“וגם את חוק הפסולת, בסוף את דחקת אותי לפינה, אמרת לי זה נושא אקוטי, זה נושא דחוף, הולכים להסדיר פה את משק הבניין.
“אני לא יודע אם יש עוד ועדות בכנסת שיש כל כך הרבה תיקוני חקיקה שהגיעו ונכנסו בהסתייגויות אופוזיציוניות, והן היו הסתייגויות מהותיות.
“אבל ייאמר לזכותה של יעל שהיא לא רק הביאה לוועדה הזאת את הנושא של התנועה הקיבוצית וההתיישבות העובדת, אני חושב שהנושא של הצפון, שגם אתה מחובר אליו, אפשר להגיד שעברת דירה צפונה – אבל אין ספק שיעל הביאה גם לוועדה וגם לכנסת עצמה את המאבק המאוד מאוד גדול של יישובי הצפון. והרבה מהדברים שמתרחשים היום ביישובי הצפון, מתקציבים ועד סיוע לתושבים, לכיתות הכוננות ולצוותי הצח"י ולתעשייה בצפון, אלו דברים שבאמת נזקפים לזכותה של יעל, ובתקופה קצרה מאוד.
“מסכים עם הכול חוץ מהסיפה, אבל אין ספק שבאמת שר פנים זה דבר שמדינת ישראל לא יכולה להתקדם בלעדיו.
“אנחנו מתחילים בדיון בנושא השפעות סביבתיות ובריאותיות של הקמת מתקן לטיהור שפכים בסמיכות לבתי מגורים בעמק האלה.
“יש לנו את הפוטו-וולטאי ששמנו פה דגש מאוד משמעותי על חיזוק וביזור הסמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי והעצמה וניתוק של השלטון האזורי מהשלטון המרכזי בתקציבים ולתת לו את היכולת באמת לכלכל את עצמו, לפרנס את עצמו ולתת לאזרחים במדינת ישראל את השירות שמגיע להם, פינוי הקרקע והכנות וכל ההשלכות של המלחמה שהייתה כאן, פינוי של אסבסט, הקרינה המייננת.
“גם מול הפקחים בשלטון האזורי יש תקנות שצריכות לעבור והן לא עוברות מחוסר יכולת להעביר כל הזמן סמכויות לראש הממשלה, שזה דבר שהוא לא תקין.
“אני חושב שגולת הכותרת פה היא הסדרת משק פסולת הבניין של מדינת ישראל, שהיה נראה כמו איזה חלום שאף אחד לא רוצה אפילו להתחיל להתעסק בו, כי הוא באמת היה מורכב, לשתף פה יחד חברי כנסת מהקואליציה, מהאופוזיציה, שלטון מקומי, שלטון אזורי, ראשי ערים, ועדי עובדים, ייעוץ משפטי, ארגוני חברה וסביבה.
“ובהזדמנות זו אני אקרא לציבור להצטרף למאגר מחזיקי כרטיס אדי לתרומת איברים.
“לכן שאלתי את השאלה הראשונה, מה הצורך עד 2030? למה לא לשנתיים? זאת הייתה המהות שבשאלה.
“בסוף הוועדה הזאת מתערבת פר-אקסלנס לתוך המחוז הספציפי במה שמאיה עכשיו חידדה.
“לכן אני קורא לכל החברים שיושבים בבית הזה מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד, לתמוך בהצעת החוק ולהפוך את הוראת השעה להוראת קבע כדי שנוכל להמשיך במלחמה הבלתי מתפשרת להשבת המשילות, ההרתעה והביטחון לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
“חשוב לציין, אנחנו לא רק עוצרים את העבריינים, אנחנו גם מכים בהם במקום שהכי כואב להם – הכיס. במסגרת הפעילות שנגרמת כתוצאה מהחקיקה הזאת חולטו מיליוני שקלים מעברייני הנשק וארגוני הפשיעה – כסף ששימש לתדלק את הטרור האזרחי ברחובותינו.
