“כי בסוף חברי מועצה יושבים 24 שעות, ואני אומר לכם כאחד שהיה בירושלים. הם עוזרים לתושבים, עוזרים לאנשים, נמצאים בישיבות, בוועדות חשובות. הגיע הזמן, לפחות, לתת להם את החזר ההוצאות שלהם.
“אני יודע מקרוב שאין דבר חשוב יותר לעוצמתה וחוסנה של מדינת ישראל משלטון מקומי חזק, מיומן, עם סמכויות אמיתיות וגב תקציבי. ולכן, תפקידנו כחברי כנסת הוא לתמוך ולחזק ולרומם את הרשויות המקומיות.
“הממשלה פועלת, מערכת הביטחון פועלת, ואנחנו מחזקים את ידם. אבל לצד הפעולה עלינו גם לזכור ולומר: לא ננוח ולא נשקוט עד שכולם ישובו.
“המאבק על השבת החטופים הוא לא רק ביטחוני; הוא יהודי, הוא מוסרי, הוא קיומי.
“ביטול האפשרות מחייב הגעה אישית לירושלים בשעות מצומצמות, מה שמכביד ומייקר את העלויות.
“אז אני אומר, אולי היה נכון לעשות את התיקון, אבל צריכים לבדוק, להרחיב את הזמן של השליחים כדי שאנשים לא יצטרכו לחכות הרבה זמן, וישלמו מחיר לשליח – 40 שקל, ולא אלפי שקלים לעורכי דין שמגיעים היום ומייצגים אותם.
“- - המהלך הזה הוא רוח גבית לטרור וממריץ את גל השנאה. לא רק אני סבור כך אלא גם העיתון השוויצרי הנחשב "נויה ציריך". במאמר דעה בעיתון, מגדיר הכותב אוליבר רולופס את ההכרה הזו כך: כרטיס חופשי לאלימות עתידית.
“ממש היום קראנו על יוזמה צרפתית-סעודית על לפתרון שתי המדינות. כבוד הנשיא מקרון, איבדנו את האמון בך. הנח לנו.
“לפי דוח ארגון "קריף", שהוא כידוע המועצה המייצגת את המוסדות היהודיים בצרפת, הרי שבשנת 2024 נרשמו בצרפת 1,570 אירועים אנטישמיים. אני חוזר – 1,570 אירועים אנטישמיים בשנה אחת, בהם 106 תקיפות אלימות. מדובר בזינוק של 25% במקרי התקיפה והיקף חסר תקדים בעשור האחרון.
“כאן המקום להביע את כל ההערכה לנשיא אמריקה, דונלד טראמפ, שהוא איש נחוש ואמיץ וידיד אמת של ישראל, וגם בנושא הזה הוא נחרץ ותקיף. האוניברסיטאות שמחרימות יהודים או תומכות בחמאס זוכות ממנו לסנקציות.
“הרי אין לנו צביעות גדולה מזו. יפה אמר זאת בשבוע שעבר מעל הדוכן הזה ידידי, חבר הכנסת הרב אבי מעוז. צפרת מטיפה לנו מוסר על כיבוש? הרי בהיסטוריה שלה היא שלטה על עשרות עמים.
“אז אנחנו אלו שאמורים לזעוק נגד מילים מסיתות הנאמרות כיום מפי חלק ממנהיגי אירופה ובראשם, לצערנו הגדול, הנשיא מקרון. אדוני הנשיא, מילים יכולות לרצוח ולהביא לרצח.
“אמו של גיל-עד, שבאמת עסקה בזה הרבה הרבה שנים יחד עם האבות והאימהות האחרות – החוק הזה הוא לא חוק של זיכרון בלבד, אלא חוק שמבקש להחזיק באור שבקע מתוך החושך. חוק שמזכיר לנו פעם בשנה כמה יקר הערך הזה, כמה הוא חיוני לחיים המשותפים שלנו, שזה אחדות ישראל.
“זה מה שמחזיק אותנו גם היום. לא רק טנקים, לא רק תקציבים, אלא הלב, החיבוק, הסולידריות.
“דרישות אלו עשויות להוות חסם להפקדת פיקדון בבנק שאינו הבנק שבו מנהל הלקוח את פעילותו הבנקאית השוטפת. כמו כן, פתיחת חשבון עובר ושב נוסף עשויה להיות כרוכה בעלויות עבור הלקוח.
