לימור סון הר מלך
Limor Son Har-Melech
“כי אנחנו מאוד מברכים על התוכניות וגם נעשה שם באמת שיפור מאוד משמעותי, אבל הסוגיה הזאת, בסוף לנו כהורים חשוב מאוד לדעת מי נכנס בשערי בית הספר. לא יכול להיות שזה איזשהו אישור עקרוני כזה שהחברה, ראש החברה מקבל, ולא בעצם אנחנו לא יודעים כפרטים מי נכנס.
“אין פיקוח, וגם אם יש איזשהו, אותה חברה, ומביאה איזשהו אישור, אבל היא אישור של החברה - לא של אדם פרטי שמה, ויכול לצאת להיווצר מצב שנכנס לתוך שערי בית הספר, ויפגוש את הילדים שלנו אדם שבעצם יכול לפגוע בהם, כי הוא לא עבר שום בדיקה שבעצם תוודא שהוא לא פגע בעבר.
“קודם כל אני חושבת שהפתרון שנתנה פה לימור הוא פתרון בעיניי שהוא יכול לתת מענה רוחבי לכל האירוע הזה, זאת אומרת לבחון את התקצוב ביחס למועצה והרשות והמימוש של הכספים האלה, ואז אני חושבת שאין תמרוץ יותר טוב מזה ומסר יותר חשוב מזה להגיד לאותה רשות, לאותה מועצה: תראי, אם הכסף יהיה מנוצל כפי שהוא צריך להיות מנוצל, אז אתם תקבלו ואפילו תהיו מתומרצים יותר, ואם לא, אז לא, ואני חושבת שהגישה שלך לימור, היא הגישה באמת הכי פרודוקטיבית, הכי מעשית והכי נכונה, ממש, והכי יעילה.
“בקשר לגפ"ן, אני רוצה לשאול, קודם כל זה נתונים מאוד מבורכים בעיניי, והשקעה, ואני חושבת שתוכניות הגפ"ן זה תוכניות מבורכות, זה אפשרות והזדמנות שלפחות בתקופתי לא הייתה, והיום באמת אנחנו רואים שתלמידי ישראל מאוד-מאוד נהנים מהאפשרות הזאת, אבל לצד זה גם נעשה פה דיון על הסוגיה שקשורה לפיקוח על הסוגיות של בעצם מי שנכנס בשערי בית הספר, בסוגיות של פגיעות מיניות, וראינו שאין פיקוח.
“רק על הסוגיה של האלימות, אז היה פורמט, פרדיגמה שמאוד מאוד עבדה, וממש הוכיחה את עצמה שזה היה מדריכי המוגנות בתוך המוסדות, ומשום מה היא הוצאה מהמוסדות - אני לא יודעת למה, מאיזה סיבה.
“אותן אימהות אומרות לי, "אצלנו זה לא ערך. הילדים שלנו לא גדלו, הם לא ראו לא את הסבא שלהם ולא את הדוד שלהם ולא את האח שלהם ולא את האבא שלהם הולך לצבא".
“ולכן, כאשר אנו שומעים על הכוונה לקצץ כ-2,000 תקני שירות לאומי במערכת החינוך, אנחנו מדברים על אלפי תלמידים שיקבלו פחות יחס אישי, על צוותי חינוך שיישארו בלי סיוע חיוני, על ילדים שיישארו בלי אותה דמות שמאמינה בהם ורואה אותם.
“בתוך המציאות הזאת, פעמים רבות דווקא בת השירות היא שרואה את מה שאחרים אינם מספיקים לראות: היא הראשונה שמבחינה בילד שיושב לבד בהפסקה; היא הראשונה שמזהה ילדה שהפסיקה לחייך; היא שמה לב לתלמיד שמתחיל להיעלם מהכיתה; היא שמה לב לתלמיד שמתחיל להתקשות בחברה, למי שסוחב קושי רגשי או לימודי, למי שהתחיל להידחק לשוליים.
“אני מבקשת לומר בצורה ברורה: בנות השירות הלאומי אינן פתרון של בדיעבד, הן בחירה שלכתחילה. הן אחת המתנות הגדולות שיש לחברה הישראלית. אלפי צעירות קמות מדי בוקר מתוך תחושת שליחות אמיתית.
“השמורה ההסכמית היא רק אחת מההוכחות לך שהסכמי אוסלו, על שלל גרורותיהם, מכרו לנו אשליה והפקירו נכסים קיומיים והיסטוריים.
“דוגמה כואבת לך היא השמורה ההסכמית במדבר יהודה, פצצה אסטרטגית מתקתקת, שנולדה בחטא של הסכמי אוסלו.