“תודה רבה, גברתי היושבת בראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני עומד כאן מעל בימת הכנסת במטרה להכריע את עתידו של אחד הכלים המרכזיים והאפקטיביים ביותר שיש למדינת ישראל במאבק בפשיעה החמורה ובנשק הלא חוקי. על שולחן המליאה מונחת היום החלטה חשובה להפוך את הוראת השעה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, להוראת קבע בספר החוקים של מדינת ישראל.
“מאז תחילת 2024 הוגשו, גברתי היושבת בראש, 230 כתבי אישום בגין סחר וייבוא נשק בלתי חוקי; ומי שעוקב אחרי הפעילות של המשטרה רואה שכל יום ויום יש עוד תפיסות ועוד נשק ועוד תחמושת, רימונים ולבנות חבלה. הציגו לנו בדיון בוועדה מדגם שהם ערכו בפרקליטות במחוז ירושלים, תל אביב וחיפה. הם בחנו 109 תיקים, וב-38 תיקים מתוכם הם הפעילו את הכלי הזה ספציפית. זאת אומרת אנחנו מדברים על 40% מהתיקים שהכלי הזה משתמש ומוכיח את עצמו – מציל חיים, נותן כלי אפקטיבי לגורמי אכיפת החוק.
“מערכת אכיפת החוק אומרת לנו בקול ברור: הכלי הזה נחוץ כדי להמשיך ולהילחם על הביטחון ברחובות מדינת ישראל. אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“חברי כנסת יקרים, חבריי, הנתונים האלה הם לא יד המקרה, הם תוצאה ישירה של הכלים שנתנו כאן, בכנסת הזו בוועדה לביטחון לאומי למערכת אכיפת החוק. הודות לחוק המאבק בנשק הבלתי חוקי נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בהיקף הפעילות בשטח. חשוב לציין, אנחנו לא רק עוצרים את העבריינים, אנחנו גם מכים בהם במקום שהכי כואב להם – הכיס. במסגרת הפעילות שנגרמת כתוצאה מהחקיקה הזאת חולטו מיליוני שקלים מעברייני הנשק וארגוני הפשיעה – כסף ששימש לתדלק את הטרור האזרחי ברחובותינו.
“אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“הנתונים האלה מעודדים, אבל הם ממש לא הסיבה לעצור. הם הדלק שלנו להמשיך להגביר את הקצב להעמיק את האכיפה. מערכת אכיפת החוק אומרת לנו בקול ברור: הכלי הזה נחוץ כדי להמשיך ולהילחם על הביטחון ברחובות מדינת ישראל. אסור לנו לקחת מהמשטרה ומהפרקליטות את כלי הנשק המשפטי היעיל הזה, ואסור לנו בוודאי לחזור לאחור.
“על שולחן המליאה מונחת היום החלטה חשובה להפוך את הוראת השעה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם, להוראת קבע בספר החוקים של מדינת ישראל.
“הנשק הבלתי חוקי הוא אחד ממחוללי הפשיעה המרכזיים ביותר במדינת ישראל. הוא זה שגובה חיי אדם חפים מפשע, ולא פעם הוא גם זה שזולג ישירות לפעילות טרור כנגד אזרחי מדינת ישראל.
“מתוך תפיסה זו הובלנו בוועדה צעדים דרמטיים לחיזוק הרשויות ולשמירה על בריאות הציבור. בראש ובראשונה נכנסנו לעומק משבר משק הפסולת במדינת ישראל. במשך כמעט שני עשורים החקיקה הייתה תקועה בגלל חסמים ופלונטרים רגולטוריים, בזמן שתושבי מדינת ישראל המשיכו לסבול משרפות פיראטיות ועשן חונק. בוועדה סירבנו להרים ידיים, הובלנו מאבק עיקש, התמודדנו עם משוכות קשות, והעברנו את החוק בוועדה בקריאה השנייה והשלישית, והוא מונח כאן על שולחן המליאה. אני מאוד מקווה שבקרוב, ביחד, כמו שעבדנו בוועדה – קואליציה, אופוזיציה, משרדי הממשלה והשלטון המקומי והאזורי – נעביר אותו גם כאן בקריאה שנייה ושלישית, והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל ויעניק כלים יוצאי דופן לרשויות להתמודד עם המשבר הגדול ביותר במדינת ישראל, משבר הפסולת – לנתק את ארגוני הפשיעה ולייצר הסדרה עבור אזרחי מדינת ישראל ועבור איכות החיים שלהם.
