“לא, אבל זו הוראת שעה, זה לא רלוונטי. החוק הזה חל על שני אנשים. השאלה היא האם על אותם שני אנשים שאנחנו מדברים – אל"ף, מה הנזק מה הנזק אם אני אגיד לך באופן גורף לא לקחת אותם? או שאני אגיד שאם אתה רוצה לקחת את שני האנשים האלה שזה יהיה בהסכמת המבקר.
“יש לי שתי טענות מרכזיות: א', בנוגע לפרוצדורה, אני חושב שהרבה מהחקיקה ומההליכים – שגית בטח לא תסכים איתי, אבל זה בסדר גמור – שמתרחשים היום בכל הנוגע לבן גביר, כי ברור לנו שזו חקיקה פרסונלית, התבצעו בהתאם לתיקון פקודת המשטרה, כשאופיר כץ היה גם יו״ר הוועדה שטיפלה בזה.
“שימו לב למבול החקיקה הפרסונלית המטורפת בשנה לבחירות. אתם לא מתביישים?
“וזה – תרשה לי, אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, כחבר כנסת וכעורך דין, חוק פרסונלי זה חוק שנועד לפרסונה אחת.
“זאת לא חקיקה פופוליסטית, וצריך לומר את זה, כי בבית הזה, לצערי, בחודשים האחרונים, מוצעות ומתקדמות הרבה מאוד הצעות חוק פופוליסטיות, שהן יותר תעמולת פריימריז מאשר ניסיון אמיתי לברר מה הם הכלים הנכונים והטובים והמוצלחים והמדויקים להילחם בטרור.
“אני גם שמח, שר המשפטים, שאתה דואג לחברי הכנסת, ולכן החקיקה הפרסונלית של חברי הכנסת לא מדאיגה אותך; גם היא דואגת לא לאזרחים אלא לחברי הכנסת.
“- - לפעמים אנשים אחרים, שיש להם מקרים פרטניים אבל כואבים, שאין דרך טכנית לפתור אותם אלא באמצעות חקיקה שנותנת להם מענה.
“אבל אלה בדיוק החוקים שמגיעים לכאן: חוקים שמיועדים לאדם אחד או לארגון אחד. כל חוק והתפירה המדויקת שלו. חוקי מכונת תפירה.
“הרי פה בכנסת הזאת עכשיו מאוד אוהבים להביא חקיקה פרטית, פרסונלית, לדברים שלא באים לנו טוב.
“אבל במקום זה מה אתם עושים? כל מיני חוקים פרסונליים. נהדר, אז תהיה חסינות לחברי כנסת. בושה, זה להפוך את הכנסת לעבריינית יותר ממה שהיה.
“אתם מחוקקים חוקים מושחתים ואז מתפלאים מדוע בג"ץ מתערב. אל תחוקקו חוקים פרסונליים, אל תחוקקו חוקים שמשנים את כללי המשחק באמצע המרוץ הדמוקרטי, ואז בג"ץ לא יידרש לאקטיביזם שיפוטי.
“לא רוצה להביך אתכם, אבל אתם יודעים שגם פה מאחורי הקלעים לא מעט חברי כנסת מהימין בימים האחרונים מסתובבים נבוכים ואומרים לך בשקט: האמת שגם אנחנו נבוכים שכל החוקים שמנסים להספיק פה מהר מהר לפני היציאה לפגרה הם כולם חוקים נורא פרסונליים, נורא לא חשובים.
“היום אתם באים להציע לכנסת לשנות את כללי המשחק אחרי שריקת הסיום שלו. זאת תהיה תרומתכם לחקיקה בכנסת ישראל – ללעג ולקלס, לבוז, למשל ולשנינה.
“כשאתה הולך ובודק כמה ועדות קרואות קיימות היום במדינה, ולכמה אנשים החוק הזה רלוונטי, ראו זה פלא: מדובר בבן אדם אחד: בועז יוסף. זה לא מתאים לאף אחד אחר. זו חליפת הוט קוטור; לואי ויטון.
“אנחנו יכולים לחוקק כמעט הכול, אבל יש שני כללים די ברורים: אחד, אנחנו לא מעבירים חוקים פרסונליים, ואנחנו לא מעבירים חוקים בדיעבד. לצערי הרב, הממשלה הזאת עוד פעם – כי זאת לא הפעם הראשונה – אתם מעבירים הצעות חוק פרסונליות והצעות חוק בדיעבד.
