יולי אדלשטיין
Yuli Edelstein
“החוק הוא לא על הפסקת המעצרים מחר ל-90 יום; החוק, כפי שגם נכתב בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי, הרבה יותר רחב.
“מטרת החוק הזה היא להגיע למצב שבו כל מי שלבוש בסגנון מסוים, לומד תורה. הוא לומד תורה, כי אין פיקוח.
“לכן אני אומר, כנראה שאם כבר מדברים על להרגיע, על איזונים ועל הסכנה במלחמת אזרחים וכן הלאה, כדאי אולי בחוק-יסוד: לימוד תורה, לכלול את המשפט החשוב הזה לגבי אלה שכן תורמים, אלה שכן משרתים ואלה שכן נפצעים.
“ולא בכדי, לא בכדי שני המספרים הכל-כך בלתי נתפסים – מישהו שנבחר מייד אחרי השירות הצבאי בצנחנים בגיל 21, ובמקום להיות איזה קוריוז – אה, כזה צעיר נבחר, אבל מה לעשות, לא הסתדר – 36 שנה ברצף מכהן כראש המועצה, אז אני חושב שלא צריך להוסיף הרבה לדברים האלה.
“וכשזאת הגישה של איש ציבור, אני חושב שהציבור יודע להעריך את זה, אם זה בשלטון המקומי, ואם זה בכנסת. תמיד לזכור בשביל מה נבחרנו, בשביל מי נבחרנו, ובהתאם – לפעול.
“אני חושב שכל אלה שכרגע קוראים גם לי ולחבריי, ראיתי קריאות כאלה גם לדן ולשרן: מתוך אחריות למחנה הלאומי, אתם חייבים לתמוך בחוק – כפי שאמרתי, אני רואה את זה בדיוק להפך; במו ידינו אנחנו אומרים שאנחנו כבר לא מה שהיינו, ומפרקים כל אפשרות לימין להיות בשלטון.
“אבל אנחנו נאריך לסדירים, נאריך למילואימניקים עד אין קץ, נהרוס להם בכלל את החיים, ולגבי חוק הגיוס נלך עם הנוסח שפוטר.
“אבל הניסיון להכניס לפי הרמטכ"ל שכביכול הוא תומך בחוק הספציפי הזה, נגמר בדבר מביך אותי כאזרח מדינת ישראל. כשדובר צה"ל מופיע ובהודעה רשמית אומר: הרמטכ"ל לא התכוון לחוק הספציפי הזה, אותי זה מביך כאזרח במדינת ישראל.
“ואז התברר לי, להפתעתי, שאני הרבה יותר מתון מהרב מנחם הכהן, כי אותה ועדת משנה הגיעה למסקנה ש-3% מהצעירים החרדים צריכים לקבל הסדר תורתם אמנותם וכל השאר צריכים להתגייס.
“כמו כן, לשם הגברת הפיקוח הפרלמנטרי, מוצע לקבוע כי האסטרטגיה המדינית-ביטחונית תוגש לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכי ראש הממשלה או ראש המטה לביטחון לאומי יציגו אותה בפני הוועדה בישיבה שתיוחד לעניין זה.
“לראשונה הכנסת מציעה כי לאחר כינונה של ממשלה חדשה, הממשלה תידרש לאשר מסמך אסטרטגיה מדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינונה. מסמך האסטרטגיה המדינית-ביטחונית יהיה בגדר מצפן להגדרת היעדים המדיניים והביטחוניים של מדינת ישראל.
“בהצעת החוק יש בשורה חשובה שתסייע בחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל, ושבתקווה תייצר תהליך עבודה סדור בקרב הממשלה, משרדיה וגופי הביטחון לקביעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל.
“ברגע שיש תפיסה מסודרת, והצבא לא נשלח למשימות עם "תעשו משהו", אני חושב שהתמונה תהיה הרבה יותר ברורה, הרבה יותר טובה וגם הרבה יותר ניתנת להשגה, אפרופו מטרות של מבצע או מלחמה, כשלצבא מלכתחילה יהיה ברור מה המצפן, מה הכיוון של הממשלה הנבחרת.
