זאב אלקין
Ze'ev Elkin
“ולכן, היה דיון מאוד ער ויסודי על זה בתוך ועדת שרים לחקיקה, והוצגה עמדה – שהציגו אותה שם גם אני, גם השר שיקלי, וגם הוא לא נכח בדיון, אבל הוא דיבר על זה עם מזכיר הממשלה קודם השר סמוטריץ' – שהעמדה הזאת אמרה שאנחנו בהחלט מזדהים עם כך שערך לימוד תורה צריך להיות ערך יסוד חקיקתי במדינת ישראל. אבל אנחנו חושבים שהמשרתים צריכים לקבל הטבות וזכויות וסיוע מהמדינה בזכות התרומה שהם נתנו. ואין פה סתירה בין השניים.
“- - לא רק שזה לא מפריע – אני מזדהה לחלוטין עם העובדה שלימוד תורה הוא ערך בסיסי במורשת העם היהודי, וצריך להיות ערך בסיסי במדינת ישראל.
“מה שנשאר פה זה ערך יסוד במורשת העם היהודי – לימוד תורה. אני מסכים עם זה, אני חושב שיש סביב זה קונסנזוס מאוד רחב – אגב, לא רק בקואליציה, אלא גם בציבור במדינת ישראל, בלי שום קשר לזה שצריכים לפתור את סוגיית הגיוס.
“לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. יש לך בעיה עם זה?
“לא בכדי הממשלה הנוכחית העבירה תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר העניקו הטבות חסרות תקדים למשרתים בסדיר ובמילואים.
“מה שנשאר מהצעת החוק הזאת זו אמירה עקרונית על כך שלימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. ואני חושב שדווקא סביב העיקרון הזה הבית הזה יכול היה להתאחד, במקום להפוך את זה למחלוקת.
“נוסח הצעת החוק, אפרופו דווקא מה שנאמר כרגע, כלל גם השוואה בין לומדי התורה לבין המשרתים, וההשוואה הזאת תוסר מהצעת החוק לפי החלטת ועדת שרים לחקיקה.
“מוצע בהצעת החוק הזאת לעגן כראוי בחוק-יסוד את ערך לימוד התורה בעם ישראל ובמדינת ישראל כערך יסוד מבחינה חוקתית ויצירת מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים הקיימים במדינה.
“למה צריך חוק על שוויון? למה צריך חוק על דברים אחרים? למה צריך חוק-יסוד: הלאום?
“בלי הסרה של הסעיף הזה, החוק הזה לא יקודם ולא יעבור. לכן, גם ביקשנו לראות בקריאה ראשונה את הנוסח החדש. זה לא יובא להצבעה בלי שהוא יוצג לוועדת השרים. ויש החלטה חלוטה, ומאוד מאוד ברורה, שהסעיף הזה יורד.
“לא בכדי הממשלה הנוכחית העבירה תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר העניקו הטבות חסרות תקדים למשרתים בסדיר ובמילואים. לפיכך, ובהתאם להחלטת ועדת שרים לענייני חקיקה מיום 9 ביוני שנת 2026, תוסר מהצעת החוק ההשוואה למשרתים בסעיף 2, ונוסח מתוקן יובא לאישור נוסף בוועדת שרים לחקיקה לפני הקריאה הראשונה בוועדה.
“חיילים בודדים שבוחרים בשירות משמעותי למרות הקושי והאתגר האישי שכרוכים בכך הם ללא ספק ההמחשה המרשימה ביותר לאופן שבו ניתן לשרת את המדינה, ובוודאי אלו מביניהם שמתנדבים לשירות קרבי למרות שלא חייבים בכך.
“צה"ל מעניק סיוע נרחב לחיילים בודדים, בנוסף לדמי הקיום החודשיים שמקבל כל חייל: סיוע בשכר דירה, בהחזקת דירה, במימון טיסה לביקור ההורים בחו"ל, בימי סידורים, בימי כיף ועוד.