“יחד עם חבריי להנהגת שדולת ארץ ישראל אנו נאבקים בהשתלטות העוינת, ואף ערכנו כמה סיורים במקום. ראינו כיצד הרש"פ, במימון זר, פורצת צירים ומבצעת בניות ענק ממש מתחת לאף שלנו.
“אדוני היושב-ראש, כנסת ישראל, הסכנות הגדולות ביותר לביטחון ישראל נולדו מתוך מילים מכובסות של הסכמים מדיניים. דוגמה כואבת לך היא השמורה ההסכמית במדבר יהודה, פצצה אסטרטגית מתקתקת, שנולדה בחטא של הסכמי אוסלו. בשנת 1998 הועברו כ-167,000 דונם מזרחית לגוש עציון לאחריות הרש"פ כשטח B, תחת ההבטחה שהשטח יישאר שמורת טבע נקייה מבנייה. אך המציאות הוכיחה שוב את עיוורון אוסלו והסכם וואי – הרשות הפלסטינית הפכה את השמורה לכלי נשק.
“השמורה מתחילה באזור מעלה אדומים ומגיעה עד ערד, והסכנה הגדולה היא הגיאוגרפיה. השמורה יושבת במקביל לגבול הירדני; ההשתלטות הפלסטינית מייצרת בפועל מסדרון ישיר ורציף מירדן דרך מדבר יהודה אל תוך לב גוש עציון ופאתי ירושלים. זהו מסלול מהיר למחבלים שמבקשים לפגע, להבריח נשק ואמצעי לחימה אסטרטגיים היישר לבטן הרגישה של מדינת ישראל. השמורה ההסכמית היא רק אחת מההוכחות לך שהסכמי אוסלו, על שלל גרורותיהם, מכרו לנו אשליה והפקירו נכסים קיומיים והיסטוריים.
“הלקח ברור: כדי לבלום את טבעת החנק, עלינו לעצור את ההפקרות בשמורה, להבטיח אכיפת ברזל ישראלית ולזכור שעל ביטחון המולדת לא מתפשרים.
“ואני רוצה לומר למשרד המדע שאולי אם באמת יש מגמות כאלה שמדוברות בעולם, אולי חלק מהמחויבות שלנו היא לחקור את זה ולהבין את ההשלכות ביחס לארצנו הקטנטונת, מה ההשלכות של מגמות כאלה ולחקור את הדבר הזה.
“הדיון הזה, עוד פעם, זה לא שלא אכפת לי מהעולם, מאוד אכפת לי, והאנושות יקרה לליבנו, אבל אנחנו רוצים להבין בדיון הזה מה קורה פה במדינת ישראל. בסוגיה הזאת זה מה שאנחנו מבקשים להבין.
“אני רוצה להתייחס מעבר לסוגיה הכללית לשתי זוויות שקשורות למעצרים: הזווית הראשונה היא בכובע שלי כיושבת-ראש השדולה למניעת פגיעות מיניות, פניות רבות שהיו אליי ממרכז סיוע מגן שדיברו על זה שיש הרבה מאוד נפגעים שלא הולכים להגיש תלונה כי הם מפחדים ממעצר. זה משהו שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת. לא משנה מה, אין שום סיבה בעולם שאדם שנפגע ימשיך להיפגע.
“אני אשמח להבין באיזה סוג של הנדסת אקלים כן משתמשים, באיזו טכניקה, טכנולוגיה.
“ואני חושבת שיש חשיבות לכנסת כגורם מפקח, כגורם שמבקש ודורש, שזו המחויבות והאחריות שלו, לדרוש שקיפות ציבורית, להושיב את משרדי הממשלה ביחד כדי לקבל תשובות על סוגיה שמטרידה את הציבור.
“סוגיה נוספת, אם אנחנו באמת רוצים לייצר פה מגמות של גיוס ורצון ומוטיבציה ולא ההפך, פנו אליי דווקא ממגזר בחברה החרדית שמתגייס, החב"דניקים והם סיפרו על 40 חב"דניקים שיושבים עכשיו במעצר, הם רצו, הגיעו ואמרו שהם רוצים להתגייס, לא רק שרצו להתגייס, להתגייס ליחידה קרבית והם יושבים עכשיו במעצר כי הם היו עריקים בתקופה שקדמה לזה.
“על פי הדוח, בשנת 2023 הוערכו בישראל 5,510 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים, לחנקן דו-חמצני ולאוזון.
“לא, ד"ר עמיאל, השאלה היא האם יש בכלל אפשרות לחברות פרטיות לקדם. זה נמצא בתקנונים, האיסור? מה הפיקוח שלכם?