“הצעת החוק היא הצעת חוק פרטית שיזם ידידי חבר הכנסת אביחי בוארון וחברי כנסת נוספים, והיא נועדה לעודד את התחרות במערכת הבנקאית וזאת על ידי קידום פריקות הסל הבנקאי – היינו מעבר ממצב שבו הלקוח רוכש את כלל השירותים הבנקאיים שלו מבנק יחיד שבו הוא מנהל את חשבון העובר ושב, למצב שבו הלקוח רואה לנגד עיניו תחרות על כל מוצר ומוצר, במקרה זה הפיקדונות.
“חברי הכנסת, אני מאמין שהוראות התיקון המוצע יטיבו עם לקוחות הבנקים שיוכלו לנייד את הפיקדונות הכספיים שלהם לבנק שמציע את התנאים הטובים ביותר, באופן קל, פשוט ונוח יותר, ושהתיקון המוצע יקדם תחרות בין הבנקים בתחום הריביות המוצעות על הפיקדונות.
“אך היום אם נוסע שקנה מינוי חופשי-חודשי או חופשי-יומי בתחבורה הציבורית, שכח לתקף את כרטיס הרב-קו, הוא צפוי לקבל קנס בגובה של מאות שקלים, בדיוק כמו אדם שנסע נסיעה בלי לשלם כלל.
“מטרת הצעת החוק היא למגר תופעה של עוסקים המתנים את האפשרות לתשלום בכרטיס חיוב בסכום רכישה מינימלי, ובאופן זה עלולים לגרום לצרכנים שאין להם אפשרות לשלם במעמד הרכישה במזומן, לרכוש מוצרים שלא תכננו לרכוש מלכתחילה, או אפילו מוצרים שאין להם כלל עניין ברכישתם.
“חברי הכנסת, אני סבור שהוראות התיקון המוצע ייטיבו עם הצרכנים במיוחד בתקופה זו, שמתאפיינת בעליות מחירים. לפיכך, אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות.
“החוק שאנו מקדמים היום, אני ביחד עם חבריי, גם משה רוט, גם משה סולומון, חוק הפחתת קנסות לנוסעים ששכחו לתקף את כרטיס הרב-קו, למרות שיש להם מינוי, הוא חוק של היגיון, צדק והגינות, חוק שמציב את טובת האזרח במרכז, ומתקן מצב בלתי סביר שפוגע באנשים ישרים רק בשל טעות אנוש פשוטה.
“ולכן אני מבקש, חברים, יש רגע שבו אנחנו צריכים לבחור איזו מדינה אנחנו רוצים להיות. הרגע הזה הוא עכשיו. רוצים מדינה יהודית? בואו נתחיל בלהיות יהודים, בואו נתחיל בלהפסיק להתנצל על מי שאנחנו.
“אז תגידו לי אתם, איך זה הגיוני שבמדינה של העם הזה תלמיד יהודי צריך להתחנן כדי להניח תפילין? איך יכול להיות שיש בתי ספר שמונעים מהילדים שלנו את הזכות הכי בסיסית, הכי יהודית, הכי פשוטה?
“יהודי שכואב לו, יהודי שמתקשה להבין איך במדינת היהודים, במדינה שהוקמה כדי להיות בית לעם היהודי, יש תלמידים שנאלצים להסתיר את התפילין שלהם, תלמידים שרוצים, מבקשים, כמהים להניח תפילין, ובמקום לקבל עידוד וגאווה, נתקלים באיסורים, בהנחיות מגבילות, במנהלים שמבקשים מהם, אל תעשו את זה פה, או אוסרים עליהם לעשות את זה בבתי ספר.
“הגיבורים האמיתיים של החברה הישראלית הם לא בהכרח אלה שיש להם הכי הרבה, אלא דווקא אלה שנותנים הכי הרבה; אלה שקמים כל בוקר עם מטרה אחת: להפוך את המדינה למקום טוב יותר, בכל דרך ובכל אמצעי.
“מכאן, מהבמה חשובה הזו, אני ועוד ארגוני מזון מקדמים דרך משותפת, מקדמים חקיקה שתעגן את הזכות למזון כזכות יסוד בסיסית במדינת ישראל. לא ייתכן שמדינה שנבנתה על יסודות של צדק, יהדות ושוויון לא תעגן בחוק את הזכות למזון עבור כל אזרח ואזרחית במדינה.
“מאחר שרב הכותל הוא הסמכות ההלכתית העליונה, חובה לכבד את החלטותיו ללא פשרות. הרי מדינת ישראל הפקידה בידיו את האחריות לקדושת המקום.