“יש סתירה בין ההגדרה שמלווה חיילות וחיילים אלו מיום גיוסם לצה"ל, הגדרתם כבודדים, לבין המאמץ שמערכת הביטחון עשה כדי שהתחושה של אותם חיילים בשירות תהיה בדיוק ההפך הגמור מהמושג הזה. אני יודע שמפקדים ולצידם אנשי משאבי אנוש, תחת ההכוונה של אגף כוח אדם, פועלים כל השנה כדי שהחיילות והחיילים הבודדים ירגישו שיש מי שמלווה אותם, שדואג להם למעטפת ראויה. בצה"ל משרתים היום למעלה מ-6,000 חיילים בודדים, וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. החיילות והחיילים הבודדים משרתים במגוון רחב של תפקידים משמעותיים, ובחרים לצאת גם לקורסי פיקוד וקצונה. צה"ל מעניק סיוע נרחב לחיילים בודדים, בנוסף לדמי הקיום החודשיים שמקבל כל חייל: סיוע בשכר דירה, בהחזקת דירה, במימון טיסה לביקור ההורים בחו"ל, בימי סידורים, בימי כיף ועוד. אבל לצד המעטפת הזאת שמקבלים החיילים משלב ההכנה לגיוס ועד לשחרור, הדבר החשוב ביותר הוא היחס והגישה של המפקדים – יחס שמתבסס על ההבנה שלא פשוט להיות חייל בודד, ובוודאי חייל בודד המשרת כלוחם.
“לכן אני מציע לך לשקול אם אתה בכל זאת רוצה להתעקש להביא את הצעת החוק הזאת להצבעה, כי כרגע עוד אין עמדה סופית של הממשלה. ברור שלפי תקנון עבודת הממשלה, שאני מניח שמוכר לך היטב כמי שהיה שר בממשלה ומכיר את זה היטב כמוני, כל עוד הצעת חוק פרטית מובאת לדיון במליאה והממשלה עוד לא סיימה לדון בה ועוד לא גיבשה עמדה, אוטומטית העמדה של הממשלה ושל הקואליציה היא התנגדות להצעת החוק עד שאין החלטה חיובית על תמיכה. זה לא אישי, זה חל על כל הצעות החוק, גם של חברי הכנסת של הקואליציה וגם של האופוזיציה. ולכן, כמובן, אם אתה תתמיד בדעתך להביא את הצעת החוק להצבעה היום, אני כבר מגלה את המאוחר: העמדה של הממשלה – והיא תמליץ גם לקואליציה ותנסה לשכנע את יושב-ראש הקואליציה – תהיה התנגדות להצעת החוק.
“קודם כול, הייתה דווקא תמימות דעים בוועדת השרים לחקיקה של שלושה גורמי מקצוע של משרד האוצר – אגף הכלכלן הראשי, רשות המיסים ואגף התקציבים – שחושבים שהמטרה היא ראויה, הכלי הוא לא נכון.
“ולכן, כמובן, אם אתה תתמיד בדעתך להביא את הצעת החוק להצבעה היום, אני כבר מגלה את המאוחר: העמדה של הממשלה – והיא תמליץ גם לקואליציה ותנסה לשכנע את יושב-ראש הקואליציה – תהיה התנגדות להצעת החוק.
“בשנת 2025 נרשמו 196 מקרים מסוג זה – נתון מדאיג המחייב אותנו להעמיק את מאמצי האיתור, הליווי והחיבור לקהילה.
“נקודה שלישית, שגם היא רצינית ועניינית – העירו אנשי משרד האוצר: בשיטה של ההטבה שאתה מציע ללכת בה, חיילים שהם חיילים בודדים או חיילים נשואים לא יקבלו את ההטבה. לכאורה, גם זה לא הגיוני. זה שחייל בודד ואין לו הורים כאן בארץ, זו לא סיבה שיש לו פחות צרכים.