“אני חושב שיש פוטנציאל רב, אני לא רוצה לחזור על דבריו, אבל יש פוטנציאל רב בהצעה הזאת. קודם כול, לטפל בכמה סוגיות. אחת – זה עניין שבימים אלה מוזכר הרבה, עניין של קונספציה. אני חושב שדברים שהם מדיניות הממשלה צריכים להיות כתובים, לאחר דיונים.
“הדבר השני – אנחנו מכירים את זה, ואנחנו גם ראינו את התוצאות ההרסניות של השיטה שרבין המנוח כינה אותה שיטת ה"סמוך". אנחנו באמת צריכים להיפטר פעם אחת ולתמיד מן העניין הזה של "סמוך" ו"יהיה בסדר" ו"יש לנו עליונות" ו"מי הם האויבים שלנו".
“וגם כאן אני הייתי אומר שבעצם תפיסת הביטחון צריכה לשקף את הנושא, שלצערי הרב, כל הזמן עולה בבית הזה לוויכוחים ודיונים, ובעיניי לפחות, הנושא הזה צריך להיות מאוד מאוד ברור: הסמכות וגם האחריות לקביעת מדיניות הביטחון היא של הדרג הנבחר, הדרג המדיני. הביצוע הוא בדרגים המקצועיים בצה"ל.
“רבותיי חברי הכנסת הנכבדים, לאור המשך ריבוי ניסיונות תקיפות הסייבר החמורות המבוצעות גם בימים אלה נגד חברות המספקות שירותים דיגיטליים ושירותי אחסון, העלולות לפגוע בביטחון המדינה, ביטחון הציבור או בקיום האספקה והשירותים החיוניים, הוועדה סברה כי יש להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 17 בנובמבר 2025.
“באמצעות תקיפת חברות אלה מנסה האויב לפגוע בתשתיות מדינה חיוניות, במשרדי ממשלה, בגופים ציבוריים, בגופים ביטחוניים ועוד, במטרה לפגוע בביטחון המדינה, בכלכלה ובתפקוד המשק הישראלי.
“להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות הדיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית כפי שיצאה מוועדת החוץ והביטחון. תודה רבה.
“בנוסף, לפי מחקרים אלה נמצא כי הגדרות הפליטות שאונר"א עושה בהן שימוש חורגות ושונות מאלה של סוכנויות מקבילות ברחבי העולם, וכי יש בכך כדי לעוות את הנתונים הסטטיסטיים שעליהם פעילותה מתבססת בישראל ובמקומות אחרים. מעבר לכך, בדוחות שונים שהתפרסמו לאורך השנים נמצאו גם אי-סדרים כספיים בפעילות הסוכנות, לרבות מנגנוני ניהול ופיקוח שאינם תקינים של כספי התרומות והשימוש בהם.
“ודרך אגב, אפילו בדיון האחרון, דקות לפני ההצבעה, דרך אגב, בעקבות פנייה של משפחות שכולות ומשפחות החטופים, שינינו דברים מסוימים בחוק, ביטלנו סעיף מסוים בחוק, ובעיניי לפחות, הנוסח הנוכחי שתכף נצביע עליו הוא נוסח נכון, הוא נוסח סביר, הוא נוסח שנותן את הפתרון.
“לאחר שאונר"א יסיים את פועלו, אנחנו נוכל להעניק את השירותים לאוכלוסייה איפה שצריך, במה שצריך, בדרכים אחרות, דרכים נוספות, ללא דאגה שמא, כפי שגם שמענו בעדות מאוד קשה, עובד סוציאלי זה או אחר, מורה זה או אחר, מנהל בית ספר זה או אחר, הוא אולי במהלך היום מורה אבל במהלך הערב לוקח קלצ'ניקוב או נשק גרוע מזה והופך לא סתם למחבל אלא למפקד בכיר בארגוני טרור, ואת הראיות אנחנו ראינו גם בשבועות האחרונים.
“אין ויכוח על העובדות בכך שעובדים של אונר"א, עם תעודה של אונר"א, עם רכב של אונר"א, השתתפו בזוועות של 7 באוקטובר.
“מה שהשבתי להם – אני אחזור גם כאן: כשיש כזה רוב מרשים מרוב מכריע של סיעות הבית, מהקואליציה ומהאופוזיציה, בעלי השקפות שונות, אי-אפשר לעמוד נגד זה. אף אחד לא יכול לחסום חקיקה כזאת, ואני מאוד שמח שאנחנו הגענו לרגע הזה.