“אלא כל הסיבה שכל חברי הכנסת והממשלה הזאת הגיעו לכאן זה בשביל לסדר איזה ג'וב, איזה קומבינה, למישהו שמקורב לצלחת. ידע כל עם ישראל, זו לא ממשלה שדואגת לאזרחים, זו ממשלה שמה שמעניין אותה זה הקומבינה.
“כי חקיקה פרסונלית זה דבר רע ומושחת, שחותר תחת עקרון הפרדת הרשויות. היא עומדת בסתירה לעקרונות הכלליות, היא מגבירה את החשש מפני פגיעה בזכויות יסוד של גורמים מוחלשים שהם במקרה לא בשלטון עכשיו, ויש לנו כאלה לא מעט גורמים מוחלשים בחברה וכאלה שנמצאים בנחיתות פוליטית.
“כל יום שעובר אני מגלה שהממשלה הזאת והקואליציה הזאת יודעים לקדם בעיקר חוקים פרסונליים. כל חוק פרסונלי הוא חוק לא חוקי בעליל.
“אין גבול לטירוף הזה. רק לפני עשר דקות אישרנו איזשהו חוק פרסונלי כדי לאפשר לאיזשהו מישהו שש"ס מינתה בטבריה להתמודד בבחירות, למרות שזה לא חוקי. מה הבעיה אם זה לא חוקי? נשנה את החוק. עושים חוק – אפשר.
“אני פונה כאן לחבריי מהליכוד: יש כאן חוק פרסונלי, עם טובות הנאה, חס וחלילה, שעולות ממנו, וכדי שידינו תהיינה נקיות – לא במשמרת שלנו.
“אשכרה הפכתם את הבית הזה למכשיר שאמור לסייע לפוליטיקאים לקדם את עצמם, את משפחתם, את המקורבים שלהם.
“אבל עצם זה שבסמיכות כל כך קרובה לבחירות המוניציפליות יוצרים איזה מובלעת, איזה חוק ספציפי תפור למידותיו של בן אדם מסוים, בעיר מסוימת, נגד מתמודדים אחרים, שלא לומר מתמודדת – שאנחנו היינו רוצים, אם לא בממשלה ולא בכנסת, לראות נשים בוודאי ברשויות מקומיות – כל זה נמחק, כי יש פה איזה צורך ספציפי שרוצים לטפל בו ולתת לו מענה.
“כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי, אין דבר יותר נכון או יותר אמיתי מזה שהממשלה הזאת אוהבת חוקים פרסונליים. עכשיו אנחנו דנים על חוק הרבנות הראשית, ואז אם זה האח, החבר, האבא. קוראים לזה נפוטיזם.
“הצעת החוק הזו, כמו הרבה מאוד דברים שאנחנו רואים כאן, דינה להיזרק לפח.
“אבל הוא מנהל אותה מבחוץ, ולכן כולם מתרוצצים פה ואנשים צריכים להצביע בניגוד למה שהם הצביעו ובניגוד למה שהם אמרו, ואני מעריך שחלקם גם בניגוד למה שהם מאמינים באמת, והכול כדי לספק חומר לנקמה של פוליטיקאי אחד בפוליטיקאי אחר, ולעזאזל ציבור העולים למדינת ישראל. עצוב שהגענו למצב הזה, תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
“העיסוק היחיד בוועדת הכנסת הוא חוקים פרסנוליים בלבד. עוד לא ישבתי בדיון ענייני אחד שמדבר על איך לעשות טוב לאזרחים שלנו
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עוסקים בחודשיים האחרונים – חודשיים וחצי – בחוקים פרסונליים, במקביל למציאות שהולכת ומידרדרת בחברה הישראלית.
“אם אני אשאל את חברי הכנסת, בטוח שהם ידעו: רק בחקיקה אישית. זה מה שמעסיק אותנו – חוק דרעי 1 או חוק דרעי 2.
“אתה לא צריך לשבת כאן כל הלילה ולנהל כאן את המליאה בשביל לעשות חוקים אישיים לראש הממשלה ולדרעי. זה לא התפקיד שלך.