“לכן, העמדה המקצועית של משרד האוצר אומרת דבר מאוד פשוט: היא אומרת שזה לא נכון ללכת בדרך של הטבת מס כדי להיטיב עם אוכלוסייה שאתה רוצה להיטיב איתה, אלא נכון לבחור דרך אחרת של תקצוב ישיר.
“משרד הרווחה והביטחון החברתי – אדוני השר לשעבר ובעזרת השם לשעתיד – רואה חשיבות עליונה בהתמודדות עם תופעת הבדידות והניתוק החברתי, ובפרט במקרים הקשים שבהם אזרחים ותיקים נמצאים ללא רוח חיים בביתם ימים ארוכים בלי שאיש הבחין בכך.
“אז הסעיף השני הזה, אלון, הוא באמת רציני, כי הוא אומר דבר מאוד פשוט: אתה רוצה להיטיב עם המשרתים? למה לעשות הטבה שדווקא משרתים שבאים ממעמד גבוה, שההורים שלהם מרוויחים משכורות גבוהות, הם יקבלו את ההטבה, והמשרתים שבאים ממעמד נמוך, שהם אולי אפילו יותר צריכים את הסיוע הכלכלי, הם לא יקבלו את ההטבה הזאת, כי מבחינתם הם גם ככה לא מגיעים לסף המס וזה לא רלוונטי להם?
“נקודה שנייה, אלון, אומרת כך: הטבה על דרך נקודות זיכוי מגבירה רגרסיביות. הנהנים ממנה הם הורים לילדים משרתים שהם בעלי הכנסות גבוהות יחסית, ואילו הורים שלא מגיעים לסף המס לא ייהנו ממנה. לכן מדובר בהטבה לא שוויונית, שלא תינתן באופן מיטבי לאוכלוסייה הרלוונטית.
“היום הטכנולוגיה מאפשרת לעשות את זה, וזה מדד שמייד מדליק נורה אדומה אם משהו קורה ומאפשר לפעול. לכן אני חושב שיש פה דווקא כלי שאני הייתי מציע למשרד הרווחה לאמץ אותו יחד עם רשויות מקומיות.
“למה? אחת – ופה אני כבר מקריא, כי אני מעדיף להיצמד ללשונם כדי שהדברים יבואו בדיוק – מתן הטבות לסיוע לאוכלוסיית חיילי סדיר ולמשפחותיהם יש לעשות באמצעות הקצאת תקציב ישיר ושקוף, המופיע בסעיפי התקציב של מערכת הביטחון. סיוע בדרכים עקיפות כמו מערכת המס מקשה להעריך את היקפי ההטבה ומקשה על מערכת הביטחון להפנים את המשמעויות הכלכליות והתקציביות.
“כמו כן, מוצע להעניק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המצב אך לא זכאים לדמי אבטלה בשל גילם. וכן לקבוע שתקופת החל"ת לא תיספר לעניין התקופה המוגנת מפיטורים בעבור נשים החוזרות לעבודה לאחר תקופת לידה והורות.
“אתם יודעים מי היה שר האוצר בשנת 2013? יאיר לפיד, זה הגינוי הנאות.
“- - הוא לא נמצא פה בהצבעה, כי הוא יודע שהוא, כשר האוצר, תרם תרומה אדירה לרעיון הזה, כן לעשות עדיפות לאומית ליישובים ביהודה ושומרון כיישובים מועדפים. אז אני מודה ליאיר לפיד על תרומתו ליהודה ושומרון, ובפעם הבאה, כשאתם תוקפים משהו, תבדקו, סליחה, את ההיסטוריה של המונח הזה.
“יש להדגיש שמענה זה הוא מענה משלים שמגיע לצד מענק ההמשכיות העסקית לעסקים שנפגעו מהמצב הבטחוני, שיגיע לשולחן הכנסת גם הוא בהקדם, ויאפשר מענה שלם למעסיקים ולעובדים במשק.