“אני חוזר ומבקש מכל חברי הכנסת, ועוד פעם, לא חשוב מאיזה צד, לדחות את כל ההסתייגויות. החוק הזה, כפי שציינתי, הוא תוצאה של עשרות שעות של דיונים, הן פורמליים והן בלתי פורמליים.
“חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024, שיזמו חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, חנוך מלביצקי, טלי גוטליב, ניסים ואטורי, אברהם בצלאל ושרן השכל.
“המסר מכל אלה הוא ברור ולא ניתן לפרשנות, למעט אחת ויחידה – והיא כי אונר"א לא פעלה כסוכנות שתכליתה שיקום, אלא כסוכנות שנועדה להנציח פליטות ולקדם בפועל שנאה, אנטישמיות והסתה לטרור.
“לאור הרקע שהצגתי בפניכם ומשהוכח למדינת ישראל כי אונר"א ועובדיה משתתפים ומעורבים בפעילויות נגד מדינת ישראל, הוצע בהצעת החוק שבפניכם לקבוע כי ישראל תפעל להפסקת פעילות הסוכנות בשטח מדינת ישראל. כמו כן, נקבע כי אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות במישרין או בעקיפין בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
“כל אלה הן דוגמאות מייצגות לקשר העמוק בין ארגוני הטרור ובין אונר"א, קשר שישראל לא יכולה ולא צריכה להשלים איתו, בדיוק כפי שאף מדינה ריבונית אחרת לא הייתה משלימה איתו.
“חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, אני מתכבד להציג בפני הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה –2024, שיזמו חברי הכנסת רון כץ, יוליה מלינובסקי, דן אילוז, חנוך דב מלביצקי, ירון לוי, עידן רול, מיכל שיר סגמן, פנינה תמנו, נאור שירי, מאיר כהן, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר.
“לא אחזור על כל הרקע שהצגתי לגבי הצעת החוק המקבילה, אולם אני חש חובה להזכיר, ולו בראשי פרקים, כי שתי הצעות החוק קודמו על רקע ראיות ועדויות על מעורבותם העמוקה של עובדי סוכנות אונר"א ברצועת עזה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום כ״ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023.
“בנוסף, בשנים שקדמו לשנת 2023 נערכו מחקרים שהוצגו בפני הוועדה המעידים על כך כי פעילותה של אונר"א מעודדת ומנציחה את המשך הסכסוך עם מדינת ישראל, ובפרט באמצעות מערכת החינוך של אונר"א שבה ניתן למצוא דוגמאות רבות לדמוניזציה של מדינת ישראל, לתכנים המכילים הסתה לשנאה, לאלימות ולאנטישמיות, דברי שבח למחבלים שביצעו פיגועי התאבדות וקריאה למאבק אלים נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי.
“על כן, סברנו כי אף שצורכי מערכת הביטחון ברורים, לא נכון לאשר את העלאת גיל הפטור ממילואים באופן כה גורף ובלא תגמול נוסף למשרתי המילואים ולמשפחותיהם.
“בנוסף, אנו מציעים כי אנשי המילואים שלהם יעלה גיל הפטור בשנה יזכו בתגמול מיוחד כבר החל מן היום הראשון שבו שירתו, במקום מהיום ה-32 לשירותם, וכן הצענו לבטל את המיסוי על התגמול הנוסף שלו הם זכאים.
“בין היתר טענו חברי הוועדה כי הצעת החוק מבקשת להטיל עומס כבד נוסף על משרתי המילואים, דבר העלול להוביל לקריסתם ואף לפגוע בהתייצבותם העתידית לשירות.
“לעניין דחיית מועדים בחיובים פרטיים, כלומר מועדים שנקבעו בחוזה או פסק דין, מוצע לצמצם את קבוצת הזכאים לדחיית מועד, וזאת לאור הרצון לאזן בין הצורך לתת מענה לאוכלוסיות הנמצאות בקשר הדוק לפעולות הלחימה ושאינן יכולות לנהל את העניין בשל כך, לבין הפגיעה הפוטנציאלית בקניינו של הפרט ובמשק בכלל.