“חברים, האתגרים שעומדים בפנינו הם אתגרים גדולים, אך השלטון המקומי הוכיח שהוא העוגן האמיתי של מדינת ישראל. ככל שנמשיך לעבוד יחד – הכנסת, הממשלה, השלטון המקומי – נוכל להעניק לרשויות את הכלים והסמכויות, וכך להבטיח לאזרחי מדינת ישראל סביבה נקייה יותר, רשויות חזקות יותר ואיכות חיים טובה יותר. תודה רבה.
“אבל עכשיו אני אפנה אלינו כאן, אל הבית פנימה. חברים, צריך להגיד ביושר, אנחנו יכולים לחוקק כאן חוקים מצוינים, והממשלה יכולה לקבוע מדיניות מרחיקת לכת, אבל בסופו של דבר מי שפוגש את המציאות בשטח הוא השלטון המקומי. בישראל ישנן 260 רשויות מקומיות, ביניהן 83 עיריות, 120 מועצות מקומיות, 54 מועצות אזוריות, שתי מועצות מקומיות תעשייתיות ועוד ועד מוניציפלי. הציבור, דרך אגב, אדוני היושב-ראש, יודע להעריך את עבודתם. לפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 72% מהציבור נותן אמון בשלטון המקומי. בסופו של דבר, מי שפוגש את המציאות, את האזרחים, מביט בהם בגובה העיניים בכל בוקר ומספק מענה, זהו השלטון המקומי.
“בשעות הקשות ביותר, כשהמערכות כולן עמדו בפני אתגרים חסרי תקדים, הרשויות המקומיות והעומדים בראשן, העובדים והעובדות, היו שם עבור אזרחי ישראל. בקו העימות, בפריפריה, במרכז, הן סיפקו ביטחון, רווחה, חינוך, דיור חלופי ומעטפת קהילתית תומכת.
“במשך כמעט שני עשורים החקיקה הייתה תקועה בגלל חסמים ופלונטרים רגולטוריים, בזמן שתושבי מדינת ישראל המשיכו לסבול משרפות פיראטיות ועשן חונק.
“בוועדה סירבנו להרים ידיים, הובלנו מאבק עיקש, התמודדנו עם משוכות קשות, והעברנו את החוק בוועדה בקריאה השנייה והשלישית, והוא מונח כאן על שולחן המליאה.
“הקדשנו שעות רבות כדי להניח את הצעת חוק אסדרת משק פסולת הבניין. הייתה פה גמישות ונכונות משמעותית מכלל המשרדים, גם מהמשרד להגנת הסביבה, האוצר, הפנים ומשפטים – כל הגורמים הרלוונטיים וודאי גם ארגוני סביבה, ארגוני חברה, שלטון מקומי ואזורי.
“אני חושב שבוועדה הזו עשינו מאמצים אדירים שהמפתח היה שיתוף הפעולה הפורה בין כולם – בין המשרדים השונים, גופי חברה אזרחית, לשלטון האזורי, המקומי ולתעשייה.
“עוד ארבעה שבועות פחות או יותר נתכנס ואני חושב שהדיון הבא בנושא של זיהום חוצה גבולות שקצת נטשנו את ההתמקדות בו לטובת הדיונים על חקיקת פסולת הבניין.
“זה מפגע שהוא טרור לכל דבר ולא משנה מה מניע אותו. בין אם מי שעושה אותו בכוונת מכוון כדי להרוג, להרוויח כסף או פשוט לזהם, המפגעים הם אדירים גם בנפש, גם בקרקע, גם במים. אין חלקה שלא נפגעת מחוסר האסדרה במשק.
