“אני גאה לעמוד כאן על במת הכנסת ולומר לכם – אני רוצה להזכיר גם לחבריי באופוזיציה, חלק מההישגים האלה זה בשיתוף פעולה איתכם – אני גאה לומר לכם שהרפורמות מצליחות, הן עובדות. למרות הרצון של גורמים רבים לגמד ולהקטין את ההצלחות.
“אבל אם נדבר ברצינות, אני רוצה להתייחס לשני מהלכים שהזכרת, שבמהלך הראשון אנחנו כאופוזיציה היינו בעד ותמכנו ברפורמה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל.
“חברות וחברים, השילוב של הסל של ישראל יחד עם רפורמת היבוא משנה את הדנ"א של כלכלת הצרכנות הישראלית משוק סגור ויקר לשוק פתוח, תחרותי וזול.
“השר סמוטריץ' הוא השר לענייני יוקר המחיה, שבכהונתו טרח לעצור את יבוא הפירות והירקות, לעצור את הורדת המכס ולהגיש תקנות הגנת צומח שימנעו יבוא למדינת ישראל, ובכך גרם לעליית מחירי הפירות והירקות באופן באמת קטסטרופלי, אדוני היושב-ראש.
“אתה נותן פה מצב של עיוות בתחרות מובהקת, שהמדינה מעודדת לא את הייבוא – את נושא הפטור ממע"מ.
“אני רוצה רגע להסביר לכם למה, אדוני שר האוצר, אתה לא עושה כלום ליוקר המחיה במה שאתה עושה היום.
“תראו, אני אמרתי גם אתמול וגם שלשום: מה שטוב לאירופה – טוב לישראל. זו חקיקה שעשינו וקיבלנו אותה במשותף, ללא מתנגדים בכנסת. היא באה לפתוח את ההיצע. לבוא ולומר: מוצרים שעד היום לא היו יכולים להיכנס – אפשר להכניס אותם לישראל. כתוצאה מהמהלך הזה אנחנו רואים גידול בכמות היבואנים.
“יחד העברנו את הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", והיא מתקדמת על פי אבני דרך שקבענו בוועדת הכלכלה.
“מה שטוב לאירופה, שאני מודה לכם על התמיכה והשותפות בחקיקה הזאת, זו חקיקה שבעצם עוקפת את הרגולציה הישראלית, פותחת אפשרויות להביא מוצרים מאירופה. חד-משמעית. זה לא שנוי במחלוקת, זה עובד לפי תוכניות העבודה שנקבעו בוועדת הכלכלה.
“בצד של ההיצע אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, החקיקה שקידמנו עובדת בול לפי התוכניות.
“לא ייתכן לבחון את ענפי החקלאות בצורה כלכלית של "רווחי" או "לא רווחי" – יש ערכים נוספים לחקלאות במדינת ישראל, והגיע הזמן שהאוצר, במקום לעשות לנו רפורמות יבוא, שבסוף בסוף לא מוזילות את המוצרים – ראינו את זה בתחומים אחרים, זה לא מוזיל; הפוך – זה מחסל ענפים ומשקים רבים בתחום החקלאות.
“אנחנו רואים מה קורה למגדלי התפוחים, למטעים השונים, עם הורדת המכסים מארצות הברית. אני לבית שלי לא קונה תפוח מארצות הברית, גם אם זה אומר שאני לא אקנה תפוחים.
“מה קרה עם החמאה? היום החמאה המיובאת – ראיתם כולכם, יש מלא חמאה, מהולנד, מגרמניה, מאוסטריה – יותר זולה מהחמאה הישראלית? היא הורידה את המחירים? היא יותר יקרה. כי ברגע שאתה סוגר שוק, אתה מעלה את המחירים.
“ההליכים מתקצרים, העלויות יורדות, היקף היבוא גדל והתחרות מתרחבת. אנחנו רואים מגמה אחת ברורה, וכל זה תוך כדי מלחמה, כשחלק מהרפורמות, אדוני היושב-ראש, עדיין בתהליך.
“מבקר המדינה מצא כשלים בתחום הרפורמות להסרת חסמי יבוא. כלל הרפורמות – מכון התקנים, מוצרי תינוקות, מוצרי פארם ועוד – לא הביאו את התוצר הנכון, לא הביאו את התוצרים הנכונים.
“מי שחושב שאנחנו פושעים, מי שחושב שאנחנו נאצים ואנחנו עושים פשעי מלחמה, אנחנו לא עובדים איתו. וזה הזמן שלכם, כל שרי הממשלה, כל מי שיושב בוועדה, להצביע נגד ולא לשתף פעולה ולעצור כל תהליך שמתקיים.
“הממשלה שואפת ליישם מדיניות ארוכת טווח, אפקטיבית ומבוססת נתונים לצמצום יוקר המחיה, תוך קידום תחרות, הסרת חסמי יבוא והפחתת רגולציה עודפת – רפורמת מה שטוב לאירופה, טוב לישראל.