“עתה, בעודנו מצויים בעיצומה של לחימה מתמשכת ולאור תאריך פקיעת החוק ביום 31 בדצמבר 2023, מוצע הסדר שיאפשר המשך דחיית חיובים ומועדים, זאת בכפוף למספר תיקונים.
“משכך החליטה הוועדה כי כדי להבטיח שהמענה לחיילי מילואים אכן יינתן, וכדי שלא ייפגעו היערכות ומוכנות הכוחות הלוחמים, הצעת החוק לא תאושר כהוראת שעה לשנה כפי שביקשה הממשלה, אלא לחודשיים בלבד, עד יום כ' באדר א' התשפ"ד, 29 בפברואר 2024.
“בהצעת החוק שיזמה הממשלה הוצע בתחילה כי לגבי אוכלוסיית המפונים יחול רק הסדר מצומצם, כלומר, רק לגבי חיובים ביחס לרשויות ציבוריות. ואולם סברנו כי כל עוד לא ניתן מענה מספק למפונים בכלל ההיבטים, לא נכון בעת הזאת להפסיק להחיל את ההסדר לגביהם ביחס להתחייבויות כלפי גורמים פרטיים. הוועדה הייתה ערה לקושי שמעורר ההסדר כאשר הוא כולל התערבות ביחסים בין פרטיים, אך במכלול השיקולים והאיזונים סברנו כי בתקופה הזו יש לסייע ככל הניתן למפונים.
“בנוסף, אתמול הציגו שר הביטחון ושר האוצר תוכנית למתן מעטפת לחיילי המילואים. יש לברך על התוכנית, אך בצד זאת יש לזכור כי לתוכנית עדיין אין עיגון תקציבי.
“בדיון שקיימה הוועדה לפני יומיים סברנו כי אף שצורכי מערכת הביטחון ברורים, לא נכון לאשר את העלאת גיל הפטור בטרם ניתן תגמול הולם ומענה כולל לצורכיהם של חיילי המילואים.
“כעת מוצע לתקן את החוק – זה מה שהציעו המציעים השונים שהזכרתי – כך שמעתה יינתן מימון מלא של שכר הלימוד השנתי לחיילים הזכאים.
“עוד מוצע להאריך את פרק הזמן למימון של הזכאות לחמש שנים שלאחר תום השנה שבה החייל השתחרר משירות סדיר או משירות נוסף.
“אבל נעשתה כאן טעות חמורה: פרט לצורכי הלחימה נכנסו לתוספת התקציב הזאת כל מיני דברים.
“לכן טוב מאוד שהביאו היום מה שמכונה "קופסה", תקציבים נוספים, כדי להוסיף אותם לצורכי הביטחון בעקבות הלחימה.
“אבל נעשתה כאן טעות חמורה: פרט לצורכי הלחימה נכנסו לתוספת התקציב הזאת כל מיני דברים. אגב, חלקם מאוד קרובים לליבי, מאוד, שלא קשורים ללחימה.
“מכיוון שאני כנראה היחידי בבית הזה שיצא לו לשבת ולשוחח עם נלסון מנדלה ולהחליף איתו חוויות, אז אני הייתי מציע לכל הדוברים שאוהבים לצטט אותו כאן מעל הדוכן גם לזכור שהוא אחת הדוגמאות הבודדות, אם לא היחידה, שהצליח לשכנע את הארגון שהוא עמד בראשו לעזוב באופן אמיתי את הדרך של אחיזה בנשק ולעבור לדרך של משא ומתן.
“הצעת החוק שאני מציג כעת נועדה להחליף את תקנות שעת חירום בחקיקה ראשית של הכנסת, מוגבלת בזמן. אוסיף מעצמי שזאת תמיד פעולה מבורכת להחליף תקנות שעת חירום בחקיקה הראשית כאן בכנסת.
“בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר והפעולות הצבאיות שננקטות בעקבותיה, עלה חשש ממשי שגורמי אויב יחדרו לאותן מצלמות וישתמשו בהן לשם קבלת מידע מודיעיני שיסייע להם לפגוע בפעילות צה"ל ובביטחון המדינה.
“25 שנה אין קבורה מחוץ לגדר במדינת ישראל. אין דבר כזה, אין מושג כזה. יכול להיות שיש חלקה שעשויה ביותר רגישות או פחות רגישות.