“כמו כן, מוצע להעניק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל המצב אך לא זכאים לדמי אבטלה בשל גילם.
“אחד, ביקשתם גילוי נאות, קבלו גילוי נאות: אני מתנחל גאה, וגאה בזה, ואמשיך להיות גאה בזה, ואומר את זה כאן, אני גר ביהודה ושומרון.
“- - גילוי נאות: זה נולד בהחלטת ממשלה, שקבעה אזורי עדיפות לאומית והייתה צריכה להתמודד איך היא מתמודדת עם הסיפור של יהודה ושומרון, והכניסה את כל הקטגוריה הזאת של יישובים מועדפים כחלק ממפת עדיפות לאומית בשנת 2013.
“אומנם יישובים מפונים קיבלו בוסט יותר גדול כתהליך החזרה כמובן, אבל התוכנית מיועדת, וזו גם חוות דעת ביטחונית של משרד הביטחון, לקו העימות, שהוא כולל הרבה יותר מ-19 יישובים נוספים מעבר ליישובים שפונו, זה קודם כול. כולל שתי ערים גדולות שלא פונו, כמו נהרייה ומעלות, וכולל הרבה יישובים כפריים שלא פונו, כולל קיבוצי השמינייה המפורסמים ועוד, ומושבים שלא פונו.
“עדיין יש ויכוחים, עדיין יש פערים, באופן טבעי, וכל ראש רשות רוצה שלא תהיה החלטה אחידה, אלא הממשלה תקבל החלטה דווקא על היישוב שלו, וזה בלתי אפשרי, כי בסוף צריך לעבוד רוחבי ולנסות איכשהו לאזן בין הבקשות, אבל זה חלק מהתפקיד שלי בסוף כמי שאחראי על המערכת הזאת.
“אמר לי מנכ"ל משרד הבריאות, אם אתה לא מחלק את הכסף איך שאני רוצה, אל תביא לי שקל. ואני לא קיבלתי את הגישה הזאת מול כל משרד ממשלתי אחר. אנחנו שותפים, אנחנו לא כופים על משרדים, אבל עובדים איתם בשותפות.
“מול התוכנית המפורטת של תחומי ההשקעה יש לנו טבלה מחודשת כזאת, ועל סמך הסיכום הזה אנחנו עכשיו מנסים להתקדם עם משרד הבריאות על כל שאר המרכיבים של תוכנית הבריאות.
“והכלי השלישי זה למעשה מיזם ג'וינט אלכא, שהוא משותף בין המדינה לג'וינט. המדינה מממנת 75% דרך המנהלת, והג'וינט נותן 25%.
“הכלים להתמודדות הזאת הם כמה: אחת, אנחנו עובדים בהרבה שיתוף פעולה עם פורום ראשי הרשויות של קו העימות, שאמנם הוא גוף וולונטרי, אבל הוא מאגד את הרוב המוחלט של ראשי הרשויות של קו העימות, משה דוידוביץ' עומד בראשו והוא שותף מלא באופן שוטף של כל תהליכי הכנת ההחלטות שלנו.
“לא אני סגרתי, ראשי הרשויות סגרו מול משרד הבריאות ומול בית החולים וזה הגיע אליי. יש לנו עדיין ויכוחים קצת על המאצ'ינג מטעם משרד הבריאות, כי גם הוא שם מאצ'ינג פה לטובת בית החולים, יש שם עוד ויכוח על 10 מיליון שקל בערך.
“אם וכאשר בסוף תהיה פסיקה של בית משפט שיהיו לה עלויות קונקרטיות, הנושא הזה יידון, אבל לי ברור שזה לא יכול לבוא מתקציבי פיתוח, כי זה לא תפקידם. כל הוצאות המלחמה כוסו ממקומות אחרים.
“כרגע, לפי הסיכום המחודש, מתוכנן להקצאה מהתקציב שלנו לבית החולים 210 מיליון שקל, פלוס עוד 10 לשני פרויקטים מסוימים, זה יוצא ביחד 220. זה כולל הפעם גם 70 של מזור, גם את זה צריך להגיד.
“והגענו על תוכנית שסך הכול, כולל פרק החדשנות, מהתקציב שלנו הייתה צריכה לכלול כמעט 270 מיליון שקל לטובת בית החולים. היו שם 215 נטו בית החולים ועוד תוספות מעבדות וחדשנות, ביחד היה צריך להגיע ל-270.
“ברמה קבועה, כולם בנינו, גם אלה שפונו וגם אלה שלא פונו, פחות או יותר כמעט באופן שוויוני. חוץ מתיעדוף מסוים לצמודי גדר, כל השאר, מפונים ולא מפונים, מקבלים אותו דבר.
“עוד דרך לקדם את התהליך הזה דווקא עלה בדיון הזה שהיה בשבוע שעבר בין שר האוצר לראשי הרשויות, וזה לאפשר בתחום מ-1 עד 5 לראשי רשויות להיכנס לנעליים של האזרחים במידה שהאזרחים רוצים את זה, במיוחד ביישובים כפריים, זה יכול להיות משמעותי.
“בדיון הזה הגענו להסכמות לכאורה, בסיום הדיון הזה, עם מנכ"ל משרד הבריאות על גודל ההשקעה בבית החולים נהרייה, גם באופן ישיר בבית החולים וגם בתחומים של פיתוח חדשנות בו ומחקר, וזה אחר כך גם מתחבר לנו לנושא יותר רחב של הקמת פארק חדשנות בנהרייה ליד בית החולים בנושא של הייטק רפואי וביו-טק, שזה אחד מפרויקטי הדגל של הפרויקט שלנו, אבל אם לא יהיה שדרוג משמעותי של בית החולים בכלל ובנושא הזה בפרט, כמובן גם הפארק יהיה חסר טעם.
“מקצצים כמו שתכננו, 70 מיליון שקל מתוכנית הצפון, אבל מחזירים אותם עכשיו בהחלטת ממשלה ייעודית שאמורה לעבור בשבועות הקרובים במקביל להחלטה שלנו של הקצאה לטובת רשויות לצרכים מיידיים בעקבות המלחמה באותו אזור, שמקבלים את הכסף הזה בדרך אחרת לצרכים של המלחמה.
“ולכן ברמת הפרט, ברגע שסיימנו עם תהליך החזרה בקיץ, כל ההחלטות שהעברנו מהקיץ והלאה, ברגע שתוקף משפטית קו העימות, הן עבור קו העימות כולו, והיישובים האלה מקבלים כמו כל שאר היישובים, לא משנה מה, אם זה יהיה חינוך, ואם זה יהיה עסקים בתחום הכלכלה, ואם זה יהיה עכשיו בהחלטות החדשות, התיישבות.
“בית החולים בסיור שקיימתי העלה את הצורך להפוך לבית חולים על, דווקא כבית חולים שקרוב לקו הגבול, יש לזה משמעויות ביטחוניות גם ולא רק אזרחיות, והייתה התנגדות נחרצת של משרד הבריאות לעניין הזה.
“החלטה מיוחדת בתחום של עלייה וקליטה – אותה אנחנו רוצים להעביר רוחבי לכל מחוז הצפון של משרד הקליטה, זה כולל גם את אזור קו העימות וגם דרומה לו, ולכן מקורות תקציביים יבואו גם מאיתנו, ששריינו לזה, וגם מתקציב עוטף קו העימות, אותם 3 מיליארד שקל שמשרד ראש הממשלה עמל עליהם.
“נוסח הצעת החוק כלל השוואה בין לומדי התורה לבין המשרתים, וההשוואה הזו תוסר מהצעת החוק