“אבל בזה שאתם מייד מביאים חוקים כמו החוק הזה – חוק-יסוד פרסונלי – זה בדיוק להסביר לנו למה כל כך מסוכן לתת לכם את מה שאתם רוצים.
“דברים שנעשים חד-צדדיים, עם מרות. אבל עם זאת, אדוני, אני דווקא בוחרת להתחיל באמת ולדבר על דברים מהותיים ודברים חשובים שיש לטפל, חוץ מהחוקים הפרסונליים האלה שאנחנו עסוקים בהם במקום לזכור שיש לנו אזרחים, שלשם כך נבחרנו.
“מהרגע שהממשלה הזאת קמה אתם מתעסקים אך ורק בחוקים הפרסונליים האלה, והגיע הזמן שהיום נתעסק בחוקים שמצילים חיים.
“אנחנו רואים כאן כנסת שבמשך חודשיים נלחמת בעיקר בשביל עצמה, בשביל החוקים הפרסונליים של הממשלה. אם לא הולך למנות שר בצורה אחת, אז אנחנו ננסה בכוח בצורה אחרת, וזה לא משנה מי פוסל את זה ואם זה לגיטימי או לא לגיטימי.
“העברתם לי את החוקים – כל החוקים שאמורים להציל אותו מתסבוכת משפטית, את אריה דרעי להציל מתסבוכת משפטית – העברתם? תקציב העברתם? עכשיו תקפצו לי.
“יש חילול השם יותר גרוע מזה, שבעצם עומדים ומקדשים צפצוף על החוק, עבירות על החוק?
“זו הפעם הראשונה שאשב בשורות האופוזיציה זה למעלה משבע שנים בכנסת ישראל, אבל בניגוד אליכם, שהייתם אופוזיציה אגוצנטרית, שפועלת מתוך אינטרסים אישיים ואגו, גם במחיר של פגיעה במדינת ישראל, אני לא אהיה כמוכם, אני לא אהיה אופוזיציה למדינה ולא אהיה אופוזיציה לאזרחיה, אני אלחם בתצוגת התכלית שהצגתם בפנינו בשבועות האחרונים עם החוקים הבזויים שלכם שמעידים על שני דברים בעיקר, בראש ובראשונה, שאתם בתוך עצמכם, לא סומכים אחד על השני ובטח לא סומכים על נתניהו, דבר שני, שסיסמאות הבחירות שלכם ריקות מתוכן.
“אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבריי השרים, השרים לעתיד, יש נושאים בוערים כל כך בחברה הישראלית שאני קצת לא מבין, אדוני היושב-ראש, למה פתחתם בבליץ של חוקים שהם חוקים פרסונליים, מה שלא עשינו בפעם שעברה. באנו, מצאנו בעיות כלכליות, חברתיות, רווחתיות, התנפלנו עליהן. הפעם העולם כאילו עומד מלכת – חוקים פרסונליים.
“יש פה פניקה של חקיקה פרסונלית, שהדבר היחיד שקובע אותה הן הגחמות של השותפים בקואליציה. ללא היגיון, ללא צורך, ללא מהות – רק גחמות.
“לכן אני קורא לחוק הזה, גם לחוק הזה, שהוא חוק פרסונלי, כמו החוק של דרעי, פרסונלי רטרואקטיבי, כמו החוק של סמוטריץ, וחבל כי אנחנו מורידים את הרף המקצועי והערכי של הבית הזה.
“ואני אמרתי להם שאני לא מצטער על זה שלא חוקקנו את החוק הזה, כי זה חוק פרסונלי, ואני נגד חקיקת חוקים פרסונליים.
“אנחנו עוסקים בשבוע האחרון רק בחוקים פרסונליים, שנועדו להכשיר הסכמים קואליציוניים, מסיבה אחת פשוטה – אף אחד לא סומך יותר על מנהיג הליכוד בנימין נתניהו.
“חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה לדבר על שלושה נושאים: גם על הנושא של חקיקה פרסונלית, גם על מה שנקרא חוק דרעי וגם על מה שנקרא חוק שר נוסף במשרד.
“חקיקה פרסונאלית נגד נתניהו תהיה בכיה לדורות. היא תעמוד לנו לרועץ ותציג אותנו בעולם כמשטר אפל. בדמוקרטיה רק הציבור מחליט במי הוא בוחר להנהגת המדינה.