“תודה אדוני היושב-ראש, קודם כל מעבר לעמדתי, אני חושבת שכל מי שרואה היום את התמונות של המעצרים מבין שבאמת הדבר הזה, כמו שאמרת, מייצר שסע וקורע את העם, גם זה שאין גיוס, שניהם עושים את זה, אבל את התמונות האלה, אני חושבת שאף אחד לא רוצה לראות.
“אני חושבת שאם אנחנו רוצים באמת להראות מוטיבציה ונכונות ולומר את האמירה שיש חשיבות לערך הזה של גיוס לצה"ל, אנחנו צריכים במקום הזה להתערב כמחוקק ולהגיד אין דבר כזה, מי שהגיע וביקש לעשות תיקון, לעשות תשובה אני קוראת לזה, בבקשה, תנו לו להתגייס.
“אני חושבת שמה שאני שמעתי מכם זה באמת שביחס לסוגיות שקשורות להנדסת אקלים, בקרת אקלים, אין נתונים. גם שמענו את זה מהממ"מ, פערי המידע הם מאוד מאוד גדולים. וכולנו מבינים שזו סוגיה שהעיסוק בה הוא עיסוק שאנחנו מחויבים לאחריות וזהירות מאוד מאוד גדולה.
“קודם כול, אני חושבת שחלק ממה שכנסת ישראל עושה זה באמת לייצר את הסינכרונים בין המידעים שמגיעים לציבור – עוד פעם, אנחנו מדברים על מוסף ב"הארץ" שחברה מצהירה שהיא הולכת לעשות ניסויים כאלה ואחרים.
“אני יודעת לפחות על עצמי ועל היושב ראש שמיום שהוא נכנס למקום הזה אין פה כמעט שבוע שאין פה דיון על סוגיות שקשורות לזיהום אוויר ומה אנחנו נושמים ומה אנחנו שותים ומה אנחנו אוכלים ובעלי חיים ופסולת בניין וכל התהליכים האלה שהוא עשה פה.
“דווקא משום שאנחנו מעודדים מחקר וחדשנות, אנחנו צריכים לעודד גם ביקורת מקצועית, בקרה מדעית ושיח ציבורי פתוח. אין שום סתירה בין קדמה לבין פיקוח, אין שום סתירה בין חדשנות לבין אחריות.
“במדינת ישראל קיים חוק אוויר נקי, הוא ביטא בשעתו תפיסה חשובה של הגנה על בריאות הציבור, אולם המציאות מתפתחת, המדע מתקדם והטכנולוגיות משתנות. תפקידנו לבחון מעת לעת האם גם הכלים החוקיים שלנו צריכים להתעדכן כדי להבטיח רמת הגנה גבוהה יותר על האוויר, על הסביבה ועל בריאותם של אזרחי ישראל.
“אני חושבת שכשחברה מדברת על זה בתקשורת שהיא תקשורת שבדרך כלל מתעסקת בנתונים מדעיים ומשתדלת מאוד מאוד להביא את הדברים באופן הזה, אני חושבת שהמחויבות שלנו, ואני חושבת שזו גם החשיבות של הדיון הזה, זה להבין שיש פה סוגיה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום ואנחנו מחויבים להיות במעקב ובפיקוח, אני אומרת את זה גם למשרדי הממשלה, תהליכי מעקב ופיקוח על כל תהליך כזה שמתבצע.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ובעיקר לכם, נפגעות ונפגעים יקרים, בעוד דקות אחדות, כשהלוח האלקטרוני במליאה יראה את תוצאת ההצבעה בקריאה השנייה והשלישית, מדינת ישראל תצעד בצעד ענק של צדק ותיקון עוול היסטורי. החוק להארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים הוא חבל ההצלה, הוא הכרה בכאב, והוא פתיחת דלת נעולה עבור אלפי בני אדם שקולם הושתק במשך שנים ארוכות מדי.
“החוק להארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים הוא חבל ההצלה, הוא הכרה בכאב, והוא פתיחת דלת נעולה עבור אלפי בני אדם שקולם הושתק במשך שנים ארוכות מדי.
“בוודאי, בוודאי, בוודאי שאנחנו מדברים על כיתות הלימוד בלבד. אנחנו מדברים על כיתות הלימוד בלבד. החוק מדבר על כיתות הלימוד בלבד ועוסק בכיתות הלימוד.
“לאורך השנים הכנסת חיזקה בהדרגה את מעמד נפגעי העבירה. הענקנו להם זכויות רבות יותר להשתתף בהליך, להביע עמדה ולהיות חלק מהתהליך המשפטי. התיקון הזה ממשיך את אותה הדרך.