“הכלכלה בישראל מתארגנת ומתרגלת לכללי משחק חדשים. היום, לאחר שהשלמנו את החקיקה, אנחנו במשרד מלווים את תהליך היישום. מעודדים את הקמעונאים והיבואנים החדשים לעשות פיילוטים, להביא את הקונטיינרים הראשונים, לראות שזה מצליח, לראות שזה משתלב להם במודל העסקי, שיש מישהו בצד השני שמוכר להם בהיקפים גדולים.
“ברור שהרפורמה משנה את כללי המשחק ופותחת את השוק הישראלי לייבוא. היא מרחיבה את מגוון המוצרים, היא מאפשרת לקמעונאים ויבואנים חדשים לקנות מוצרים זולים יותר, טובים יותר, ולמכור אותם זול יותר בישראל. זו הדרך המוסכמת על כולנו ככלי מרכזי במלחמה במונופולים ובקרטלים.
“זו הרפורמה המשמעותית ביותר ב-40 השנים האחרונות, שמימושה בשטח – עוד יש לנו קצת זמן להגיע לשם – תוזיל לכל משק בית כ-500 שקלים בחודש.
“אני חושב שהמהלך הגדול ביותר שעשינו – והוא דרמה, הוא דרמה, וכשהתחלנו אותו אמרו שאין סיכוי שנצליח – הוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אותם ארבעה חוקים מאוד מאוד גדולים שלמעשה הסירו כמעט לחלוטין את הרגולציה בעולמות היבוא.
“שלושה: 1. זה שוק פתוח לאירופה – אין בעיית יבוא. 2. כדי שהיבוא לא ייחסם אולי נצטרך לפרק כמה שחקנים גדולים.
“מי שהעביר אותה – יו"ר ועדת כלכלה הקודם מיכאל ביטון. השרה שהעבירה אותה, קראו לה אורנה ברביבאי, ולא יעזור לכם שהוספתם שני פריטים בתוך הרפורמה, ואתם אומרים כאילו היא רפורמה שלכם. היא לא שלכם.
“וזה יפתח אוטוסטרדה של יבוא, וייצור תחרות. אין מה לעשות, תחרות מייצרת פריון גבוה, יעילות ומחירים נמוכים.
“ניר, חשוב לי לומר דבר אחד: משרד הכלכלה צריך להודיע, להכריז, שהוא מקים מנגנוני פיקוח משמעותיים, חזקים, על כל עולם היבוא, שהמחיר לצרכן בסוף יהיה נמוך ולא ייתקע איפשהו אצל היבואנים וספקי המזון.
“לפני כמה חודשים העברנו במליאה, בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה, רפורמה משמעותית ב-40 שנה: מה שטוב באירופה טוב בישראל. הרפורמה משנה את כללי המשחק ופותחת את השוק הישראלי לייבוא; היא מוזילה עלויות ומגבירה תחרות.
“גם בנושא ייבוא, פתיחת השוק ליותר אנשים שיכולים לייבא מחו"ל. על מנת שנוכל להצליח להוריד את המחירים, וגם כל העסקים או כל אנשי העסקים, יוכלו גם לתת מענה לאנשים.
“בהתחלה מורידים לך את המחירים, נותנים לך, יאללה מורידים את המחירים. ואז במדינת ישראל מה שקורה הוא שאותם בעלי עסקים, אותם מפעלים, סוגרים. והייבואנים, אין להם תחרות. גם הטיפה שהייתה להם כבר יצאה, התחרות. ואז אף אחד לא בודק את הפקעת המחירים שהם עושים.
“באנו והעברנו חקיקה שאומרת, חברים, כל מה שמשווק כדין לאירופה נכנס לישראל, למעט כמה וכמה חריגים, בלי אבל, בלי חבל, בלי הערות, בלי כוכבית, בלי פרמטר כזה, פרמטר אחר. זו דרמה מטורפת שפשוט גרזנה את הרגולציה והביורוקרטיה.
“לבוא ולהגיד שאתה זה שמוביל רפורמה ביבוא, אחרי שבממשלה הקודמת אנחנו השלמנו את הכול חוץ מהתמרוקים – זו לא רק בורות כלכלית, זו גם בורות בהיסטוריה הפוליטית.
“לכן אמרנו – וזה מה שהממשלה הביאה, וגם אנחנו תומכים בזה – שהרגולציה האירופית ומוצרים שנמכרים באירופה יוכלו להימכר בסופו של דבר בישראל ללא שום בעיה. מוצר שנמצא על המדף בברלין, אין שום סיבה שהוא לא יימכר על המדף בתל אביב או בראשון לציון בלי הצורך לבדוק אותם כל הזמן ולהטיל גם הוצאות על היבואנים וגם דברים נוספים שמשפיעים בסופו של דבר על הצרכן.