“התכנסנו כדי לשמוע את העדכונים המשמחים על הצוות הבין-משרדי לאסדרת משק הפסולת במדינת ישראל. אני חושב שבחודשים האחרונים נעשו התקדמויות משמעותיות בכל הנוגע לאסדרת משק הפסולת.
“חבר הכנסת צרפתי הרכבי, יש לנו משימה ענקית להעביר את החוק הזה במליאה שזה גם אירוע לא פשוט.
“החקיקה עוברת היום בקריאה ראשונה. בקריאה השנייה והשלישית יש סוגיות רבות שצריך ללבן אותן. מפאת קוצר הזמן אנחנו רצים לדין רציפות.
“בתוך ממשלת לבנון יש ארגוני טרור, חיזבאללה ואמל שהם חברים אינטגרליים בתוך הממשלה הזו. לכן לנסות לייצר איתה איזה הליך של שלום או פנטזיה של חיים בשכנות טובה היא פנטזיה מסוכנת שבגזרות אחרות עלתה לנו במחיר דמים נוראי.
“חבר הכנסת גואטה, חברים – הכול בסדר. העברה של הדיון מוועדת הכלכלה לוועדת הפנים מאושרת?
“מרגע שפניתם אליי הפעלתי לחצים אדירים על משרדי הממשלה ודרך אגב גם על הייעוץ המשפטי של הכנסת. לא הפעלתי לחצים על רוני אבל על הייעוץ המשפטי של הכנסת כי זו חקיקה כבדה ומורכבת ולא לחינם אנחנו אומרים בואו נדון עליו בקריאה השנייה והשלישית.
“בשבוע שעבר הלכתי לנחם את משפחת בן שמחון בקיבוץ בית השיטה. זו משפחתנו של המג"ד דבש והמסר החזק והמשמעותי שחזק שיצא מהם, מההורים היקרים איציק ואיריס, הוא להמשיך ביחד ובאחדות, להרים את הראש ולהמשיך בגאווה גדולה למרות הכאב והקושי הגדול מאוד.
“הנושאים האלה לא מעניינים כל כך את החברה כולה ובטח לא את ערוצי הטלוויזיה הגדולים אבל בסוף אלה האזרחים שהצביעו עבורנו ולא משנה לאיזו מפלגה. הם הצביעו עבור זה שילחמו על הזכויות שלהם כי בתור פרטים קשה מאוד-מאוד להתמודד עם המדינה הגדולה, עם הבירוקרטיה, עם הרגולציה וכאן בוודאי שמדובר על הבית שלהם, איפה שהם גדלו, נולדו ומגדלים את הילדים שלהם.
“ההסכמות שלי היו עם הממשלה, בוודאי מול ההתנגדות, היו שאנחנו לוקחים את הנוסח כמו שהוא ורצים עליו ומתקדמים איתו. אם אנחנו מתחילים לעשות שינויים אז אנחנו מתחילים להיכנס למשחקי שינויים.
“כדי להגיע לנקודה הזו אני חושב שעל הנושא הזה שאם מבקשים להכניס שר אוצר ושר שיכון - - - אם אתה שואל אותי אז הדבר הוא ברמה של שתי ציפורים על העץ או אחת ביד וזאת כדי שנוכל לרוץ בלוחות הזמנים שאנחנו נמצאים. יש משוכה ענקית.
“אני עדיין לא השתכנעתי מה הצורך לקמט את כל המנגנון הזה כדי לדחוף את חוות השרתים דווקא בתוך הוות"ל כשבהליך התכנוני הרגיל, בוועדות המחוזיות, הדבר הזה יודע לרוץ כמו שצריך.
“יש כאן את ההערה שביקשתם בלי לייצר תקדים לגבי תשתיות לאומיות אחרות אבל כן ליידע את הרשות הרלוונטית עוד בשלב ההסמכה. זה אירוע חריג בתוך חקיקה אבל הוא חשוב.
“מצד שני, צריכים להבין שאנחנו לא זורקים מנגנון דורסני בוועדה המהירה שתדרוס גם שטחים פתוחים וגם שטחים חקלאיים.