“הוא לא משנה את סדרי הדין, אלא מבטיח שלפני קבלת החלטה כה משמעותית יישמע גם קולה או קולו של הנפגע או של הנפגעת. אדם שההחלטה הזו עשויה להשפיע על חייו, על ביטחונו, על היכולת שלו להשתקם ועל האמון שלו במערכת.
“בעבירות מין, לשאלת פרסום שמו של חשוד, כאשר הדין מאפשר זאת, יש בדרך כלל משמעות שחורגת מהמקרה הפרטי. במקרים רבים הפרסום מעניק לנפגעות נוספות ולנפגעים נוספים את הכוח להבין שהם אינם לבד, לפנות לרשויות ולהגיש תלונה.
“ההצעה הבאה היא הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: המשך רדיפת לומדי התורה – מכרסם בכוחה של המדינה ובנוסף לא מוביל לשום תכלית. את ההצעה הגיש חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה. לרשותך עשר דקות.
“בעד 6, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובעת כי ההצעה רגילה לסדר היום בנושא: המשך רדיפת לומדי התורה מכרסם בכוחה של המדינה, ובנוסף לא מוביל לשום תכלית, תעבור לדיון במליאה.
“אבל בעוד הזיהום חוצה גבולות, סמכויות האכיפה של מדינת ישראל נותרו מוגבלות. כך נוצרה במשך השנים מציאות של שרפת פסולת פיראטית, זיהום נחלים, פגיעה בשטחים פתוחים והרס משאבי טבע בהיקפים עצומים.
“זהו טרור סביבתי – פגיעה מכוונת ואדישות לבריאותם של מאות אלפי אזרחי ישראל באיכות החיים שלהם ובמשאבי הטבע של מדינת ישראל.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אז כפי שאמרת, באמת דייקת – הסכמי אוסלו המיטו על מדינת ישראל שלל אסונות: אסונות מדיניים, אסונות ביטחוניים ואסונות לאומיים. את מחירו של ההסכם הזה שילמנו בנהרות של דם יהודי במשך למעלה מ-30 השנים האחרונות.
“כי מח"ט שומרון, מה שהוא עירב בפיטורים של הרבש"צ ביצהר, זה את האג'נדות הפוליטיות שלו.
“אני שואלת אותך על הסוגיה שקשורה לרבש"צ ביצהר. שם היישוב לא מעוניין בפיטורים של הרבש"צ ולא מעוניין למנות רבש"צ. מה זה אומר מבחינתכם, שלא יהיה רבש"צ?
“השאלה היא האם למח"ט יש את הסמכות להכניס את האג'נדות הפוליטיות שלו ולקבוע אם אדם כאזרח – לצד זה שהוא אחראי על הביטחון הוא גם אזרח – האם בגלל הפעולות שהוא בוחר לעשות באזרחות שלו, יש למח"ט יכולת להגיד אם הוא יהיה רבש"צ או לא יהיה רבש"צ.
“אני מבקשת להבין כיצד ייתכן שהמפגשים המתועדים עם בכירי ארגוני טרור אינם מעוררים לכל הפחות בדיקה מעמיקה מצד רשויות האכיפה.
“בושה שמשפחות שנרצחו להן ילדים ובני זוג צריכות להקים מחלקות מחקר, לאסוף מסמכים ונתונים, לאתר תיעודים ולבצע תחקירים, משום שמי שאמור היה לעשות את הדבר הזה ישן בשמירה.
“החשיפה האחרונה של הפורום מציגה תמונה מטרידה ביותר, תיעודים שבהם נראה מנסור עבאס בוועידה בטורקיה לצד בחירי חמאס והג'יהאד האסלאמי, בהם חוסן בדרן, מוסא אבו-מרזוק ומוחמד אל הינדי.
“הדיון שמתקיים כאן היום חורג בהרבה מסוגיית החסינות המהותית של חברתי חברת הכנסת טלי גוטליב. זהו דיון על מעמדה של הכנסת, על מעמדו וסמכותו של דרג נבחר; זה דיון על כוחם של נבחרי הציבור למלא את תפקידם; זה דיון על מידת זכותם וחובתם של חברי הכנסת להעלות שאלות, לבקר, לפקח, להתריע ולהציב בפני הציבור סוגיות כבדות משקל.
“חסינות חברי הכנסת היא אחד המנגנונים החשובים ביותר, שנועדו להבטיח את עצמאותה של הרשות המחוקקת. היא נועדה לאפשר לנבחרי הציבור לפעול מתוך מחויבות לאמת ולציבור ששלח אותם לכאן. היא מעניקה לחברי הכנסת את היכולת להתמודד עם מוקדי כוח, להעלות טענות קשות, ולייצג את בוחריהם, כאשר הדברים אינם עולים בקנה אחד עם מה שהאנשים ה"נכונים" חושבים.