“אין שום סיבה שכל היום נטיל על היבואנים רגולציה מכבידה, שלא נותנת שום דבר חוץ מאשר פקידות שעובדת על זה ועושה אותם.
“הבטיחו לנו רפורמה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל. אמרתם 500 תקנים – נותרו 17 תקנים. העיקר, את השם המפוצץ כן השארתם.
“אני מצפה ומבקש שהנושא החשוב הזה יגיע לדיון לוועדת החוץ והביטחון או לוועדת הכלכלה על מנת שהממשלה תיזום תכנית אסטרטגית להגברת היתירות המשקית בנושא היבוא על כלל הענפים השונים.
“לא מספיק בקורונה חטפנו על היבוא הזה שפתאום ננעלו ואז עלו המחירים של המכולות. פעם החות'ים מאיימים עלינו, פעם הסינים, עכשיו זה התורכים. עד מתי נהיה בידיים שלהם?
“התיקון המוצע, אם יתקבל, מהווה רפורמה מקיפה שתשפיע לרעה על ביטחון המזון בכל החקלאות הישראלית, ותיפגע יכולתנו לספק מזון. הליכי התיקון מקודמים בחיפזון רב, בוודאי ללא שיתוף מספיק של משרד החקלאות.
“מדובר בהצעה לרפורמה שהיא רפורמה הרסנית לייצור המקומי, כי זה מדבר על לאמץ את כל הרגולציות האירופיות וייבוא המזון. הרפורמה הזאת תשפיע על ביטחון המזון של מדינת ישראל ותרסק את החקלאות המקומית.
“הרגולציה הישראלית הרבה יותר מחמירה, והרבה מאוד מוצרים היום לא יכולים להיכנס כי לא עושים את הדברים שצריך בשביל לעמוד בתקנים הישראליים, ברגולציה ישראלית, שהיא החריגה.
“כל זה קרה בגלל שהחברות, 13 יבואניות, שולטות בשוק. איך זה יכול להיות במדינת ישראל, מדינה דמוקרטית ומאמינה בשוק חופשי, ש-13 חברות שולטות?
“אחרי שהחוק יעבור, הכול מותר אלא אם כן הוא מוחרג לרעה. זה מאפשר למאות אלפי מוצרים חדשים שנמכרים באירופה במחירים הרבה יותר זולים מישראל להיכנס לישראל במחיר שווה לכל נפש. החוק הזה יאפשר לנו פתיחה של יותר יבואנים במחירים יותר זולים; תחרות שבהחלט תתרום באופן משמעותי להורדת יוקר המחיה.
“הוועדה הייתה מעוניינת ליצור הקלה נוספת ומשמעותית על היבואנים המקבילים, מעבר להקלות שכבר נכללו בהצעת החוק, וזאת מתוך הבנה כי פעמים רבות מדובר במחוללי התחרות במשק.
“אבל רוב המוצרים במדינת ישראל הם מוצרים שהם לא באף קבוצה בעייתית, מסוכנת, ולכן יעברו יותר מהר. אני מקווה שהחיסכון שיהיה ליבואן כתוצאה מהמהלך הזה גם יביא להנחה במוצר, על מנת שאנשים יקנו יותר זול.
“בשורה התחתונה, המשמעות של החלק השני ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא הקלה משמעותית ליבואנים מקבילים וחיסכון של 8%–12% בעלויות ליבואנים.
“מוצע להתאים את שיטת היבוא בישראל לשיטה הנהוגה באיחוד האירופי, ולהקל את התנאים הנדרשים לשם יבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי ואשר נכללים בקבוצת יבוא מספר 2, טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא בינונית דוגמת סירי לחץ ומגהצים חשמליים; ובקבוצת היבוא מספר 3, טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא נמוכה דוגמת מנורות ואריחים.
“אני יכול לומר את זה ממקור ראשון, הייתי שם, ליוויתי מקרוב את רפורמת היבוא, שבאמת בפעם הראשונה עשתה שינוי אמיתי. אתם יכולים לדבר עם בכירי האוצר שבאו אליי אחרי כל דיון ואמרו לי: תקשיב, 20 שנה אנחנו חולמים על זה – אורנה באה ופתחה את הדלת הזו; קיצור שעות המתמחים ברפואה – עוד לא נגמר, אבל אורנה הראשונה שאמרה: כן, מגיע להם, צריך לעשות את זה.
“אמרתי, הסרה של חסמים וכניסה של אוטוסטרדת יבוא, בעזרת השם. וצריך לטפל ביבוא בלעדי וביבוא מקביל, וזה מורכב מול הסכמי סחר.
“אני מציעה לכם לקחת את רפורמות היבוא קדימה. עשינו מהפיכה בתהליכי היבוא, בהורדת חסמים. תרחיבו את זה גם לתמרוקים במשרד הבריאות, זה נתקע סתם.