגד שנאה ובזכות המתינות. המוני ישראלים יותר שקטים, פחות אלימים, אבל לגמרי נוכחים, ישראלים שקצה נפשם ברפש.
“האחים סלוטקי חיסלו עשרות מחבלים ב-40 דקות של לחימה עד שנהרגו. כה רבים חבים להם את חייהם. נועם היה חילוני, ישי היה דתי, וכל ההגדרות הללו נשמעות משניות להגדרה הכוללת שלהם – יהודים ישראלים שנלחמים על המולדת.
“הרגעים והמעשים הפוליטיים שבהם צד אחד מנצל כוח פוליטי כדי למחוץ את הצד השני הם רגעים עכורים ומעכירים, ולא משנה מי מצוי באיזה צד.
“בזמן שהמלחמה נמשכת והממשלה מחליטה על הרחבת המלחמה, עשרות אלפי צעירים חרדים בוחרים לא להיות שותפים לנטל והממשלה מאפשרת זאת, מממנת את ההשתמטות.
“אחי הצעיר הוא מג"ד במילואים, אבא לחמישה, שעזב את ביתו כבר למעלה מ-400 ימים בשנה וחצי האחרונות; אחי המבוגר, בן 56, אבא וסבא, חזר למילואים כדי לתת כתף. אגב, הוא רב, ומבין שזו דרכה של היהדות, שמי שעומד בצד כשאחיו מקיזים את דמם בחזית עובר על "לא תעמֹד על דם רעך". כך היא דרכה של היהדות – להתגייס, לעזור, לתת כתף, לא לעמוד בצד כשאחיך נאנקים.
“האמת צריכה להיאמר: אי-הרחבת שורות המשרתים פוגעת בביטחון המדינה. אי-הרחבת שורות המשרתים פוגעת בערבות ההדדית.
“מאז שתקציב המדינה אושר, שרי הממשלה מתגאים שוב ושוב בהטבות שניתנו למילואימניקים. המילואימניקים בוודאי ראויים לכך ולהרבה יותר, אבל הם בעיקר צריכים שתחת האלונקה ייכנסו נוספים, שהרי הנטל והמחירים כבדים מדי. הם מרימים את ידם בבקשה לחילוף – שרי הממשלה רואים ומתעלמים.
“המתמטיקה פשוטה ועגומה ומפרקת אותנו מבפנים: יש מי שמגיעים שוב ושוב כי יש מי שלא מגיעים בכלל.
“המחלוקת הערכית הזאת נובעת מתוך כאבים עמוקים, אך צריך לנהל אותה בצורה עניינית, חפה משנאה. מי שאינו מסתפק במס שפתיים חלול על אחדות אלא מיישם ערבות הדדית כדרך חיים לא יכול להשלים עם הפרדה כה בוטה בין מי שמחויב להתגייס ובין מי שזוכה לפטור אוטומטי בשל השתייכות למגזר מסוים.