“בסוף הכנסת היא לא הממשלה. היא מורכבת מסיעות וכיוונים שונים.
“בסוף ראשי הרשות גילו את הקניבליזם של תחנות הכוח כאשר הדבר היה בשטח שלהם והיה מאוחר מבחינתם.
“קודם כול, הכמות היא מוגבלת בצורה משמעותית מאוד-מאוד. לא מדובר בעשר בשנה ולא חמש כל שנה אלא חמש תחנות בכלל.
“בנוסף, זו הערה נכונה של חברת הכנסת צרפתי הרכבי שאומרת שלראש הרשות יש שיקולים נוספים ולפעמים שיקולים פוליטיים או לחצים כאלה ואחרים ויש את עמדת הרשות.
“בסוף החווה היא איזשהו פוטנציאל הכנסה לרשות שהיא תקום בה מעבר לנוחות של חברה גדולה שיש לה מרכז כוח אדם והון אנושי שרוצה את הדבר הזה לידה. אין לו באמת משמעות.
“איך מייצרים עכשיו אירוע של חוות שרתים שהוא לא יוצא משליטה?
“לכן אני אומר שזה לא הגיע כהליך חקיקה נורמטיבי ורגיל. זה הגיע פה כאירוע חריג. הוא חריג בפני עצמו כי הוא גם חדש והוא לחוץ, דחוף וחשוב.
“אבי וחבר הכנסת להב הרצנו, אנחנו לא מצליחים להגיע לשום מקום. כדי להגיע לחקיקה בכנסת צריך שיתופי פעולה של כלל הנוכחים בחדר.
“בסוף יש כאן צורך בפרויקט לאומי של חוות שרתים. אין על כך ויכוח ואף אחד לא חולק על כך.
“אני אומר לכולם תבואו בהבנה שאם רוצים את החוק אז צריך להזדרז איתו כי אנחנו לא רק במגבלת זמן של כנסת וממשלה אלא במגבלת זמן של הזמן שאנחנו יכולים גם להקדיש בוועדה בנושא הזה.
“הממשלה בלאו הכי מקבלת החלטות בהתאם להחלטות בין-לאומיות. זה נשמע כפילות מיותרת, אני מקווה, ולא בהכרח. לפעמים אני מעדיף שהממשלה לא תקבל החלטות בהתאם להחלטות בין-לאומית שזה בסדר, אבל זה נמצא בידי הממשלה.
“השאלה איפה עמדת הרשות באה לידי ביטוי בתכנון עצמו. לכן אני אומר שהגידור לא רלוונטי ובסוף הוא בא לידי ביטוי כעמדת רשות ולא של ראש הרשות.
“רביבו, הרבה מכבודך, פשוט דשנו בזה בדיון הקודם, וכל החברים פה, פה אחד, החליטו שזה יהיה הגידור להגדרה של זכאי.
“כשנכנסתי להיות יו"ר הוועדה, לפני 11 חודשים, אחד הדיונים הראשונים של הוועדה היה בנושא הדיור הציבורי, והעברנו אותו מהר מאוד לקריאה הראשונה כדי שתהיה לנו אפשרות לדין רציפות בכנסת הבאה, וכי כבר תקופה מאוד ארוכה אנחנו בטלטלה פוליטית אם הכנסת הזו ממלאה את ימיה או שהיא נופלת.
“מי שיש לו יכולת לקנות דירה בשווי מעל 1.75 או 2 מיליון שקלים, בסדר, שיצא מהלופ כי הוא לא צריך את הסיוע הזה יותר. אבל מי שגר עכשיו במקרה באמצע תל אביב, והוא כן רוצה ולא יודע לקנות את הדירה שהוא חי בה כרגע, צריך למצוא לו איזשהו פתרון.
“אמרתי בדיון הקודם, זה לא חוק קל, זה חוק גדול, זה חוק כבד, והוא חוק חשוב, ולכן אנחנו במרתון דיונים כדי להצליח להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית.