אופיר סופר
Ofir Sofer
“וגם שיתוף הפעולה בין ראשי רשויות – כשראשי רשויות ביחד מגבשים חזית בכל מיני סוגיות, גם בהקשר – שוב אני לוקח את זה לצפון ולדרום, למאבק סביב שדה תעופה, לנושא סביב העוטף, לנושא סביב קו העימות וכו' וכן על זה הדרך – הדברים האלו מייצרים אימפקט חשוב ומשמעותי.
“המציאות היא מאתגרת, ויש בזה משהו מאוד מבזר, שנותן המון אחריות וכוח לשלטון המקומי, וגם נותן בסופו של דבר תוצאות, מחזיר לנו את התוצאות בחזרה.
“נכון, היה כישלון גדול ב-7 באוקטובר, אבל על כל ניהול המערכה הרב-זירתית הזאת – למקד בהתחלה בעזה, להסיט ללבנון, ללכת לאיראן ולחזור ללבנון ולצאת, ועוד פעם לאיראן.
“רפורמת מקצועות הרישוי יצרה היסטוריה, שבעצם אנשים כמו רואי חשבון יכולים לעבוד מהיום הראשון, כאן, במדינת ישראל.
“רפורמת מקצועות הרישוי יצרה היסטוריה, שבעצם אנשים כמו רואי חשבון יכולים לעבוד מהיום הראשון, כאן, במדינת ישראל. אולי לא כעצמאים, אבל יכולים לעבוד. עורכי דין – לא עורכי דין, סליחה, שם לא הצלחנו, אבל לגבי רואי חשבון, לגבי יועצי השקעות, לגבי אדריכלים, מהנדסים, וטרינרים, מורים ודברים מאוד מאוד מרשימים.
“לא קיצוץ בסלי קליטה. אנחנו כולנו מתמודדים עם קיצוצים, אין מה לעשות.
“אני חושב שבאמת יש לנו אתגר אמיתי של שימור – זה לא חונה במשרד העלייה והקליטה – שימור מוחות, שימור אנשים שהולכים ומפתחים קריירה ומייצרים re-location מסיבות כלכליות. זה לא התחיל היום, מיליון ישראלים בארצות הברית זה לא דבר שקרה ביום אחד. צריכים להיות ערים לעניין הזה.
“איפה האחריות הציבורית שלי, לקפוץ ברשת על איזה אחוזון שלא יודע מה? אם אתה באמת רוצה להועיל לטובת הציבור, אז זה המקום וזו הצורה.
“אני שומע עכשיו את הנאום של יושב-ראש ישראל ביתנו, חבר הכנסת ליברמן, ואני אומר: ואללה, לדעתי, אתה רק היית צריך למחוא כפיים לראש הממשלה על מה שקרה פה. נכון, היה כישלון גדול ב-7 באוקטובר, אבל על כל ניהול המערכה הרב-זירתית הזאת – למקד בהתחלה בעזה, להסיט ללבנון, ללכת לאיראן ולחזור ללבנון ולצאת, ועוד פעם לאיראן.
“נכון, לא הכול בידינו, אבל חלק נכבד מההזדמנויות האלו נוצר הודות לפעילות הברוכה של צבא ההגנה לישראל; לניהול המערכה מבחינה אסטרטגית בצורה נכונה. זה לא קרה משום מקום, ולכן מאוד התקשיתי להבין את הדיסוננס של הדברים שלו – מצד אחד זה היה נשמע כאילו הוא נותן פה נאום שכל כולו הסבר למה המערכה מנוהלת בצורה נכונה, ואחר כך, בסיבוב השני, הוא כבר עבר לסיבוב של פופוליזם, של להתחיל לספר למה לא הכרענו פה ולמה לא הכרענו שם, ואיך הוא היה עושה את הדברים אחרת.
“האנשים האלה מגיעים לרשויות שלמות, למרחבים שלמים, ואין מי שידבר איתם את השפה – לא רק את השפה, אין מי שידבר איתם את התרבות. הפעילות היא לא מותאמת.
“אני לא אתעלם מהקושי שחוק השבות מציב, במיוחד אל מול אתגר הגיור, כי בסוף אנחנו רוצים לחיות, להמשיך להתקיים כאן, כבני עם אחד. וזה קושי ערכי, פנימי, שאנחנו חווים אותו.
“מדינת ישראל לא באמת פעלה שם בצורה מספיק אמיתית כדי להביא, לעודד עלייה מאוסטרליה. באופן דומה, גם לא מאנגליה וגם לא מארצות הברית, וגם לא מצרפת. נכון, נעשו פעולות, אבל לא פעולות לאורך זמן בכדי להניע תהליך אמיתי.
“כולנו מבינים עד כמה המכון הזה חשוב למחקר ולפיתוח ולמקום האסטרטגי בהיבטים האלו של מדינת ישראל בהיבט הבין-לאומי. למכון גם נגרם נזק רב – עד שאתה לא נמצא שם, אתה לא מתחיל לחוות את גודל הנזק.
“ביקרתי – ככה כותב שר החינוך – במכון ויצמן במהלך חודש יוני, אחר הפגיעה שספג בעקבות מתקפת הטילים האיראנית. בעוד שהמכון פועל למען האנושות בפיתוח תרופות למחלות סופניות, משטר האייתולות האיראני פועל לפיתוח פצצת אטום וטילים בליסטיים כדי להשמיד את מדינת ישראל.
“כשר החינוך וכיושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה שימור וחיזוק מעמדה של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל ובכלל זה מוסדות מחקר מובילים בעלי תרומה לאומית ובין-לאומית מובהקת, הוא יעד לאומי מרכזי שמונח על סדר-יומי גם בעיתות משבר.
“שנה אחר שנה אנחנו קולטים כבר למעלה מ-500 רופאים עולים. אנחנו מדברים על 519 רופאים עולים בשנת 2024 ו-541 רופאים עולים בשנת 2025. המודל הזה, שהוא ככה מצליח, בהחלט – ופה צריך לומר שזה נעשה תודות לשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות, ממש הקמנו יחידה משותפת – הוא מודל שיכול להצליח בעוד מקצועות בתחום המדע ובתחומים אחרים.
“גם מעל במה חשובה הזו אני קורא לראשי האקדמיה בישראל שלא לתת יד לגורמים שמחלישים את חוסנה של המדינה בזמן מלחמה. חופש אקדמי הוא אש הבערה של המחקר, וחשוב שלא ישמש לאג'נדות אישיות מלאות בשקרים ותעמולה זרה, שמזהמות את השיח המחקרי ומדירות סטודנטים מהאקדמיה בישראל.
“הצעת החוק נועדה לשמר את זיכרון אירועי 7 באוקטובר והיא כוללת שלושה יסודות מרכזיים: 1.
“שנית, מבחן התמיכה בפעילות ארגוני ילדים ונוער הוא מבחן נפרד לחלוטין והוראותיו שונות, וההשוואה בין שני המפעלים החשובים, ששונים אחד מהשני, כפי שהסברתי, אינה הוגנת, ולא מדובר כלל בעיוות או אי-שוויון מהותי כנטען בדברי ההסבר.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מפעלי תנועות הנוער וארגוני הנוער פועלים בפריסה ארצית במשימות לאומיות. כשר החינוך, ובמסגרת המדיניות שמוביל המשרד, אנו רואים בעשייתם עשייה חשובה מאוד לחוסן החברה הישראלית בזמני שגרה ובחירום ודואגים למענה תואם לצורכיהם.
“לעניין תדירות קיום האומדן, המבחן אינו מורה על קיום אומדן בתדירות מסוימת, ולפיכך אין הפרת נהלים בקיום אומדן חדש, זאת אומרת כרגע הכול לפי הנהלים.
“תנועת הנוער אינה מקבלת תמיכה לפי מספר החניכים בכל סניף אלא לפי גודלה ביחס ליתר תנועות הנוער.
“חבר הכנסת ביטון, אני רק אספר שאנחנו בשיתוף עם איילה בלוך עם אוניברסיטת בר אילן, מסיימים – התחלנו, לא מסיימים – אבל מסיימים אירוע אחד של הסבה של פסיכולוגים עולים, כדי שיעסקו בשיקום והלוואי ונצליח להרחיב את זה, ואין לי ספק שזה יתרום למאמץ - -
“עם פתיחת מערכת תקומה ב-7 באוקטובר 2023, הוריתי לעובדי משרד החינוך לתגבר את מערך הפסיכולוגיה בשירות הציבורי. לבקשתנו, קיבלנו תקציבים תוספתיים, מעבר לתקנים, לטובת הרחבת המענים הפסיכולוגיים בתחום האבל, הטראומה והשכול, בהתערבויות רציפות קצרות וארוכות טווח.
“גורמי המקצוע מבקשים להדגיש בהזדמנות זו כי שיחה ישירה, רגישה ואמפתית על אובדנות אינה מכניסה רעיונות לראש, אלא מייצרת הקלה במידת המצוקה הנפשית, ויכולה למנוע ניסיון אובדני.
“באפריל 2025 נחתם הסכם חדש לפסיכולוגים בשירות הציבורי. שיפור תנאי השכר הביא לעלייה של כ-200 תקנים חדשים בכל הארץ.
“כמדיניות שר, אני פועל לתגבור ולחיזוק השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים בכלל ועבור האוכלוסיות השונות והמגוונות שבנגב בפרט.
“משרד החינוך ימשיך להשקיע משאבים רבים לטובת החינוך הערכי הבלתי-פורמלי של תלמידי ישראל מתוך התפיסה שמסגרות הנוער הן מנוע חינוכי ראשון במעלה ,והן לב ליבו של עיצוב דור העתיד.
“אני שמח לבשר כי בימים האחרונים הוספנו סכומים משמעותיים לתוכנית, כאשר סכום התקנה נכון להיום גדול מהסכום בשנה שעברה, ועומד על 58 מיליון ש"ח.
“תוכניות אופק הן תוכניות חשובות מאוד, המייצרות שוויון הזדמנויות לבני הנוער מהפריפריה לפני צבא, ומציבות אותם בתפקידי פיקוד וקצונה בשירות משמעותי בצה"ל.
“בוודאי שצריך לקיים דיון ולראות מה נכון ומה לדייק, ויש כאן מסר אחד, שבהחלט נראה לי שחשוב שניקח אותו איתנו, שחג הסיגד ומסורת יהודי אתיופיה צריכים להיות נחלת כלל עם ישראל. זה חג שמבטא בעצם את הקשר לארץ ישראל, את הקשר לעם ישראל, חרף הגלות הקשה והארוכה, גלות שבמקרה של יהודי אתיופיה ועשרת השבטים בכלל היא ארוכה יותר.
“וככה, מטבע הדברים, בהיותי שר העלייה והקליטה, אז אני יותר מתחבר ויותר לומד ויותר מבין עד כמה המסורת של יהודי אתיופיה חשובה לנו, לעם ישראל.
“המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת והשריפות ביהודה ושומרון והשפעתן על הציבור באזורים אלו ובישראל. נושא זה הוצב בראש סדר העדיפויות – יהודה ושומרון לא תהיה החצר האחורית או הסביבתית של מדינת ישראל.
“החוק הזה סוגר פרצה מסוכנת שהתרחבה במשך שנים, מחזיר את האיזון לידיים שלנו, מוודא שמדינת ישראל היא זו שמקבלת את ההחלטות.
“חלק בלתי נפרד מהחובה הזו הוא הפסקת כל מתן שירותי יסוד – חשמל, מים ותשתיות – לאלה שמסכנים את אזרחי המדינה. זו לא רק אזהרה, זו אמירה חד משמעית, מי שמערער את הביטחון שלנו אינה זכאי להמשיך ליהנות מהשירותים שלנו.
“חוק שמובא היום לפניכם מתמודד עם תופעה חמורה שבמשך שנים נמשכה מתחת לאפינו, גורם חיצוני המכונה אונר"א, שהיה אמור לספק סיוע אזרחי בלבד, חרג במודע והפך למנגנון שהזין פעולות שפגעו בביטחון מדינת ישראל.
“בשלב זה חיוני להמשיך ולהעמיק את העבודה על הצעת המחליטים בנושא ולהביאה לאישור. ההצעה הזו היא אבן יסוד בחיזוק המוכנות הלאומית וביסוס התשתית הנדרשת להתמודדות מיטבית עם תרחיש של רעידת אדמה.
“בפתח הדברים שלי, אני מבקש לקבוע בצורה ברורה: מדינת ישראל אינה ערוכה כנדרש לקראת רעידת אדמה הרסנית. על פי הנתונים של ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, בישראל ישנם כיום כ-80,000 מבני מגורים בני שלוש קומות ומעלה אשר נבנו לפני 1980, ומצויים בסיכון גובר להיפגע ברעידת אדמה.
“לאחרונה הצלחנו לרתום את משרד הביטחון, המינהל האזרחי ומשרד האוצר לנושא, ואנו מקווים כי בקרוב יוקצו המשאבים והתקציבים לכלל הגורמים הרלוונטיים, כדי להביא לשינוי בטווח הקצר והארוך.
“אני חושב שממשלת ישראל פועלת לעמוד בשתי מטרות המלחמה – גם בהכרעת חמאס וגם להשבת החטופים.
“העברת התקציב הנוסף מייצרת יציבות וודאות למשרדי הממשלה השונים לטובת התנהלותם עד תום שנת הכספים. בפרט, התקציב הנוסף מייצר את התשתית הפיסקלית המאפשרת את המשך המאמצים הביטחוניים, המשך ניהול המלחמה וצמצום הפגיעה בהתנהלות התקציבית של מערכת הביטחון.
“סך הצורך בהגדלת התקציב הנובע מהימשכות הלחימה עומד על כ-30 מיליארד שקל. מהם 29 מיליארד לתקציב הביטחון, והיתרה – למימון הוצאות הריבית והוצאות נפגעי האיבה הנובעות מהמלחמה בכלל וממבצע עם כלביא בפרט.
“אף על פי כן, נוכח החרפת הצרכים הביטחוניים מעבר ליכולת ההכלה של המסגרת הנוכחית, מביאה הממשלה חוק זה לאישור הכנסת, תוך מודעות גבוהה למשמעויות שינוי מסגרות התקציב במהלך שנה שוטפת והשפעותיו על הסביבה הכלכלית.
“אנחנו נמצאים בימים של מלחמה, והימים האלה של ימי רביעי, בעיניי מלאים בפופוליזם, בהצעות חוק פרטיות שתכליתן בסוף לנסות לייצר מבוכה.
“אני חושב שאני לא צריך פה תעודת יושר ותעודת אומץ לגבי העצירה של חוק המעונות. הייתי השר היחיד שעשה את זה, ואני גאה בזה, ויש לי ויכוחים בתוך הממשלה.
“שלום, אדוני היושב-ראש, אקרא את הדברים בשם השר אלי כהן. אבקש להעלות היום הצעת חוק אשר יאפשר לתקן עיוות מוסרי וחברתי. מטרת המוצע היא לאפשר לשר האנרגיה בהתייעצות עם שר הרווחה ובהסכמת שר האוצר להגדיל את ההטבה בצריכת חשמל גם לגמלאים מקבלי הבטחת הכנסה, בדומה לסמכות שכבר קיימת לגבי אוכלוסיות נזקקות אחרות.
“״לא יהיה שיקום לפני פירוז הרצועה ופירוק חמאס״ צפו בראיון שלי למהדורת חדשות 14 לקראת פגישת רה״מ עם נשיא ארה״ב, הטיפול בטרור בצפון השומרון, חקירת הפצ״רית, חוק הגיוס והמשך העלייה לארץ>>
“השר אופיר סופר: ״העיסוק בעריקים הרוצים לטוס לאומן בזמן שעשרות אלפים מקבלים צווי 8 וילחמו בעזה בתקופת החגים- ניתוק מוחלט״.
“אחרי השביעי באוקטובר ובעוד ישראל מתמודדת מול 7 חזיתות וטרור רצחני - ממשלות מערביות שאינן מצליחות להתמודד אל מול האנטישמיות הגואה בארצם מחליטות להטיל סנקציות על שרים בממשלת ישראל. הצביעות פשוט זועקת לשמיים. אני קורא לממשלות אירופה לחזור בהן מהצעד הנבזי הזה.