“אני יכול להבין לרוחם של אנשי רשות העתיקות שרואים באבנים הללו אבני מורשת שמרגשות כל יהודי. אבל עם כל ההבנה, הם שגו שגיאה קשה.
“שיהיה ברור, לקיחת אבן מאבני הכותל המערבי והצגתה בכל מקום שאיננו הכותל היא מעשה חמור שלא ייעשה. זהו חילול הקודש, חילול הכותל. זו פגיעה ישירה בלב ליבו של העם היהודי, לא פחות.
“דבר נוסף, היא אומרת: זה לא שייך שאם אישה מתחתנת מחדש, בעזרת השם על כולן, אז הפנסיה של בעלה הקודם שנפל בקרב פשוט תיעלם. זה לא אנושי.
“עלינו, כחברה, לנהוג בחסד. להושיט יד ולהיות שם עבור אלו שאיבדו את היקר להם מכול.
“היא אומרת, לא הגיוני שהפנסיות של החללים שנקבעו במלחמת ששת הימים הן הפנסיות שאיתן אנחנו חיים, ומאז לא נעשה בהן שום עדכון. זה לא הוגן. אי-אפשר להמשיך ככה.
“פנו אלי בבקשה הזאת, ואני שמח להביא את התיקון הזה: שאישה שתרצה לקבל כמו משכורת – הרי בסוף זה מחליף משכורת – ואם היא תקבל את זה בשלוש פעימות, זה יכול להביא לאנשים רגיעה, ובצורה מסודרת.
“אני חושב שדווקא ביום כזה צריך גם להזכיר את הנסיעה של ראש הממשלה – נסיעה באמת חשובה. כל נסיעה היא חשובה אבל ודאי שזו נסיעה גורלית וחשובה מאוד של ראש הממשלה.
“מצד אחד צריכים להחזיר את כל החטופים, אבל גם צריך באמת להכריע את החמאס אחת ולתמיד, ולבוא לכמה שיותר עם בריתות עם בעלי בריתנו ואנשים מסביב, אומות שנמצאות מסביבנו. צריכים להשתדל כמה שיותר להבין מה הצרכים, להבין מה האתגרים.
“לפיכך מוצע לדחות ל-1 בינואר 2026 את המועד הקובע בחוק, שהחל ממנו תאגיד מים וביוב לא יעסוק בפעילות חיונית או בפעילות נוספת, אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא ניתן פטור מתיאגוד אזורי בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.
“הפשיעה במגזר הערבי היא לא רק טרגדיה אישית עבור כל משפחה שאיבדה את יקיריה; היא הפכה לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל. היא מאיימת על הביטחון האישי של אזרחי ישראל, על שלטון החוק, על היציבות החברתית, על האמון במוסדות המדינה, ובסופו של דבר על הדמוקרטיה עצמה.
“עלינו להכריז מלחמה על הפשיעה במגזר הערבי, בדיוק כמו שאנחנו מכריזים מלחמה על הטרור. עלינו לטפל במוקדי הפשיעה באופן ממוקד, לאתר את כלי הנשק הבלתי-חוקיים ולהוציאם מהרחובות.
“אין פתרון ארוך טווח בלי חינוך. מערכת חינוך חזקה יכולה לשנות את המשוואה הזאת; מערכת חינוך שוויונית ומקדמת היא הדרך לשבור את מעגל האלימות.
“אני קורא לכם, לחבריי חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח שאישרה הוועדה, ולדחות את כל ההסתייגויות.
“החוק שאנחנו מעבירים פה היום בקריאה טרומית הוא חוק שיחייב מקומות ציבוריים להשכיר באופן מוזל לחברות התקשורת מקום ולהתקין אנטנות סלולר, דבר שייתן זריקת עידוד משמעותית לחברות הסלולר להתקנת תשתיות תקשורת.
“אני חושב שזו בושה וחרפה, מה שקרה פה אתמול, לדאוג שראש ממשלה צריך להגיע ממיטת חוליו. אני חושב שאלה דברים שלא היו. אלה מוסכמות, ומי ששבר את המוסכמות האלה צריך לעשות הרבה חשבון נפש.
“אזרחי ישראל חווים מדי יום שיבושי קליטה, בדגש על אזורי הפריפריה. כיושב-ראש ועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה אני מקבל בלי סוף פניות על הנושא הזה.
“בזמן שאובדן המזון מהווה נטל כלכלי וסביבתי על מדינת ישראל, דווקא הצלת המזון יכולה להיות פתרון ישים ומיידי. הצלת המזון לא רק שתפחית את העוני, אלא גם תסייע לצמצם את עלויות הבריאות והסביבה.
“העוני הוא לא רק מספרים וסטטיסטיקות, זהו סבל אנושי יום-יומי; ילדים שמגיעים לבית הספר עם בושה, אנשים מבוגרים שנאלצים לוותר על תרופות ומזון כדי להחיות את עצמם ומשפחות שנאבקות לשים לחם על השולחן בסוף כל חודש.
“לאור האמור, יש מקום לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון, שתשפיע באופן חיובי על הכלכלה של המדינה, תצמצם את פערי העוני ותסייע לאוכלוסיות המוחלשות שבמצוקה כלכלית קשה.
“תושבי הצפון שהיו עד לא מזמן תחת מתקפה רצינית, במצב חירום, מחכים זמן רב למענה ברור ומוגדר מתי יוכלו לחזור לבתיהם ולחיות בשקט וביטחון.
“אני רוצה להגיד משפט אחד: אם כל ההישג שלכם, של האופוזיציה, הוא שלא העברתם איזו הצעה לסדר-היום, באמת, שאפו. זה כל ההישג הגדול.
“שהורדתם איזו הצעה לסדר-היום על ידי הפרת קיזוזים? דברים שלא קורים בבניין הזה.
“רק בשבוע שעבר היינו בדיון בוועדת כלכלה ביחד עם המשטרה, והצענו שיהיו מחויבים – הרי כמו שכשבן אדם היום עושה עבירת תנועה, בן אדם יכול לצלם אותו ולהעביר למשטרה, והמשטרה תמורת זה יכולה אפילו לשלוח לו דוח – אז הצענו שמשרד התחבורה, בכל מה שהוא מקבל – היה דיון בנושא משאיות, קופסה שחורה, שיש שם ארבעה כרטיסים שבהם המהירות ודברים כאלו – אמרנו שאת זה משרד התחבורה יעביר למשטרה. הוא מחויב להעביר את זה למשטרה. המשטרה תהיה צריכה, בגלל הדבר הזה, לשלוח דוחות לאנשים. אני יכול להגיד לך שבוועדה פתאום כל השוטרים והאנשים המכובדים שהיו שם מטעם המשטרה התנגדו לדבר הזה.
“אין שום סיבה שאנחנו לא נכניס את היד לכיס, לא נדאג ליותר אכיפה, לא נדאג לעבור לדברים יותר דיגיטליים, ולחנך את כולנו לנסוע בצורה יותר טובה, וזה ימנע ודאי תאונות דרכים.
“לצערנו, יש עלייה דרמטית בנפגעי תאונות דרכים. מדינת ישראל רושמת עלייה מתמדת בכל השנים, ובפרט בשנה הנוכחית. אנחנו הולכים לשבור שיאים של 18 שנה. בעוד הנתונים מכל המדינות באירופה מדברים על 50% פחות ואפילו ירידה יותר מזה, אנחנו, לצערנו הרב, דווקא עולים ועולים ועולים.
“כפועל יוצא של הסדר זה, נגבה תשלום בעד שירות שלא ניתן בפועל, בעיקר בשעת החניה הראשונה, או שנגרמת ירידה בתחלופת כלי הרכב החונים בחניון כיוון שאין לחונים תמריץ לפנות את מקום החניה, וכך משאב זה אינו מנוצל כראוי.
“בהצעת החוק מוצע לקבוע כי חישוב דמי חניה בחניונים יהיה בהתאם לזמן החניה בפועל, כלומר, לפי מספר הדקות שחנה הרכב בחניון.
“עלינו לגבש מדיניות שמציבה את ההתיישבות היהודית בגליל כמשימה לאומית ראשונה במעלה, תוך הבטחת תנאים הוגנים, שיאפשרו לזוגות צעירים לבנות את עתידם באזור הזה.
“זה אינו עומד בקנה אחד עם החזון של מדינת ישראל ושל היעדים שלה. הם פוגעים ביכולתנו להבטיח עתיד דמוגרפי מאוזן בגליל ומכבידים על היכולת של היישובים להתפתח ולהרחיב את קהילותיהם.
“עד היום היה שכל אדם צריך להביא שמאי נגדי וצריך להביא שמאי מכריע, וההוצאות, ובדרך כלל גם אנשים היו לוקחים עורכי דין, שגם עולים כסף, וברוב המקרים הם לא היו רוצים בכלל לבוא ולנסות ולטעון משהו על זה כי לא היה שווה כל הכסף וכל ההוצאות בשביל השומות האלו.